בית הדין הארצי לעבודה דן ביום ג' (14.7.2015), בערעורם של 3 עובדים פלסטינים שפוטרו ללא פיצויים וללא זכויות ממפעל ימית סינון באזור התעשיה ניצני שלום. הדיון העלה שאלות עקרוניות ותקדימיות בקשר למעמדם של עובדים פלסטינים בהתנחלויות. השופטים דחו את החלטתם למועד יותר מאוחר. עו"ד שילוני: "להחיל בבתי הדין לעבודה בישראל, על עובדים פלסטינים, את דיני העבודה הירדניים משנת 67' – זה אבסורד".
בית הדין הארצי לעבודה דן אתמול, יום ג' 14.7, בערעורם
לוחמים לשלום וארגון העובדים מען יקימו משמרת מחאה בדרישה: לשים
48 שנה עברו מאז כיבוש הגדה המערבית על ידי ישראל, ו-20 שנה מאז הקמת הרשות הפלסטינית, ולמרות זאת ממשיכים המפעלים ישראלים באזור התעשיה "ניצני שלום" ליד טולכרם להעסיק את עובדיהם הפלסטינים על פי החוק הירדני, שנחקק בשנת 1965.
דה מרקר, מאת טלי חירותי סובר, 4.6.15
באזור התעשייה ניצני שלום, בין כביש 6 לטול כרם, בעלי המפעלים הישראליים מנסים להחתים את הפועלים הפלסטינים על הסכם שקובע כי הם מקבלים על עצמם את חוקי העבודה הירדניים, המקמצים בימי חופש ומחלה וגוזרים פיצויים נמוכים במיוחד
בדיון שערך ארגון העובדים מען בירושלים ב- 1.6 נשמעו עדויות מרשימות של עובדים ומובטלים פלסטינים מירושלים ואזורי תעשיה בהתנחלויות, המצביעות על המציאות הקשה מנשוא, אך גם על האפשרות להאבק לשינוי ולהשיג את הזכויות
התפרסם במקום הכי חם בגיהנום, 9.1.15. כשנמאס למוסך צרפתי מיו"ר ועד העובדים שלהם, הם פשוט טפלו עליו עבירות בעלות גוון לאומני, עירבו את המנהל האזרחי והמשטרה ושלחו אותו לבית הדין הצבאי. כי ככה זה בכיבוש: רשויות החוק הן המשת"פיות של בעל עסק יהודי שמבקש להמשיך ולעשוק את עובדיו הפלסטינים.
העובדים המגיעים מתבקשים לרדת ממכוניותיהם וכל עובד וכל מכונית עוברים חיפוש מדוקדק. גם מאות עובדי מפעל סודה סטרים המגיעים למקום בהסעות מסודרות נדרשים לרדת מהאוטובוסים ולעבור את החיפושים.
ארגון העובדים מען, עיר עמים, שתיל, תג מאיר וארץ אחרת קוראים
איך צמחה מפלצת חומסת-קרקע, משעבדת-עובדים ומזהמת-סביבה כמו "ניצני שלום" ממש מתחת לאפנו. אלה הפנים של הכיבוש, פני ביורוקרטיה ותעשייה ואפליה גזענית ממוסדת, שאולי לא מצטלמים טוב כמו ירי חי של חייל מג"ב על נערים אבל כבר גבו חיי אדם ופגעו בבריאותם של אלפים
