בג"ץ מכנה את התורים ללשכת התעסוקה ורשות האוכלוסין וההגירה בירושלים המזרחית "גיהינום", ודורש מהמדינה להיות יצירתית ולמצוא פתרונות אופרטיביים
ביום 15.3.2018 התקיים בבג"ץ דיון בעתירת המוקד להגנת הפרט וארגון העובדים מען בנוגע לתנאים הבלתי אנושיים בהם נאלצים להמתין אלפי תושבי ירושלים המזרחית המבקשים להיכנס מדי יום ללשכת התעסוקה וללשכת רשות האוכלוסין וההגירה המצויות במבנה אחד, בעל כניסה אחת.
"המצב השורר כיום בלשכת התעסוקה ובלשכת רשות האוכלוסין במזרח ירושלים רחוק מלהשביע רצון, בלשון המעטה שבהמעטה", קבעו שופטי ההרכב, והשופט עמית אף כינה אותו גיהינום.
בג"ץ מתח ביקורת על ההצטופפות ברחוב בהמתנה להיכנס למבנה שבו שתי הלשכות; על היחס של המאבטחים לפונים ללשכות הממתינים בתור; ועל השימוש בשתי קרוסלות בכניסה למבנה – כאשר בדרך כלל משמשות קרוסלות רק ביציאה. מדובר בקרוסלות הנשלטות בשלט רחוק, וגורמות להאטה ניכרת של התור ולעיתים אף לפציעות.
היחס המשפיל והתנאים המחפירים בכניסה למבנה מוכרים היטב לפעילי ארגון העובדים מען. הארגון מסייע מדי שנה למאות פונים, ובעיקר פונות, תושבות ירושלים המזרחית, למצות את זכויותיהן מול לשכת התעסוקה במזרח העיר (לדו"חות מען בנושא ראו כאן וכאן). כחלק מהסיוע, הכשיר ארגון העובדים מען קבוצה גדולה מקרב אותן נשים, והיום הן מסייעות בעצמן לנשים וגברים הפונים ללשכה, ובין היתר מתעדות על בסיס יומי את המתרחש בתור הארוך למבנה.
התיעוד היום יומי ועדויותיהן של פעילות השטח של מען שימשו במידה רבה כבסיס העובדתי לעתירה. במסגרת העדויות הן תיארו את העומס הכבד, את היחס המשפיל, את הנשים והגברים שהתעלפו או התמוטטו בתור, את הקושי של חולים ומבוגרים להמתין בתנאים הקשים, ואת התוצאות שהן לעתים הרות אסון, למשל כאשר אישה חולה צריכה להתייצב בפני פקיד לשכת התעסוקה, אך התנאים הקשים לא מאפשרים לה להמתין שעות ארוכות במזג אוויר קשה בחוץ והיא נאלצת לוותר על מקומה בתור ובכך לוותר גם על קצבת קיום לה היא זכאית למשך חודש.
שנה חלפה מאז הוגשה העתירה, והמצב בשטח רק הורע. השמועה על העתירה והדיון פשטה בקרב הפונים ללשכות, והציפייה היתה גדולה. האוטובוס של ארגון העובדים מען היה מלא בפעילות שטח ופעילים של הארגון.
גם כלי תקשורת פלסטינים רבים הגיעו כדי לסקר את מה שהפך בתקופה האחרונה לנושא "חם", עקב המצב בשטח.
במהלך הדיון השופטים דחקו בנציג פרקליטות המדינה למצוא פתרונות אפשריים בטווח המיידי, והבהירו שלא יסתפקו בפתרון לטווח ארוך שביצועו ייקח בעצמו זמן ארוך. המדינה בתגובה לעתירה הבהירה שהיא מחפשת מבנה חדש, אך במהלך הדיון ניתן היה להבין שהיא טרם איתרה מבנה מתאים. בג"ץ הציע למדינה פתרונות מיידיים שונים, בהם הוספת משמרת קבלת קהל שניה אחר הצהריים, הפרדת שתי הלשכות, הוספת כניסה לבניין ואחרים.
עורכת-הדין עביר ג'ובראן-דכוור, מהמוקד להגנת הפרט, שמייצגת את העותרים, הציעה פתרון נוסף – לאפשר לתושבי ירושלים המזרחית לקבל שירות בלשכות משרד האוכלוסין במערב העיר או בלשכות אחרות בארץ. כיום תושבי ירושלים המזרחית מורשים לפנות ללשכות שבמזרח העיר בלבד, למרות שבמערב העיר קיימים תורים פנויים רבים ואילו במזרח העיר העומס על המערכת הוא גדול.
כאשר נציג פרקליטות המדינה חזר ודחה את הפתרונות מנימוקים "ביטחוניים", הציע לו השופט עמית להסתכל גם על הזעם של הממתינים כעניין ביטחוני. "הזעם, הכעס, לאן זה מוביל את האנשים? הרי אנחנו עומדים בתור רבע שעה אנו משתגעים. אז מה קורה לאנשים שעומדים בחוץ שעות…". אולי, הציע השופט עמית, מתוך הסתכלות כזאת, הדחיפות של המדינה במציאת פתרון תהיה גדולה יותר.
על אף לשון ההחלטה הקשה, והאמירות הנחרצות שהפנה בג"ץ לנציגי המדינה, איפשר בית המשפט למדינה להגיש עדכון בתוך 90 יום, תוך שהבהיר שהוא מצפה להעמדת הסוגיה בסדר עדיפות גבוה, לפתרונות אופרטיביים ולחשיבה יצירתית.
"אנחנו מחכים כבר שנה ללא כל תשובה מצד המדינה, מהם עוד 3 חודשים?", אומרים פעילי השטח של מען, אך מציינים כי ביוני הקרוב יחול חודש הרמדאן מה שאומר ששוב נראה את המראות הקשים של אנשים הממתינים בתורים הארוכים וזאת תחת הצום והחום הכבד. יחד עם זאת, הציפייה היא גדולה, ואיתה הדרישה לראות תוצאות בשטח.
"במשך שנה המתנו לתשובה של המדינה לעתירה שלנו, ובמקביל המשכנו להיות עדים מדי יום לסבל הקשה שחוות התושבות המגיעות למלא אחר חובת ההתייצבות בלשכת התעסוקה או לטפל בענייניהן במשרד הפנים", מתאר רכז מען בירושלים, ארז וגנר. "התגובה של הפרקליטות לא מציעה שינוי בשטח, ונותנת את התחושה שמדובר במדיניות ולא במחדל. לשכת התעסוקה ומשרד הפנים בירושלים המזרחית מטפלים בענייניהם של למעלה מ300 אלף תושבים המצפים לפתרון של הבעיה. שופטי בג"ץ הכירו בכך שמדובר בגיהינום, כלומר – במצב בלתי נסבל, ואני מקווה שזה יגרום למדינה למצוא סוף סוף פתרון אמתי למצב."
