
הסגר שהוטל על העובדים הפלסטינים כצעד חירום זמני אינו חלופה למדיניות
חזרת העובדים למקומות העבודה בישראל אינה סיכון ביטחוני אלא צורך כלכלי־חברתי של שני הצדדים, שיכול להיות גם צעד לקראת שלום בין העמים.

חזרת העובדים למקומות העבודה בישראל אינה סיכון ביטחוני אלא צורך כלכלי־חברתי של שני הצדדים, שיכול להיות גם צעד לקראת שלום בין העמים.

הפיילוט שבמסגרתו נערכו 3 הכשרות עד כה, הוא תוצאה של שיתוף פעולה בין ארגון העובדים מען הנאבק לשלב נשים ערביות בעבודות הוגנות, לבין הממונה הארצית מטעם משרד הבריאות על יישום הסטנדרטים בגריאטריה צפי הלל-דיאמנט, וביה"ס האקדמי לסיעוד בהלל יפה.

יבוא עובדי סיעוד זרים אינו הפתרון למצוקת כוח האדם בבתי

פועלות ערביות מעוניינות לעבוד בחקלאות, אך המעסיקים, מעדיפים לייבא מהגרי עבודה ולהעסיקם בענף, באופן לא חוקי. מפגש של הפועלות הערביות עם נציגי ממשלה התקיים ביום שני (15/12/2014) בכפר קרע, כדי לדון בנושא ולבקש מהממשלה לפעול במרץ כדי להגדיל את שיעור העסקת הנשים.

העלאת שעור האגרות והמס על עובדים זרים בהצעת התקציב לשנת 2015 מכשירה את המשך היבוא של עובדים זרים, ותשאיר את עובדות החקלאות ופועלי הבניין באבטלה.
פורסם בהארץ ב 24.6.14. החלטת הממשלה מתחילת יוני להגדיל את מכסת ההיתרים לעובדים סינים בבניין מ–8,000 ל–15 אלף הוסברה על ידי משרד השיכון בצורך לספק כוח אדם מקצועי שיוכל לסייע בהורדת מחירים, בגלל עזיבה של עובדים ישראלים את הענף ואי מקצועיות של עובדים פלסטינים.

מעבר לדיון הרפואי על התסמונת המוות הלילי הפתאומי, עולה תמונה של עובדים זרים וזולים השבויים במערכת ניצול שאינה מאפשרת להם להגן על בריאותם, ואשר גובה קורבנות אדם.

בנט מתעלם מכך שישנם עשרות אלפי מקומות עבודה בענפי החקלאות והסיעוד, שיכלו לקלוט נשים ערביות חסרות השכלה גבוהה, אבל דווקא בהם הממשלה מתירה ייבוא מאורגן של עובדים זרים וזולים, המועסקים בתנאי ניצול.

מזה 8 שנים אני עובדת בפרויקט נשים וחקלאות של ארגון העובדים מען. אני ממש מרגישה שאני נלחמת נגד הזרם. כמות הפניות אלי מצד נשים שמחפשות עבודה בצורה נואשת, ממש מתחננות שאמצע להם עבודה, עולה בהרבה על מקומות העבודה שאני מסוגלת לפתוח עבורן. רוב החקלאים שאני פונה אליהם אומרים בנימוס – אין לי צורך בעובדות, יש לי עובדים תאילנדים.