במכתב, ששלח עו"ד אלעד כהנא מארגון קו לעובד בשם ארגונו, ובשם מען – ארגון עובדים והאגודה לזכויות האזרח, נדרשת הוועדה לפרסם מראש את סדר יומה. דרישה זו באה כדי לאפר לארגוני חברה אזרחית וגורמים מקצועיים להציג בפניה מידע, נתונים וטענות לפני קבלת החלטות בעלות השלכות רחבות על המשק ועל שוק העבודה.
המכתב, שנשלח ביום שני, 27 ביולי, הופנה אל אמיר ברקן, סמנכ"ל סביבה ותשתיות במשרד ראש הממשלה, אל דניאל איטח, מנהל תחום כלכלה ותשתיות במשרד ראש הממשלה, ואל המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד אביטל סמפולינסקי.
במכתבו טוען עו"ד כהנא כי קיימת הטיה ברורה בהתנהלות הוועדה. לדבריו, הוועדה מזמינה באופן קבוע נציגי מעסיקים להשתתף בדיוניה, אך נמנעת מלזמן ארגונים המייצגים מהגרי עבודה ועובדים פלסטינים ואינה מאפשרת להם להציג את עמדתם.
ועדת המנכ"לים פועלת מכוח החלטת הממשלה מספר 1752 ממאי 2024, שהגדילה באופן משמעותי את המכסות להעסקת מהגרי עבודה מחו"ל. בהחלטה נקבע כי הסמכות לאשר בקשות להעסקת עובדים בענפים שונים, בהתאם לצורכי המשק, תועבר לידי הוועדה.
לדברי הארגונים, זמן קצר לאחר שהוועדה קיבלה את סמכויותיה התברר כי היא פועלת בחוסר שקיפות קיצוני. לטענתם, הוועדה מאשרת העסקת מהגרי עבודה בענפים שבהם מעולם לא הועסקו עובדים פלסטינים, ולעיתים בהיקפים גדולים במיוחד, ללא בקרה ציבורית וללא פיקוח מספק.
בעקבות זאת הגישו שלושת הארגונים, בספטמבר 2024, עתירה לבג"ץ בדרישה לחייב את ועדת המנכ"לים לפעול באופן שקוף וכך לאפשר דיון ציבורי בנושא האישורים להבאת מהגרי עבודה. העתירה דרשה לאפשר לארגוני זכויות ולגורמים ציבוריים להגיש התנגדויות ולהשמיע את עמדתם, כאמור, לפני קבלת החלטות בעלות השלכות משמעותיות על שוק העבודה בישראל.
בג"ץ דחה את העתירה בהחלטתו מיום 9 במרץ 2025, אולם השופט עופר גרוסקופף ציין בנימוקיו כי הוא מצפה מוועדת המנכ"לים לשתף את הציבור ולפרסם את סדר יומה.
לטענת הארגונים, מאז אותה החלטה לא חל כל שינוי בהתנהלות הוועדה. המכתב של שלושת הארגונים טוען שהוועדה ממשיכה לקבל החלטות ללא שקיפות וללא דיון ציבורי וזאת תוך התעלמות מדוחות חשובים שפורסמו על ידם בתקופה האחרונה.
ארגון קו לעובד פרסם באפריל 2025 דו"ח חריף בשם "חלקי חילוף – הבאה וניצול מהגרי עבודה בזמן המלחמה" שחשף, לטענתו, פגיעה שיטתית במהגרי עבודה שהגיעו לישראל בשנים האחרונות. לפי הדוח, הפגיעה נובעת בין השאר מכך שועדת המנכ"לים אפשרה שימוש נרחב בהסדרים של הבאת עובדים ללא כל פיקוח או בקרה וזאת בניגוד להגבלות שהיו קיימות בעבר על העסקת מהגרי עבודה אך ורק באמצעות הסכמים בילטרליים בין המדינות.
גם מען – ארגון עובדים פרסם באוקטובר 2025 דו"ח מקיף בכותרת "עובדים חסומים" שעסק בהשלכות של ההחלטה למנוע כניסתם של עובדים פלסטינים לישראל. מחברי שני הדוחות לא הוזמנו להציג את ממצאיהם בפני הועדה לפיכך אלו לא נידונו בה כלל.
חיזוק לעמדה שמביעים הארגונים ניתן בראשית חודש יולי בדו"ח של משרד העבודה שסיכם את המצב בשוק העבודה בישראל בשנת 2025. הדו"ח מתח ביקורת על הרחבת העסקת מהגרי העבודה והזהיר מפני השפעותיה השליליות של מדיניות זו על שוק העבודה ועל שכר העובדים בישראל. בנוסף קבע הדו"ח כי הסתמכות על מספר גדול של מהגרי עבודה מעכבת את הכנסתן של טכנולוגיות חדשות לתעשייה הישראלית.
לדברי ארגון העובדים מען, מסקנות משרד העבודה מאשרות את אזהרות הארגון שההחלטה להחליף מאות אלפי עובדים פלסטינים במהגרי עבודה התקבלה כמחטף, ללא דיון מקצועי ומעמיק, תוך התעלמות מהשלכותיה הרחבות על העובדים הפלסטינים והישראלים כאחד.
מען מוסיף כי הוא מתנגד באופן עקבי להחלטה למנוע את כניסתם הגורפת של עובדים פלסטינים לישראל, ומגדיר אותה כענישה קולקטיבית. הארגון מקווה שממשלה חדשה שתבחר בסתיו תקיים דיון מקצועי ומקיף במדיניות כלפי העובדים הפלסטינים ומהגרי העבודה ותשים קץ, להתנהלות חסרת האחריות של הממשלה בתחום זה.
