ארגון העובדים מען פנה בסוף אפריל לחה"כ חיים כץ, יו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, בדרישה לקיים דיון דחוף בעלייה במספר תאונות העבודה הקטלניות. זאת לאחר שהתברר כי התאונה הקטלנית שארעה בהר הרצל בירושלים ב-17.4 היתה תוצאה של שרשרת ליקויים קשים בנושא רישוי, פיקוח, תכנון וביצוע.

בחודש יוני האחרון מצא את עצמו ע'סאן, תושב שכונת צור באהר בירושלים, בעיצומו של משבר אישי וכלכלי. בן 31, גרוש ואב לשניים – בת בת שש ובן בן תשע – עבד כמפעיל מנוף ופרנס את ילדיו ואת גרושתו. אך אז, בתוך זמן קצר, פוטר מעבודתו ונאלץ להתמודד עם מצב חדש: בית המשפט השרעי קבע שהחזקה על ילדיו תעבור אליו. מה שנדמה היה כהתחלה חדשה בחייו, הפך למאבק בירוקרטי מתיש מול הביטוח הלאומי.

שמס מבית חנינא, ירושלים, בת 27 ואם לשלושה, הועסקה כעובדת נקיון במשך כשנה. באוגוסט 2024 היא ילדה ויצאה לחופשת לידה. בתום חופשת לידה משולמת של 14 שבועות היא החליטה שברצונה להשאר בבית ולטפל בתינוק ולא לחזור לעבודה. כאשר פנתה לקבל דמי אבטלה התברר לה שהיא לא זכאית לקבל את הקצבה שכן לא סיימה את עבודתה באופן רשמי.

בחודש יולי החולף החלו מלונות ים המלח במהלך שמיועד להביא להחלפת עובדים פלסטינים ותיקים בעובדים זרים. ממידע שהגיע לאחרונה למען ארגון עובדים עולה, שבנוסף לעשרות עובדים פלסטינים שפוטרו בחודש יולי ממלונות של חברת פתאל באזור ים המלח, מתכוונת החברה ועמה גם חברות אחרות באזור, לפטר רבים אחרים. צעדים אלו נעשים במסגרת תכנית של משרד התיירות להחלפת העובדים הפלסטינים בעובדים זרים ובכפוף להחלטת הממשלה ממאי 2024. מדובר בהחלטה מס' 1752 מיום 15.5.24 ואשר במסגרתה נקבע רף כולל של 330 אלף עובדים זרים במשק הישראלי (לעומת פחות ממחצית שנמצאים כיום).

באירוע הסולידריות שהתקיים בדיזנגוף סנטר בתל אביב בסוף מאי, נפגשנו לראשונה חברות של שש קבוצות "דבורים לשלום" מכל רחבי הארץ. רק קבוצה אחת נעדרה, הקבוצה של שבט הג'הלין. כאשר יוסי אוד, מייסד ומנהל הפרויקט, פתח את המפגש הוא אמר: "אני רוצה להדליק שני נרות, נר אחד לכל מי שצריכה אור, ונר אחד לנשות שבט הג'הלין, שהגעתן לכאן נמנעה על ידי המנהל האזרחי." דבריו של יוסי קלעו, אולי מבלי משים, למצב המורכב שבו נמצאת כל שוחרת שלום בישראל. מצד אחד מאבק בלתי מתפשר לשמור על אנושיות נוכח מלחמה עקובה מדם. מצד שני, שרירות לב המחבלת בכל ניסיון לסולידריות חוצה גבולות.