למעלה ממאה איש התכנסו לציין את האחד במאי בפארק אל פסאיל צפונית ליריחו ב-4 למאי. הנוכחים היו עובדים פלסטינים משטח סי ופעילים פלסטינים, תושבות מזרח ירושלים, חברות מען מאיזור המשולש, חברי המגמה הירוקה, וישראלים ידידי ארגון העובדים מען וסינדיאנת הגליל שיזמו את הארוע. המקום, חורש טבעי יפהפה שמשמש את תושבי האזור הפלסטינים לבילוי משפחתי וחברתי, נקבע כמיקום המושלם על מנת להקל על הגעת עובדים פלסטינים המנועים מכניסה לישראל, ובו בזמן להקל על ישראלים המנועים מכניסה לאזורים פלסטינים.
המסר היה שילוב של מאבק למען זכויות עובדים פלסטינים וישראלים המשולב בקריאה לבנות חברה צודקת ושוויונית, ותמיכה במאבקם של העמים הערביים לחרות ובראשם המאבקים של העם בסודן ובאלג'יר, שהצליחו להפיל לאחרונה דיקטטורים ששלטו בהם עשרות שנים. כמו כן הודגשה ההצטרפות לקריאה העולמית למאבק נגד התחממות כדור הארץ, ולמען כלכלה ירוקה ושיתופית.
שני הנושאים קשורים זה לזה. השינוי הכלכלי המהיר הנובע מפיתוח טכנולוגיות חדשות הוא בעל השלכות מרחיקות לכת על מעמד העובדים. בצד החיובי, הקידמה הטכנולוגית מסוגלת לשפר את מצב האנושות ולהצעיד את העולם קדימה, אל חלוקה צודקת יותר של העושר, במילים אחרות להפוך לימון ללימונדה. אולם מנגד, ככל שהכוח והשליטה הכלכלית והפוליטית נשארים בידיים של חברות ענק רב לאומיות, וממשלות ימניות ולאומניות המכחישות את הסכנה של האסון האקלימי שולטות ברמה, ישנה סכנה ממשית שחייהם של תושבי כדור הארץ יהפכו לסיוט של אסונות טבע, הרס המרקם האורבני, וגלי הגירה, שיתקלו בהסתגרות, גזענות מלחמות והרס.
את האירוע פתח פאנל של דוברים, שלאחריו התחלקו המשתתפים לחמש סדנאות. הן הפנל והן הדיונים לוו בתרגום סימולטני לערבית ולעברית, שאפשר לכל אחד ואחת להתבטא בחופשיות בשפתם.
הפנל:
את הפנל פתח מנכ"ל מען אסף אדיב, שתאר את העבודה של מען בקרב עובדים, ובמיוחד עובדים פלסטינים בהתנחלויות. הוא ציין את המאבק להשיג הסכם קיבוצי במפעל המתכת נ.א. תעשיות מתכת במישור אדומים. אם יושג, יהיה זה ההסכם שני בקרב עובדים פלסטינים מהשטחים המועסקים על ידי ישראלים. אדיב העלה על נס את העמידה האמיצה של העובדים מאזור יריחו מול המעסיקים. עוד ציין אדיב את השתתפותה של מען במאבק למען בנייתה של כלכלה ירוקה ומשותפת משני צדי הקו הירוק, שיכולה להוות אלטרנטיבה לשלטון האפרטהייד השולט כיום בגדה המערבית.
ופא טיארה, רכזת עבודת הנשים בארגון מען באזור המשולש, החלה מהעובדה שכאשר היא נאבקת לשלב נשים בעבודה היא לא יכולה להתעלם מהמציאות האלימה והיומיומית שנשים ערביות רבות חוות בחברה, ומהמגיפה של רצח נשים בידי בני משפחותיהן. "את המגיפה הזאת רק אנחנו יכולים למגר באמצעות הסרת 'חגורת ההגנה החברתית' שמקבלים רוצחי נשים", אמרה. בהמשך התייחסה לצורך לאפשר לחברות מען להשתלב בשינויים המתרחשים בשוק העבודה, והביאה כדוגמא את הפרויקט של חקלאות הידרופונית, שחברות מען במשולש עוסקות בו ביחד עם חברות סינדיאנת הגליל.
