האם הרגשתם פעם שמנהל שלכם במקום העבודה מתייחס אליכם כאל אשפה שיש לפנות מהדרך? אינתיסאר חוותה את המצב הזה. המנהל הישיר שלה הטריד אותה. לאחר מכן הוא פעל לסלק אותה מהדרך ולגרום לה לעזוב. אלא שהיא לא הסכימה ל”התפנות” כל כך בקלות. בעזרת הפעילות הנחושה של משרד מען בירושלים היא אזרה אומץ והצליחה לשמור על מקום העבודה. לקח חשוב לכל עובד ובעיקר לנשים עובדות.
בחודשים האחרונים סייע משרד מען בירושלים לעשרות פונים, שעבודתם הופסקה בשל המלחמה, לקבל דמי אבטלה. בעקבות התערבות מען וגופים אחרים הסכים הביטוח הלאומי לשלם לאותם עובדים קצבאות באופן רטרואקטיבי – קרי על תקופה שקדמה ליום הגשת התביעה בפועל. בסה"כ קיבלו העובדים שפנו למען תשלומים בסכום של 1.2 מיליון ₪.
כששואלים את גוגל איך להתכונן ללידה ראשונה התשובות מגוונות, אבל אף אחת מהן לא כוללת את הבירוקרטיה המתעמרת שאחלאם (שם בדוי), תושבת מזרח ירושלים, נאלצה לעבור, חודש לפני הלידה המיוחלת. והיא לא היחידה. זוהי דרך הייסורים שנאלצת לעבור כל אישה שנישאה לתושב גדה (גם) בבואה ללדת.
אחלאם עובדת בשתי עבודות בירושלים, משלמת מיסים בישראל, ובהם גם דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות. לקראת הלידה הצפויה, אחלאם עברה קורס הכנה ללידה, הגיעה לסיורי חדרי לידה והחליטה ללדת בבית החולים הדסה הר הצופים.
במאי 2018 התקבלה החלטה 3790 ״לצמצום פערים כלכליים חברתיים ופיתוח כלכלי במזרח ירושלים״. דו״ח זה נכתב בפברואר 2022 , כ־ 4 שנים לאחר ההחלטה, ושנתיים לאחר פרוץ משבר הקורונה.
במשך שנים נאבק מען-ארגון עובדים להשגת נגישות לשונית של תושבים פלסטינים בירושלים לשירותי לשכת התעסוקה שניתנים רק בשפה העברית. אולם העדר הנגישות הפך למכשול של ממש בפני אלפי דורשי עבודה עם פרוץ הקורונה.
תושבי ירושלים המזרחית סובלים ממחסור חמור במסגרות חינוכיות לגיל לידה
נשים ממזרח ירושלים המעוניינות לממש את זכותן לצאת לעבוד, נתקלות בקשיים רבים, החל מאי ידיעת השפה העברית, תחבורה ציבורית בלתי סדירה, מחסור במסגרות לילדים, והעדר הכשרה מקצועית מתאימה. לא פלא שאחוז המועסקות שלהן הוא הנמוך בישראל. כבר ב- 2018 אחוז המועסקות ביניהן בגילי העבודה העיקריים (25-64) ירד ל- 17,699 נשים, המהוות 25% מכלל הנשים בגילאים האלו. לא ברור כמה מהן נשארו עובדות לאחר פרוץ הסגרים, וההערכה היא כי הן אבדו כשליש ממקומות העבודה שהיו להן.
לנוכח משבר הקורונה ופגיעתו בתושבי מזרח ירושלים, פתח ארגון העובדים מען קו חירום בשפה הערבית שנתן סיוע וייעוץ לנפגעי הקורונה לגבי זכויותיהם בעבודה ומול המוסד לביטוח לאומי. בנוסף פרסם מען הנחיות כיצד לפעול וכיצד להגיש תביעות בזכותון המקוון בערבית שהוציא בראשית השנה, ובדף הפייסבוק של הארגון. לצורך תפעול הקו החם פתח מען ווטסאפ עסקי שאפשר לשלוח אליו תצלומים של מסמכים, גייס כ- 10 מתנדבות/ים שאיפשרו לצוות מען לסייע למאות אנשים להשיג את האישורים הדרושים מלשכת התעסוקה ולהגישם לביטוח הלאומי, לאחר הדרכה שקיבלו. משרד מען בירושלים נסגר זמנית ב- 12.3, וכל העבודה בוצעה מבתי העובדים והמתנדבים, וכפי שאמרה רזאן משאהרה, מתאמת בארגון, "העבודה התנהלה יום ולילה". מספר הפונים למען היה כמו גל צונאמי, תוך ימים ספורים הגיעו כ- 850 פניות, חלקם מתוך ישראל ואחרים מתוך הגדה המערבית, ואלה הופנו לטיפול במוקד אחר של מען. במשך חודש וחצי טיפל מען ב- 429 מקרים (284 גברים ו- 145 נשים), חלקם עדיין במעקב. הוגשו 293 פניות לשירות התעסוקה ותביעות לביטוח לאומי, מתוכן 277 תביעות לדמי אבטלה, 15 תביעות להבטחת הכנסה, מענק זקנה ועוד.
את שנת 2018 מסיים ארגון העובדים מען כשהוא מציין חתימת הסכם קיבוצי ראשון בעמותת יד ביד לחינוך דו לשוני, מעורב בשורה של מאבקי עובדים על הזכות להתאגד ולעבוד בכבוד – זה כולל מורי מוסיקה במודיעין ובראש העין, עובדי תעשיה פלסטינים במישור אדומים ואחרים. במקביל מנהל מען מו"מ על הסכמים בכמה מקומות עבודה חדשים, סיים פרוייקט חשוב נגד תאונות העבודה בענף הבניין, ומקדם פעילות יחודית לקידום שילובן של נשים ערביות בשוק העבודה. בסוף 2018 ערך מען את תערוכת "לחם ושושנים" השנתית.
