ג'אנה, תושבת ירושלים הנשואה לתושב הרשות הפלסטינית, נותרה אחרי השבעה באוקטובר המפרנסת היחידה של משפחתה. בן זוגה שעבד בישראל בהיתר במשך שנים איבד את האפשרות לעבוד עקב מניעת כניסתם של העובדים הפלסטינים והמשפחה שמתגוררת בירושלים נשארה במצב קשה.
סלמה, אזרחית ותיקה וגרושה שאין לה מקורות הכנסה נוספים, פנתה באפריל 2026 למשרד מען בירושלים. היא ביקשה לממש את זכאותה לקצבת זקנה מלאה וגם סיוע בהגשת מסמכים שונים הביטוח הלאומי דרש ממנה. בעקבות הטיפול של צוות מען אושרה לסלמה השלמת הכנסה חודשית קבועה. נוסף על כך, היא קיבלה מהביטוח הלאומי תשלום רטרואקטיבי בסך 82,375 שקל.
ואפא, בת 30 ממזרח ירושלים, ילדה בפברואר 2025 את ילדה הרביעי. לקראת הלידה היא יצאה לחופשת לידה ממקום עבודתה וקיבלה מענק שאותו מקבלת כל יולדת בישראל.
סמיר, עובד במפעל לייצור בלטות באזור ירושלים, מצא את עצמו באמצע תקופה כאוטית במיוחד. לאחר שהעבודה במפעל הופסקה עקב מצב החירום בחודש מרץ האחרון, הוא ביקש מהמעסיק מכתב יציאה לחל"ת. אבל במקום הודעה מסודרת על הוצאה לחל"ת, עקב הפסקה זמנית בעבודה, דבר שהיה מאפשר לו לקבל קצבת אבטלה, הוא קיבל להפתעתו, מכתב פיטורים.
באוגוסט 2025 פנתה רנדה, תושבת שכונת כפר עקב בירושלים, למשרד מען בבקשה לקבל הבטחת הכנסה, לאור מצבה הכלכלי הקשה. רנדה שילדה את בנה הראשון שישה חודשים קודם לכן, נשואה לתושב הרשות הפלסטינית שמועסק באזור רמאללה ומשתכר 2,200 ש״ח בחודש בלבד. בסיוע של מען הוגשה הבקשה לביטוח הלאומי וללשכת התעסוקה וזו אושרה מייד.
עאידה, בת 36, הגרה בביתוניא שבגדה המערבית, ילדה את בתה ב־27 ביולי 2025 בבית חולים ברמאללה. כעובדת שכירה באזור התעשייה עטרות שהוא חלק מירושלים, היא מקבלת תלוש שכר ממעסיקה הישראלי וממנו מנכה המעסיק ומשלם את דמי הביטוח הלאומי. הזכות לתשלום מהביטוח הלאומי שמגיעה לעאידה ולעובדים תושבי הרשות הפלסטינית שמועסקים בישראל, מוגבלת מאד.
לין, בת 42, תושבת שכונת ג'בל אל־מוכבר שבירושלים, נשואה לתושב הרשות הפלסטינית. לזוג שישה ילדים, ארבעה מהם מתחת לגיל 18. לין היא עקרת בית, והמשפחה מתקיימת בקושי רב מהכנסה מזדמנת של בן זוגה, שמנוע כבר שנתיים מלהיכנס לישראל ולעבוד בה.
עולא, בת 50 משכונת אל־ת’ורי בירושלים, מתקיימת מקצבת הבטחת הכנסה של המוסד לביטוח לאומי, שמשולמת בתנאי שהתושב/ת מתייצב/ת באופן קבוע בלשכת התעסוקה.
כתבתו של דניאל דולב ב"שומרים" וב"מקו" חושפת בחריפות את הליקויים בשרותי הבריאות בירושלים המזרחית. בניגוד למרפאות ברחבי הארץ, המופעלות ישירות על ידי קופות החולים, מרבית המרפאות בחלק הפלסטיני מנוהלות על ידי קבלנים שמונעים על ידי הגדלת הרווח ולא על ידי איכות השרות המונגש לתושבים. כך למשל אנו מוצאים תופעות פסולות של העסקת רופאים ללא רשיון, מיעוט הפניות של מטופלים למומחים והעברת חולים רבים לחדרי מיון שעמוסים בחולים שיכול היה להיות להם מענה איכותי בקהילה.
כמו עובדות רבות במערכת החינוך בירושלים המזרחית, גם רחמה מוצאת עצמה כל קיץ בחופשה ללא תשלום. רחמה, אשה בת 59 ואם לשבעה ילדים המתגוררת בכפר עקב בצפון ירושלים מועסקת כמלווה לתלמידים באחד מבתי הספר בעיר. גם השנה עם סיום שנת הלימודים ביוני היא מצאה עצמה שוב ללא הכנסה במהלך חופשת הקיץ.