מוחמד סאלח, יו"ר ועד עובדי מפעל המתכת נ.א. תעשיות סיפר על הנסיבות שהביאו את העובדים להתארגן, ועל התמיכה הגדולה שקבלו ממען, שחייבה את המעסיק לשאת ולתת עימם, ומנעה פיטורים שרירותיים של עובדים פעילים בהתארגנות. בתום דברי סאלח, העניק מנכ"ל מען ליו"ר ועד העובדים במוסך צרפתי חאתם אבו זיאדה ולסאלח עט ופנקס קטן הנכנסים לכיס בגדי העבודה בקלות כדי שיוכלו לתעד בזמן אמת את המתרחש במפעל. אדיב ציין את תרומתו של אבו זיאדה כמנהיג עובדים לגיוס עובדי מפעלים נוספים למען, וציין שמען מקדם מנהיגים שמובילים מאבקים בשטח ולא את מי שמקבלים טובות הנאה וזכויות יתר.
מור גלבוע, מנכ"ל "מגמה ירוקה", התייחס למשימה המרכזית של ארגונו לקדם צדק סביבתי שישפר את חייהם של האנשים. גלבוע אמר שהארגון פועל כיום באינטנסיביות נוכח משבר האקלים, השיטפונות והבצורות שגורמות להיווצרות של מיליוני פליטים ברחבי העולם שאינם יכולים להמשיך חיות במקומות הולדתם. הוא קבע: "הטבע לא מכיר גבולות לאומיים. שינויי האקלים פוגעים במי שחי בתל אביב ובמי שחי בגדה. זו הסיבה שעלינו כאן במזרח התיכון להתאחד כדי לבנות מציאות שהיא טובה יותר לכולנו."
עודה מיעלי, פעיל איגוד מקצועי פלסטיני מרמאללה, סיפר לנוכחים על הניסיון המשותף שהיה לו לפני יותר מ-30 שנה עם הפעילים המרכזיים של מען ומפלגת דעם, שהיו שותפים למאבק בתקופת האינתיפאדה הראשונה. הוא תאר את המאבק נגד הכיבוש כשלב לקראת בניית שותפות ישראלית פלסטינית בחברה שוויונית ודמוקרטית שתיתן סיכוי שווה לכולם.
יעקב בן אפרת, מזכ"ל מפלגת דעם, ציין את הסיסמה המרכזית של דעם במסע הבחירות – "כלכלה ירוקה – מדינה אחת". הוא ציין כי משבר האקלים הינו בעל השפעה גורלית על האזור, ותאר כדוגמא כיצד שנים של בצורות בסוריה ריכזו מאות אלפי פליטים בערים הגדולות, ללא תשתיות ופרנסה, דבר שעמד ברקע להתפרצות המהפכה העממית נגד שלטונו הדיקטטורי והמושחת של אסד בשנת 2011. בן אפרת הבהיר שמול הממשלה הכופה משטר אפרטהייד, שמשמעו ליהודים הכל ולפלסטינים כלום, דעם תובעת להקים מדינה דמוקרטית אחת לכל האזרחים מנהר הירדן עד הים. הכלכלה ירוקה אינה אופנה, אמר, אלא מהווה בסיס שניתן לבנות עליו חברה חדשה ומקיימת, הרחק מהכלכלה של פערים ושל שחיתות. "אין מנוס שנראה בעם הפלסטיני שותף שווה ומלא. אנחנו לא דורשים מהיהודים שיוותרו על דבר אלא שיפסיקו למנוע מהפלסטינים להנות מפיתוח המשאבים".
