ריהאם, בת 21, סיימה לימודים והתקבלה לעבודה במעון ילדים לגיל הרך. כשבועיים אחרי שהתחילה לעבוד, המנהלת אמרה לה שאין לה מספיק ניסיון ולכן היא לא יכולה להמשיך, ובעצם פיטרה אותה.
הדאיה, בת 58 ממזרח ירושלים היא המפרנסת היחידה של משפחתה, וששת ילדיה תלויים בה. היא לא רצתה לעזוב את עבודתה, אך בגלל מצבה הבריאותי לא יכלה להמשיך לעבוד. בעזרת מען היא קיבלה את מלוא פיצויי הפיטורים שמגיעים למי שמתפטרת בשל מצב רפואי, והבטיחה את זכאותה לדמי אבטלה כבר מהיום הראשון.
שוק העבודה במזרח ירושלים משתנה: נשים מתחילות להבין שהן לא חייבות להיות רק נשים שמרצות את כולם וכי יש להן זכויות והן יכולות להרים את קולן. אתן לא לבד! הקשבנה לסיפור של עולא, שיחד עם 'מען' הצליחה לעמוד מול כוונת מעסיקה לפטרה אחרי שהואשמה על ידי המנהלת הישירה שלה בגניבה:
האם הרגשתם פעם שמנהל שלכם במקום העבודה מתייחס אליכם כאל אשפה שיש לפנות מהדרך? אינתיסאר חוותה את המצב הזה. המנהל הישיר שלה הטריד אותה. לאחר מכן הוא פעל לסלק אותה מהדרך ולגרום לה לעזוב. אלא שהיא לא הסכימה ל”התפנות” כל כך בקלות. בעזרת הפעילות הנחושה של משרד מען בירושלים היא אזרה אומץ והצליחה לשמור על מקום העבודה. לקח חשוב לכל עובד ובעיקר לנשים עובדות.
מאז פרוץ המלחמה, טיפל מען במיצוי זכויותיהם של מעל 300 מתושבי מזרח ירושלים, בתחומים כמו זכויות בעבודה, הבטחת הכנסה, דמי אבטלה, תאונות עבודה, פתיחת מחסומים וקבלת תווי מזון. את ההישגים הללו ניתן לתרגם למעל ל-3 מיליון ₪. מעל ל-40% מהפונים שקיבלו סיוע היו נשים.
בחודשים האחרונים סייע משרד מען בירושלים לעשרות פונים, שעבודתם הופסקה בשל המלחמה, לקבל דמי אבטלה. בעקבות התערבות מען וגופים אחרים הסכים הביטוח הלאומי לשלם לאותם עובדים קצבאות באופן רטרואקטיבי – קרי על תקופה שקדמה ליום הגשת התביעה בפועל. בסה"כ קיבלו העובדים שפנו למען תשלומים בסכום של 1.2 מיליון ₪.
ערב חודש הרמדאן עומדים התושבים הפלסטינים בירושלים המזרחית בפני משבר כלכלי וחברתי שהוחרף עם הגידול בשיעור של 7.6% באבטלה מאז פרוץ המלחמה. חרף המשבר הממשלה פוגעת באופן אנוש בתכנית החומש לירושלים המזרחית.
'מען – ארגון עובדים' קורא לראש העיר ולמועצת העיר הנכנסת לפעול להבטחת התקציבים לצמצום הפערים החברתיים-כלכליים בירושלים המזרחית
מאז 7/10, השתנו הנהלים של שירות התעסוקה. נכון להיום, שתי לשכות התעסוקה בירושלים פתוחות ומקבלות קהל ללא תור. עם זאת, לשכות התעסוקה עמוסות מאוד.
ירושלים אחרי ה-7 באוקטובר היא עיר שחיה במצב של חרדה והסתגרות. כלכלת העיר נפגעה קשה. ולכך נוסף פחד של יהודים וערבים כאחד להסתובב במרחב הציבורי. כתוצאה מסגירת מחסומים בעוטף ירושלים, שם חיים כשליש מתושבי מזרח העיר, נוצר בחלק מהשכונות הערביות חשש למשבר הומניטארי. בתוך מציאות מורכבת ומסוכנת זו פועלים בשטח עשרות ארגונים ומתנדבים יהודים ופלסטינים כדי לסייע לנזקקים. 'מען – ארגון עובדים' ממלא תפקיד מרכזי בפעולה של חמ"ל ירושלים האזרחי שהוקם לסיוע לתושבי ירושלים הפלסטינים. יחד יוצרים עשרות ארגונים ופעילים בשני צידי העיר טריטוריה שפויה ומעוררת תקווה של סולידריות.
מה שהיה אמור להיות מובן מאליו, לצערנו לא קרה בפועל, וב- 25.2.2021 הגשנו יחד עם עורכת הדין עביר ג'ובראן מ"האגודה לזכויות האזרח" עתירה לבג"ץ בדרישה שגם תושבי ישראל דוברי הערבית יוכלו לתקשר עם שירות התעסוקה בשפתם. באותו זמן, מגפת הקורונה הייתה בשיאה, לשכות התעסוקה היו סגורות, ורוב התקשורת נעשתה באמצעות האינטרנט, הודעות SMS ומענה טלפוני. אך אף אחד מהשירותים הללו לא היה מונגש ומתורגם לשפה הערבית. עובדה זו בלטה במיוחד בתקופת הקורונה, כאשר האבטלה הייתה גם היא בשיאה.
