בכתבתו מיום 26.5 ניר חסון צולל לשינויי העומק החברתיים שקורים בקהילה הפלסטינית בירושלים. מעבר לנתונים המראים מאמץ גדול של נשים להשתלב בשוק העבודה ולרכוש השכלה הוא מביא את סיפורן של שלוש נשים מרשימות שפעילות בשטח לקידום ושילוב נשים בשוק העבודה, ולקידומם בכלכלה ובחברה.
בצל המלחמה ומדיניות הממשלה, החברה הפלסטינית בירושלים עוברת שינוי דרמטי
מאז הוקמה גדר ההפרדה, וביתר שאת מפרוץ הקורונה, במזרח העיר מתחוללת מהפכה שקטה: יותר נשים יוצאות לעבוד, יותר סטודנטים לומדים בישראל ושיעור העוני בירידה. מדיניות הממשלה והמלחמה עלולות לעצור את המגמה
הנה מעט מדבריהן, אעפ"י שאנחנו ממליצים לקרוא את הכתבה כולה
– סירין ניג'ם מ"עמותת ליסאן" מסייעת לנשים פלסטיניות ללמוד עברית, רזאן משאהרה מארגון "מען ארגון עובדים" מרכזת פרוייקט של קידום נשים בתעסוקה, וופא איוב מ"ארגון ריאן" עוסקת בהכשרה מקצועית והשמה.
סירין ניג'ם, עמותת ליסאן: אנחנו עוסקות "בהוראת עברית, בעיקר לנשים ממזרח ירושלים, כדי לסייע להן לשבור את מחסום השפה ולהשתלב בשוק העבודה. מה שהחל מ"שתי סטודנטיות שביקשו מסטודנטיות יהודיות שיעזרו להן עם השפה", לדבריה, צמח לעמותה שמלמדת 450 סטודנטיות וסטודנטים, עם כ־50 מתנדבות. "זה לא רק פרויקט של שפה, זה גם מפגש חיובי בין ישראלים לפלסטינים, במצב שבו זה כמעט בלתי אפשרי"
רזאן משאהרה, מען ארגון עובדים: סיימתי "תיכון עם ידע מועט מאוד בעברית. ואז נרשמתי ללימודי עברית באולפן בבית צפאפא. שילמתי 12 אלף שקל מכיסי, ומיד בסוף הקורס התחלתי לעבוד בתפקיד טלרית בבנק לאומי, דרך חברת כוח אדם. שלחו אותי לעבוד במודיעין ובבית שמש. בחיים לפני זה לא יצאתי מירושלים לבד. אני לא אומרת שזה לא היה מפחיד, אבל הסתדרתי." כיום עובדת רזאן משאהרה בארגון העובדים מען ומסייעת לנשים אחרות לצאת לעבודה. "יש שינוי", היא אומרת, "אבל הוא קורה לאט".
וופא איוב, מרכז ריאן: השבוע ראינו במרכז ריאן עשרות נשים פלסטיניות שפקדו את המקום לקראת פתיחת המחזור החדש של הקורסים ללימוד עברית. הקורסים תובעניים למדי – ארבעה ימים בשבוע, בין שלוש לארבע שעות בכל פעם. 40% מהפונות הן אקדמאיות, רובן המוחלט מתחת לגיל 35, ועל פי נתוני המרכז 59% מהן ימצאו עבודה. וופא איוב, שייסדה את המרכז לפני 11 שנה, אומרת שהמלחמה הציבה אתגרים חדשים, אבל גם היא לא עצרה את הביקוש להשתלבות בשוק העבודה הישראלי.
