הצהרת נתניהו על החינוך המקצועי ריקה מתוכן
פורסם בדה-מרקר ב 3.11.14
הריב המתוקשר בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר סילבן שלום בעניין פתיחת בתי ספר מקצועיים ומתן הכשרה מקצועית למבוגרים, אינו אלא סערה בכוס מים. שלום מתנגד ליוזמה בשם עמדה פופוליסטית ודמגוגית כדי לתפוס כותרת; נתניהו, מצדו, מעלה את התוכנית בגלל הלחץ של ארגון המדינות המפותחות (OECD), שתובע ממנו לעשות משהו בנושא ההכשרה המקצועית, שכמעט נעלם מישראל.
הדו"ח החדש של OECD טוען שבשנים הקרובות הכלכלות מפותחות יצטרכו ששני שלישים מכלל העובדים יהיו בעלי השכלה של טכנאים ומעלה. הדו"ח מצביע על כך שבניגוד למגמה העולמית, המימון לחינוך המקצועי בתיכונים ולמבוגרים בישראל ירד בשנים האחרונות.
ברור שנתניהו מנסה להיראות כמי שעושה משהו בעניין, אבל טועה מי שחושב שהצהרתו תביא לשינוי. בעשור האחרון ניהל נתניהו מדיניות של חיסול ממוקד של ההכשרה המקצועית. רק באוגוסט האחרון פתחו עובדי האגף להכשרה מקצועית במשרד הכלכלה בעיצומים במחאה על פגיעה מתמשכת באגף להכשרה מקצועית – מה שהם מכנים "ייבוש" האגף. לטענתם, בעוד שלאגף היה תקציב של כ-275 מיליון שקל ב-2002, השנה לא ניתן לו תקציב כלל.
החל ב-2005 הפעיל נתניהו את תוכנית ויסקונסין שכוונה להפרטת שירות התעסוקה והחליפה את ההכשרה מקצועית. הממשלה מאשרת מדי שנה יבוא של 100 אלף מהגרי עבודה, דבר שמונע שילוב של טכנולוגיות מתקדמות ועובדים מקומיים; דמי אבטלה קוצצו ועמם הסיכום של עובדים לעבור הכשרה; ולקראת תקציב 2015 מקדם האוצר פגיעה נוספת בדמי האבטלה של צעירים עד גיל 35, בדיוק במועמדים הפוטנציאלים לעשות הכשרה מקצועית.
החמור מכל הוא שבסוף, גם מי שרוכש מקצוע במאמץ רב ואף אחרי לימודים אקדמיים, אינו מסוגל לגמור את החודש בגלל שכר עלוב. חברות ממשלתיות שהבטיחו שכר הוגן מופרטות, וכך יוצא שהן בשוק הציבורי והן בשוק הפרטי צפויים צעירים שמשתלבים כיום בשוק העבודה למשרות משפילות ללא עתיד. טכנאי בזק, בעל תואר ראשון, מספר בשיחה עמו על ירידה בשכרו לאחר הפרטת החברה. כל עוד היתה החברה בבעלות ממשלתית, הוא השתכר 8,000 שקל בחודש בנוסף לבונוסים ותוספות – וכיום שכרו במקרה הטוב מגיע ל-6,000 שקל ברוטו. גם מסגרים, חרטים נהגי משאיות ועובדי בניין – כולם עובדים מקצועיים שהמשק זקוק להם, הולכים הביתה עם שכר עלוב.
מאז 1985 אימצה ישראל את הקפיטליזם הגלובלי שהבטיח משק מודרני ודינמי. בפועל ראינו חיסול התעשיות המסורתיות עתירות ידיים עובדות, בלי ייצור אלטרנטיבה. במקום ליצור מקומות עבודה ולהבטיח לעובדים מקצועיים שכר הולם ותנאים של ביטחון תעסוקתי, ייצרה הכלכלה החדשה שוק עבודה מקוטב, שבו 10% מהעובדים בהיי־טק ובדרג הניהולי מרוויחים משכורות עתק, בעוד כל השאר מתקשים לגמור את החודש. 70% מהשכירים בישראל משתכרים פחות מהשכר הממוצע (כ-9,000 שקל בחודש), וכ-30% מהם משתכרים שכר מינימום (4,300 שקל ברוטו) או פחות.
נתניהו מנוסה בהצהרות שמטרתן להפחית לחץ חיצוני ושאין בצדן כוונה רצינית לערוך שינוי. לפני שנתיים הכריזה הממשלה על מלחמה בעוני, הקימה את ועדת אלאלוף, אך המלצות הוועדה נותרו כאבן שאין לה הופכין. גם הצהרות רמות על הצורך לשלב נשים ערביות בשוק העבודה לא הביאו לשינוי מהותי ובשטח נעשו רק כמה מחוות סמליות. בלי שינוי שיטתי ועמוק במדיניות התעסוקה והשכר, אם ייפתחו בתי הספר מקצועיים – הם רק יכשירו עניים חדשים.