בחלק השני של האירוע נחלקו המשתתפים לחמש סדנאות: 1. סדנת האנרגיה הסולארית בהנחיית מוחמד אל-חילו מרמאללה, יזם בתחום האנרגיה הסולארית ומייסד העמותה לקידום אנרגיות מתחדשות ברשות הפלסטינית. 2. חקלאות הידרופונית, בהנחיית יואב תמיר, שמוביל את המהלך של מען לפיתוח חדשנות כלכלית וטכנולוגית והטמעתה בישובים הערבים, ביחוד בקרב נשים ערביות. 3. סדנה בהנחיית מועין ופאתן עודה, תושבי כפר עקב, על האסון הסביבתי והחברתי במזרח ירושלים, ובמיוחד מעבר לגדר ההפרדה. 4. מור גלבוע, מנכ"ל מגמה ירוקה, הנחה סדנא על המאבק במשבר האקלים, שעסקה בדרכים לקדם התארגנות נגד הרס כדור הארץ. 5. סדנה לקידום סחר הוגן בהנחיית הדס להב וחנאן מנאדרה זועבי מסינדיאנת הגליל, שבה חשפו את התרומה הייחודית של סינדיאנה לקידום החקלאות הערבית ומעמד האישה הערביה.
בתום הסדנאות סעדו המשתתפים את לבם במנות חמות שהכינו חברות עמותת הנשים הנוצריות ביריחו YWCA, המשתפת פעולה במשך מספר שנים עם סינדיאנת הגליל בייצוא מוצרים חקלאיים מאזור יריחו לשוק הבריטי.
להלן דוחות קצרים מתוך שלוש סדנאות:
האנרגיה הסולארית כמנוף לקידום כלכלי ותרבותי של החברה הפלסטינית
מוחמד אלחילו, תושב מחנה הפליטים עסכר ליד שכם, הוא המייסד של עמותת אלסון לאנרגיה מתחדשת. הנושא היה חדשני עבור רוב המשתתפים בסדנה, שכללה עובדים ועובדות מיריחו, ירושלים והמשולש. הוא הסביר את הצורך לעבור ללא דיחוי לאנרגיה מתחדשת, שבנויה בעיקר על השמש, ואשר נמצאת במזרח התיכון בשפע. יתרונותיה הם רבים: 1. האנרגיה בלתי מתכלה כל עוד השמש זורחת, ואף משטר לא יכול לשנות את זה. 2. היא אינה מזהמת ומאפשרת להקטין את אפקט החממה המסכן את קיום האנושות. 3. הפקת חשמל מהשמש הרבה יותר זולה. 4. היא מאפשרת לכל אזרח או קבוצת אזרחים בבניין או בשכונה או בכפר או בעיר לייצר חשמל באופן עצמאי, להתאגד, ולהעביר עודפי חשמל מייצרן אחד, ליצרן אחר שסובל ממחסור בחשמל. 5. היא הופכת את האזרח מצרכן ליצרן של חשמל שמגיע להסכם עם חברת החשמל ומוכר לה עודפים באופן שמשחרר את שוק החשמל משליטתו של מונופול שמייקר את מחיר הייצור.
עוד ציין כי חברת החשמל הפלסטינית מייצרת כחמישית אחוז מהחשמל שהיא מספקת לצרכנים, ואת כל היתר היא מקבלת מחברת החשמל הישראלית. ברור שהפלסטינים שחיים תחת כיבוש היו שמחים להתפטר מהתלות בחברת החשמל הישראלית, אלא שהמצב דורש עדיין הרבה עבודה. בתשובה על שאלה של יערה חברת "מגמה ירוקה" שהשתתפה בסדנא, מה הם המכשולים שעומדים בפני התרחבות הייצור העצמי של אנרגיה סולרית, ענה אל-חילו: 1. אי הרצון להשקיע את הסכום הראשוני שנדרש, לבקש הלוואה מהבנק, ולשלם 5 שנים, גם אם התשלומים נוחים. 2. גישה שמרנית וחשש מחידושים, וגם אי אמון בבנקים, במוסדות ובחברת החשמל, ואי בטחון בפרנסה שתאפשר להם לעמוד בתשלום. כדוגמא לגישה השמרנית, סיפר אל-חילו על נסיון שהיה לו להאיר בחשמל סולרי את ואדי נאר – כביש המקשר בין רמאללה לבית לחם תוך עקיפת ירושלים ומאריך מאוד את הדרך. מתברר שכל המתקנים של פנלים סולריים שהותקנו פשוט נגנבו על ידי תושבים מקומיים שפגעו ביכולת שלהם להגיע ביתר בטחון ומהירות ממקום למקום, בגלל אי הבנה או אי אמון. לסיכום הוא אמר שדרוש חינוך בלתי פוסק והסברה שיגיעו לציבור הרחב.
