מען – ארגון עובדים איגד את עובדי הייצור תושבי הרשות הפלסטינית במפעל מיה בשנת 2019. במקביל להליך ההתארגנות, שנהדף על ידי המעסיק באמצעות שורה של פעולות בניגוד לדין לשבירת ההתארגנות, פנתה למען עובדת שפוטרה מעבודתה ולטענתה הרקע לפיטורים היה הטרדה מינית מצידו של עאמר עודה, מנהל עבודה זוטר במפעל. בפנייתה למען תארה העובדת כיצד הציע לה מנהל העבודה הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, ומשסירבה – פוטרה מהיום להיום, ואף ללא שימוע.
בעקבות פניה זו שלחה היועצת המשפטית של מען מכתב למעסיק בו תארה את המצב ודרשה טיפול בתלונה. החברה התעלמה לחלוטין מהמכתב ולא עשתה את חובתה החוקית לערוך הליך של בדיקה, גביית עדויות והסקת מסקנות. במקום זה נפנפה החברה את העובדת ואת תלונתה ואף השחירה את שמה ברבים.
בנסיבות אלה, פנה מען לעו"ד קרן בר יהודה, המתמחה בייצוג בתביעות הטרדה מינית, כדי שתייצג את התובעת (יחד עם תובעות נוספות). לתביעה, שהוגשה על ידי עו"ד בר יהודה, היה צד גם ארגון העובדים. הדיונים בתיק התנהלו במשך שנים. בפני בית הדין הופיעו שתי עובדות נוספות שהעידו על מסכת הפגיעה בנשים בין כתלי המפעל. גם מנהלי המפעל ומי שהחברה טענה שהיא הממונה על הטרדות מיניות בחברה העידו.
פסק הדין, שניתן עתה, מאשר שהתובעת עברה מסכת של הטרדות מיניות ואף מתאר את האופן הלקוי מקצה אל קצה שבו ניהל המפעל את הליך בירור התלונה, שבפועל, בעצם לא התבררה כלל.
לצד קביעות עובדתיות אלה, פסק בית הדין פיצוי לתובעת – הן מהנתבע-המטריד, והן מהמעסיק שכשל בניהול הליך הבירור (יצוין כי בימים אלה הגישה התובעת ערעור על גובה הפיצוי).
לאורך כל ההליך הדגישה התובעת את החשיבות שהיא רואה בפרסום פסק-הדין – הן כדי לטהר את שמה (שכאמור – נפגע על ידי אמירות של המעסיק), והן כדי לעודד נשים אחרות לפעול כנגד התופעה הפסולה של הטרדות מיניות במקומות עבודה.
מען רואה בחומרה כל הטרדה מינית במקום העבודה ובכלל, ומסייע לעובדות לפעול כנגד תופעות של הטרדה מינית בהן הן נתקלות בעבודתן.
