עמנו כאן חברים שהקימו את המיזם המיוחד הזה לפני כמעט שני עשורים מאפס. בראש וראשונה דני בן שמחון ושרון ליאור שהצליחו בעבודת נמלים סבלנית ושיטתית לבנות מעגל מרשים של אמנים ששותפים לא רק לחזון הערכי אלא גם לעשייה המתמשכת. קהילת האמנים הזו, שכוללת אמנים ותיקים ומוכרים לצד אמנים שזו תערוכתם הראשונה – ערבים ויהודים, מלווה את מען כבר שנים.
בחיפוש אחר שותפי אמת בחתירה לדמוקרטיה, שוויון ויצירה תרבותית חופשית, אנו הופכים מזה שנים כל אבן בארץ הקשה הזו. מהנגב ועד הגליל, מתל אביב ועד רמאללה, ממג'ד אלכרום ועד ראש העין, אנחנו מיייצרים שותפויות בתחומים שונים. כארגון עובדים אנו מארגנים עובדי תעשייה פלסטינים בעטרות ומישור אדומים לצד מרצים לאמנות ופעילי זכויות אדם.
יחד אנחנו עמלים לבנות חברה פתוחה, סובלנית ואכפתית שדואגת לכולם, שמרימה את הפגועים והמנוצלים ומעודדת ומעצימה נשים. חברה בה יש מקום לכולם ושאינה פוסלת אף אחת/אחד בגלל מסורת, דת או קיצוניות לאומית.
אנו מסרבים "להתפכח" גם אחרי ה-7 באוקטובר. לא היינו צריכים את הזוועות של חמאס כדי לדעת שהכוחות שקשורים למשטר האיראני הם סכנה לאנושות לפלסטינים עצמם, לעמים הערבים ולישראלים. זו הסיבה שבמשך שנים תמכנו בעם הסורי שהתקומם נגד הדיקטטורה של אסד שנתמכה על ידי פוטין ומתוחזקת על ידי המשטר של כהני הדת באיראן.
מאידך לא היינו צריכים 11 חודשים של מלחמה וסבל לא יתואר של שני העמים כדי להבין שדחיית הפתרון לבעיה הפלסטינית תביא אסון. גם כשהרוב חשב שאפשר לדחות את ההסדר המדיני, "לנהל" את הסכסוך ולחלופין, למצוא בעלי ברית אלטרנטיביים במדינות המפרץ, התעקשנו לטעון שההתעלמות הזאת מהפיל שבחדר היא שקר שיביא חורבן.
למרות שמאבקנו והעקרונות איתם אנו הולכים מאז שנות השמונים נותרו נחלת מיעוט, ולמרות שלעתים הכל נראה אבוד, אנחנו נחושים לצעוד על פי המוטו של של ג'ו סלובו, מנהיג הקונגרס הלאומי האפריקאי, שטען תמיד ש"כבר עשרים שנה אני אומר שתוך חמש שנים ייפול שלטון האפרטהייד ויוקם במקומו שלטון דמוקרטי". סלובו, שבילה שנים ארוכות בגלות כפויה, כתב את המשפט האלמותי הזה בשנות השמונים של המאה הקודמת, בשעה שכל מנהיגי הארגון, כולל נלסון מנדלה, היו בכלא. כמוהו אנחנו שומרים על אופטימיות ואמון שאפשר לשנות.
לפני שבועיים ביקרתי בענאתה ליד ירושלים. איהאב שואמרה, עובד פלסטיני שסגור בביתו כבר כמעט שנה, הזמין אותי ואת הצוות של מען לביתו. הוא התעקש שנבוא לבקר והסביר שהוא וחבריו מרגישים אבודים. חמאס פגע בהם קשות בהתנהגות ההרפתקנית והקיצונית שלו. הרשות הפלסטינית של אבו מאזן זנחה אותם ולא נותנת להם שום סיוע. לדבריו, מען הוא היחיד שאכפת לו ושניתן לסמוך על המילה שלו, ארגון שאומר אמת ונלחם למען הזכויות של העובדים הפלסטינים. הביקור שלנו אצל איהאב וחבריו בענאתה שיקף את הביטחון שלנו שאפשר לחיות אחרת, ששוויון ושותפות אינן רק מילים אלא מציאות שאפשר לייצר כאן ועכשיו.
הגלריה שנפתחת היום בתל אביב, כמו כל העבודה שלנו במען, היא מקום שבו אמנים יוכלו למצוא במה ליצירה החופשית והביקורתית שלהם, מקום שבו עובדים/ות פלסטינים וישראלים ימצאו בית ותמיכה במאבק על זכויותיהם ועל הכבוד האנושי.
