אלא שבחודש יוני האחרון גילתה עולא כי קצבתה נשללה ממנה בטענה שלא התייצבה כנדרש בחודש הקודם. כאשר פנתה ללשכת התעסוקה, בבקשה שיאשרו את התייצבותה נאמר לה כי היה עליה להתייצב פעם שניה בחודש מאי וכי לפי הרישומים היא לא עשתה זאת. עולא הציגה בפני פקידת הלשכה פתק נייר שניתן לה בהתיצבות הראשונה בחודש מאי שבו נכתב שהיא נדרשת להתייצב בפעם הבאה בחודש יוני. אלא שהפקידה סירבה לטענותיה וגם התעלמה מהפתק שבידה.
למרות שעולא המשיכה להתייצב גם אחרי זה ואף נקלטה במקום עבודה שאליו נשלחה על ידי הלשכה במשרה חלקית שמזכה אותה בקצבה, גילתה בחודש ספטמבר שהמוסד ביטוח הלאומי הפסיק לשלם לה את הקצבה גם בחודשים הבאים.
כאשר פנתה עולא למשרד מען בספטמבר גילה הצוות של מען כי המפתח לפתרון הבעיה הוא פתק הנייר שהיא מחזיקה בידיה. למזלה של עולא היא שמרה על הפתק וגם על צילום שלו וכך נותרה בידיה ראיית זהב לכך שלשכת התעסוקה עצמה הודיעה לה שאין לה חובה להתייצבות נוספת במאי. צוות מען, העביר שתי תמונות ברורות מהסרטון של הפתק האמור למנהל לשכת התעסוקה במזרח ירושלים, מר משה בקר. לאחר שזה בדק את הצילומים הוא אישר את גרסתה של עולא ושלח למען את מפת ההתייצבות הרשמית מתוקנת עבור הביטוח הלאומי. בעקבות ההתערבות של מען אישר הביטוח הלאומי את זכאותה, ועולא קיבלה את כל הכספים שהגיעו לה – סך כולל של 6,142 ש"ח.
המקרה של עולא ממחיש עד כמה חשוב לשמור ולתעד כל מסמך רשמי – גם פתק קטן שיכול להגן על זכויות גדולות מול מערכת בירוקרטית מסובכת.
“דף קטן אחד יכול להגן על הזכויות הגדולות שלך,” אומרת רזאן משאהרה מצוות מען.
“לא האמנתי שמישהו יוכל לעזור לי,” מוסיפה עולא. “אבל מען פעלו במהירות ובכבוד, והחזירו לי את הביטחון.”
