ארגון העובדים מען מפרסם דו"ח מקיף שמסכם עשר שנים של מאבק איגוד מקצועי בקרב עובדים פלסטינים באזורי ההתנחלויות בגדה המערבית
דו"ח שמפרסם ארגון העובדים מען (PDF), סוקר עשור של פעילות באיגוד עובדים פלסטינים באזורי ההתנחלויות בגדה המערבית, בעיקר באזור מישור אדומים. הדו"ח יוצג בכנס שיקיים מען ביום ה', 13.6, באולם הקונפדרציה בירושלים. בכנס ישתתפו עשרות עובדים שהובילו את התקדים של ההתאגדות במוסך צרפתי, מפעל נ.א. תעשיות מתכת, מכבסת גאולה ועוד, וכן יתקיים פנל דוברים.
כ-30 אלף עובדים פלסטינים מועסקים באזורי התעשייה של ההתנחלויות ובתוכן. הם מועסקים בענפי התעשייה, המלאכה, הבניין, החקלאות, השירותים, הגינון והמסחר, בתנאי ניצול קשים. הקבלה לעבודה תלויה בהשגת היתר ביטחוני, כאשר חלק גדול מהם מועסקים ללא תלושי שכר, ללא ביטוח תאונות, מחלה או פנסיה, בשכר נמוך משכר המינימום וללא כל ביטחון תעסוקתי.
מצב זה לא השתנה באופן מהותי למרות בג"ץ גבעת זאב משנת 2007, שקבע שעל מעסיקים ישראלים באזורים אלו חלה חובה להעניק לעובדים הפלסטינים זכויות ותנאי עבודה על פי חוקי העבודה הישראלים. הבעיה היא שרוב המעסיקים הישראלים באזורים אלו אינם מכבדים את פסיקת בג"ץ. גם שיעור האבטלה הגבוה ברשות הפלסטינית, וגם השכר הנמוך שמשלמים מעסיקים פלסטינים, דוחפים את העובדים לשמור על מקום העבודה, אפילו במחיר של הסכמה לתנאי ניצול קשים. באופן הזה מתלווה לניצול השפלה יומיומית.
הדו"ח של מען, שמסכם כאמור עשר שנים של פעילות, מחולק לשלושה פרקים: הראשון מתייחס להיסטוריה של הקמת אזורי התעשייה, למציאות שנוצרה בעקבות הסכם אוסלו, ולמצב הכלכלי של הרשות הפלסטינית ופערי השכר בינה ובין השוק הישראלי. הפרק השני מוקדש לפסק הדין של בג"ץ משנת 2007, ומתאר את ההשפעה שהיתה לו בשטח. הפרק השלישי מתאר בפירוט את הניסיונות של מען לאגד עובדים פלסטינים, דרך הכשלונות וההצלחות, החל ממחצבת סלעית בשנת 2009, ועד להסכם קיבוצי תקדימי במוסך צרפתי לאחר 4 שנות מאבק קשה.
הדו"ח של מען מתייחד בכך שהוא משקף את העבודה בשטח שפעילי מען עוסקים בה מזה שנים. העובדה שהקמת ההתנחלויות בגדה המערבית מאז 1967 מנוגדת לחוק הבינלאומי, אינה פותרת את השאלה איך למנוע ניצול ופגיעה בזכויות של עשרות אלפי עובדים המועסקים מזה שנים באזורים אלו. זאת לאור העובדה שמוסדות ואיגודים מקצועיים פלסטינים מנועים פיזית ומשפטית לפעול בגלל השליטה הישראלית המוחלטת בשטח, בעוד שארגוני העובדים הישראלים אינם מגלים עניין באיגוד עובדים פלסטינים שנמצאים תחת הכיבוש.
ההחלטה של מען לאגד עובדים פלסטינים בהתנחלויות משקפת את מחויבותו לאג'נדה דמוקרטית של שוויון, ולמאבק לסיום הכיבוש. מען יוצא מנקודת הנחה שהעובדים הפלסטינים, המנוצלים ומופלים לרעה, זכאים לזכויות אדם ולזכויות עובדים, ללא תלות בהסדר הפוליטי לסכסוך ובעתיד השטחים הכבושים.
