ואפא, בת 30 ממזרח ירושלים, ילדה בפברואר 2025 את ילדה הרביעי. לקראת הלידה היא יצאה לחופשת לידה ממקום עבודתה וקיבלה מענק שאותו מקבלת כל יולדת בישראל.
באוגוסט 2025 פנתה רנדה, תושבת שכונת כפר עקב בירושלים, למשרד מען בבקשה לקבל הבטחת הכנסה, לאור מצבה הכלכלי הקשה. רנדה שילדה את בנה הראשון שישה חודשים קודם לכן, נשואה לתושב הרשות הפלסטינית שמועסק באזור רמאללה ומשתכר 2,200 ש״ח בחודש בלבד. בסיוע של מען הוגשה הבקשה לביטוח הלאומי וללשכת התעסוקה וזו אושרה מייד.
עאידה, בת 36, הגרה בביתוניא שבגדה המערבית, ילדה את בתה ב־27 ביולי 2025 בבית חולים ברמאללה. כעובדת שכירה באזור התעשייה עטרות שהוא חלק מירושלים, היא מקבלת תלוש שכר ממעסיקה הישראלי וממנו מנכה המעסיק ומשלם את דמי הביטוח הלאומי. הזכות לתשלום מהביטוח הלאומי שמגיעה לעאידה ולעובדים תושבי הרשות הפלסטינית שמועסקים בישראל, מוגבלת מאד.
לין, בת 42, תושבת שכונת ג'בל אל־מוכבר שבירושלים, נשואה לתושב הרשות הפלסטינית. לזוג שישה ילדים, ארבעה מהם מתחת לגיל 18. לין היא עקרת בית, והמשפחה מתקיימת בקושי רב מהכנסה מזדמנת של בן זוגה, שמנוע כבר שנתיים מלהיכנס לישראל ולעבוד בה.
דו"ח חדש של ארגון העובדים מען חושף כי המוסד לביטוח
ארז וגנר, רכז ארגון העובדים מען בירושלים מדבר ברדיו כל השלום על האסון ההומניטרי במזרח ירושלים
מתוך 300,200 אלף תושבי ירושלים המזרחית, 238,800 תושבים (41,000 משפחות),
התנהלות המוסד לביטוח לאומי ושירות התעסוקה כחלק ממדיניות ממשלתית לדחיקת התושבים הפלסטינים אל מעבר לגדר ול"הגברת הריבונות הישראלית"
סניפי המוסד לביטוח לאומי ושירות התעסוקה בירושלים המזרחית נוקטים באופן שיטתי בצעדים שמטרתם מניעת קצבאות מתושבי האזור. שיאם של צעדים אלה בקריעת מסמכים של זכאים לקצבאות על ידי פקידי המוסד לביטוח לאומי.
