שלושה ארגוני זכויות עובדים וזכויות אדם פנו השבוע לוועדת המנכ"לים, האחראית על אישור המכסות להעסקת מהגרי עבודה (המכונים לעיתים בלשון הפוגענית "עובדים זרים"), בדרישה להפסיק לנהל את דיוניה ללא שקיפות ולאפשר דיון ציבורי פתוח.
התחקיר שאנו משתפים כאן, עוסק במצבם של העובדים הפלסטינים בהתנחלויות בגדה המערבית ומציג תמונה קשה של ניצול ושל חשיפה לסיכוי בטיחות בעבודה.
סלמה, אזרחית ותיקה וגרושה שאין לה מקורות הכנסה נוספים, פנתה באפריל 2026 למשרד מען בירושלים. היא ביקשה לממש את זכאותה לקצבת זקנה מלאה וגם סיוע בהגשת מסמכים שונים הביטוח הלאומי דרש ממנה. בעקבות הטיפול של צוות מען אושרה לסלמה השלמת הכנסה חודשית קבועה. נוסף על כך, היא קיבלה מהביטוח הלאומי תשלום רטרואקטיבי בסך 82,375 שקל.
ההסכם הקיבוצי שחתם "מען ארגון עובדים" עם "חברת לוי מתכת ועץ" במישור אדומים, מבטיח את זכויותיהם ושיפור תנאי עבודתם של 40 עובדים פלסטינים המועסקים בחברה. חברת לוי מתכת ועץ בע"מ המייצרת רהיטים היא חברה פרטית שהוקמה לפני שלושים שנה ומעסיקה עשרות רבות של עובדים פלסטינים, רובם מאזור יריחו.
ואפא, בת 30 ממזרח ירושלים, ילדה בפברואר 2025 את ילדה הרביעי. לקראת הלידה היא יצאה לחופשת לידה ממקום עבודתה וקיבלה מענק שאותו מקבלת כל יולדת בישראל.
סמיר, עובד במפעל לייצור בלטות באזור ירושלים, מצא את עצמו באמצע תקופה כאוטית במיוחד. לאחר שהעבודה במפעל הופסקה עקב מצב החירום בחודש מרץ האחרון, הוא ביקש מהמעסיק מכתב יציאה לחל"ת. אבל במקום הודעה מסודרת על הוצאה לחל"ת, עקב הפסקה זמנית בעבודה, דבר שהיה מאפשר לו לקבל קצבת אבטלה, הוא קיבל להפתעתו, מכתב פיטורים.
אלפי עובדים פלסטינים שהיו בדרכם לעבודה אולצו ביום ב' 23.3 לעמוד שעות בתור ארוך, שהשתרך לפני מחסום הכניסה לאזור התעשיה של מישור אדומים. בעקבות תלונות שהגיעו למען, יצר מנכ"ל מען אסף אדיב, קשר עם מעסיקים באזור והאיץ בהם לפעול לשינוי המצב.
באוגוסט 2025 פנתה רנדה, תושבת שכונת כפר עקב בירושלים, למשרד מען בבקשה לקבל הבטחת הכנסה, לאור מצבה הכלכלי הקשה. רנדה שילדה את בנה הראשון שישה חודשים קודם לכן, נשואה לתושב הרשות הפלסטינית שמועסק באזור רמאללה ומשתכר 2,200 ש״ח בחודש בלבד. בסיוע של מען הוגשה הבקשה לביטוח הלאומי וללשכת התעסוקה וזו אושרה מייד.
ארגוני עובדים, אקדמאים ועובדים – ישראלים ופלסטינים – השתתפו בסוף ינואר 2026 בדיון עומק שעסק בהשלכות של מדיניות הסגר הישראלית, שמונעת מאז השבעה באוקטובר 2023 כניסה של עובדים פלסטינים לישראל. המסקנה המשותפת לכל הדוברים היתה ברורה: למניעת הכניסה של העובדים הפלסטינים לישראל אין הצדקה בטחונית או כלכלית, ותוצאותיה הרות אסון הן לפלסטינים והן למשק הישראלי. להלן עיקרי הדברים שהציגו הדוברים
חזרת העובדים למקומות העבודה בישראל אינה סיכון ביטחוני אלא צורך כלכלי־חברתי של שני הצדדים, שיכול להיות גם צעד לקראת שלום בין העמים.