במאבק נגד התחממות כדור הארץ
בסדנא שהנחה מור גלבוע מנכ"ל "מגמה ירוקה" הוא תאר את הסכנות שכרוכות בהתחממות כדור הארץ והתייחס לכך שבארצות רבות בעולם ישנה מודעות וצמיחה של תנועות ציבוריות רבות השפעה שמשנות את ההתייחסות של הציבור למשבר האקלים. בישראל ציין גלבוע את ההצלחה של "מצעד האקלים" בתל אביב, שבו צעדו השנה 7000 משתתפים, שהיה הגדול ביותר מאז החלה מגמה ירוקה בארגון המצעד. גלבוע ציין במיוחד את ההתעוררות העולמית של תלמידי תיכון שמובילים מאבק נגד ההתחממות הגלובאלית, ומארגנים שביתה תלמידים גלובאלית, שתתקיים גם בירושלים ב- 21.5. התלמידים ידרשו: א. קידום מעבר מהיר וצודק ל100% אנרגיה מתחדשת עד שנת 2030. ב. קידום חוק האוסר מכירה של פלסטיק חד פעמי, כפי שקיים במדינות רבות בעולם. ג. סגירת נתיבים למכוניות פרטיות ופינוי נתיבים לאוטובוסים חשמליים. ד. הטלת מס גבוה על מוצרים מהחי, שכן תעשיית המזון מהחי היא אחראית מובילה ומרכזית למשבר האקלים ולפליטת גזי החממה. ה. הוראת תוכניות לימודים מעמיקות על משבר האקלים בכל כיתות הלימוד מכיתה א'-י"ב.
נשים ערביות שהשתתפו בסדנא סיפרו על ההזנחה והבורות בכפרים שמהן הן באות. אחת המשתתפות סיפרה על בעל סופר מרקט בכפר ששורף זבל בתוך השכונה תוך יצירת עשן וזיהום שפוגע בתושבים ובלי כל התחשבות. תלמידת תיכון מתל אביב שהשתתפה בסדנה סיפרה על ההתלבטות שלה ושל חבריה בשביתה הקודמת של התלמידים בחודש מרץ, ועל החלטתם להמשיך בלימודים מחשש לצעדי משמעת נגדם. היא התחייבה הפעם לצרף את תלמידי בית ספרה לשביתה.
המאבק נגד האסון החברתי והסביבתי בירושלים המזרחית
עורך הדין מועין עודה והפעילה פאתן עודה, בני זוג המתגוררים בכפר עקב, מצפון למחסום קלנדיה, הנחו ביחד סדנה בה תארו את המצב בשכונה הירושלמית שנמצאת מעבר לגדר ההפרדה. הם תארו את האזור כמקום בו התושבים נאלצים לחיות בתוך הררי אשפה וחייהם משולים לגיהינום. מעל 120 אלף תושבים פלסטינים החיים מעבר לגדר ההפרדה מהווים כ- 18% מכלל תושבי העיר, אבל התקצוב בעבורם הוא מינימלי. בצר להם פנו התושבים לבתי המשפט כדי שאלו יחייבו את העירייה לספק להם שירותים, כולל אספקת מים, חינוך, סביבה ותרבות. למרות מספר פסיקות חד משמעיות, המשיכו העיריה והגופים הממשלתיים האחראים להתעלם מחובתם החוקית ומהוראות בתי המשפט. כאשר אחת המשתתפות הישראליות שאלה מדוע הם לא מפסיקים לשלם את הארנונה לעיריית ירושלים שלא משרתת אותם כלל, לימד אותה עו"ד עודה פרק בהלכות הכיבוש. התברר שבירושלים המזרחית ובשכונות מעבר לגדר אנשים לא משלמים ארנונה כדי לקבל שירותים, אלא כדי להוכיח שהם תושבי ירושלים. מי שנכשל בהוכחת התושבות, נשללת ממנו וממשפחתו הזכות לשירותים רפואיים ולקצבאות הביטוח הלאומי.
