עולא עובדת שנים רבות בניקיון כדי לפרנס את עצמה. היא פנתה אל "מען – ארגון עובדים" לאחר שמעסיקה זימן אותה לשימוע לפני פיטורים בשל האשמה בגניבה.
המקרה התחיל יום אחד בזמן שעולא עבדה כרגיל במשמרת ערב. נער ניגש אליה ושאל אם היא נתקלה במקרה בזוג נעלי ספורט. היא ענתה לו שלא, אך כשחזרה לחדר ההלבשה הבחינה שאכן יש שם שקית עם נעליים. היא מיהרה לחפש את הנער, אך הוא כבר נעלם. עולא הניחה את הנעליים במקום בטוח – במטרה להחזירן לבעליהן – והמשיכה לעבוד כרגיל, אבל בהמשך שכחה מהעניין.
למחרת, הממונה עליה שמעה על המקרה, הזמינה את עולא לחדרה, והאשימה אותה בגניבה. עולא מיהרה להסביר לממונה מה קרה וכמובן שנתנה לה את הנעליים. אך למרות שהיה ברור כי לא הייתה לה כוונה לגנוב אותן, הממונה המשיכה להאשים אותה בגנבה ואף נהגה בה באגרסיביות ובאלימות, עד שעולא הנסערת פרצה בבכי וביקשה ללכת הביתה באמצע המשמרת. למחרת כשעולא הגיעה למשמרת שלה, היא גילתה לתדהמתה שבמקומה עובד מישהו אחר והיא נשלחה הביתה בבושת פנים. מאוחר יותר באותו יום, היא אף קיבלה הזמנה לשימוע לפני פיטורים.
מדובר באירוע מטלטל: לא פשוט לעמוד לבד מול האשמות כאלה מצד אחראי בעבודה אשר זוכה לגיבוי מהמנהלים. אך עולא מצאה בעצמה את הכוחות ולא ויתרה. היא פנתה אל צוות 'מען', אשר ייצג אותה מול המעסיק. נציגת מען ניסחה מכתב למעסיק בשם עולא וליוותה אותה לשימוע, ולבסוף הוחלט להחזיר את עולא למקום עבודתה. היא זוכתה מכל אשמה והממונה אף ננזפה על אופן הטיפול שלה במקרה.
הניסיון הזה חשוב. עולה ממנו שעובדת שאוזרת אומץ ולא מוותרת על זכותה ועל כבודה יכולה לשנות את החלטת המעסיק. מה שקרה במקרה של עולא מראה שלעתים מנהל או מנהלת ישירים פועלים על דעת עצמם באופן פוגעני וכי במהלך דיון מול מנהלים בכירים יותר יש אפשרות לשנות את רוע הגזירה. כדי שזה יקרה חייבים העובדים שנפגעו לעמוד על שלהם באופן מאופק וחיובי אבל נחרץ.
חשוב להדגיש כאן כי הסיוע שנתן צוות מען לעובדת שעמדה יחידה מול המערכת היה חיוני. הפניה של עולא ל'מען' והתמיכה שקיבלה עזרו לה להרגיש ששומעים אותה, שמכבדים אותה כאדם וכעובדת. והכי חשוב, זה איפשר לה לשמור על פרנסתה. עולא חשה תחושת אי צדק עמוקה על כך שכמעט פוטרה ושמה הוכתם על לא עוול בכפה. ייצוגה על ידי נציגת מען – בכתב ובמהלך השימוע – איפשר לה להציג את סיפורה ולזכות בבירור הוגן של העובדות. ובוודאי שגם המעסיק לא יפעל בקלות דעת בפעם הבאה.
