ערב טוב לכל הנמצאים ותודה שהגעתם לחנוך איתנו את הגלריה החדשה שלנו, יוזמת 'מען – ארגון עובדים' וסינדיאנת הגליל.
נמצאים איתנו אורחים ואורחות מרחבי הארץ, ביניהם חברי הנהלות מען וסינדיאנת הגליל, אוצר הגלריה חגי אולריך, אוצרת התערוכה קרן זלצר, האמנית ענת וקסמן, ועוד רבות ורבים.
הגלריה הזו הוקמה בהמשך ישיר לגלריה שפעלה במשרדנו ברח' העלייה בחמש השנים אחרונות. הגלריה הוקמה על ידי מען – ארגון עובדים וסינדיאנת הגליל, אשר חרתו על דיגלן לפני כשלושים שנים, חתירה לחיים משותפים בין יהודים וערבים בישראל וכן מאבק למען שוויון הזדמנויות, צדק חברתי ונגד הכיבוש.
לפני כעשרים שנה יזמו שני הארגונים את פרויקט לחם ושושנים – עבודה נשים וקיימות, כפרויקט הפונה לקהילת האמנים וחובבי האמנות בישראל, לתמיכה בניסיון לקדם סולידריות בין החברות על ידי יצירת משאבים לתמיכה תעסוקתית והעצמה של נשים ערביות. מאז נערכו 18 שנים ברצף תערוכות מכירת יצירות אמנות למען הקהילה ופרויקט לחם ושושנים, בהשתתפות של מאות אמניות ואמנים מהטובים והידועים בארץ ועד לאמנים צעירים. באמצעות הכסף שאספנו מהמכירות, הצלחנו לשלב מעל 4,500 נשים ערביות בעבודה מאורגנת עם זכויות סוציאליות, פתחנו קורסים להעצמה, הכשרה מקצועית והעלאת תודעה איגוד מקצועית.
חשוב לציין, שבמהותו פרויקט לחם ושושנים הוא הרבה יותר מאשר גיוס משאבים. זוהי קריאת תגר כנגד הדעה הקדומה שאין עם מי לדבר, או שאין סיכוי לחיים משותפים. התחלנו כנגד כל הסיכויים בשנת 2005, מס' שנים אחרי האינתיפאדה השנייה, והאווירה ששלטה בציבוריות הייתה של חוסר אמון ועוינות בין שתי הקהילות. קראנו תגר על העמדה שאיבדה אמון באפשרות לחיים משותפים וגילינו שאנחנו לא לבד.
התערוכה אחרונה, בחודש מרץ 2024, התקיימה בצל האסון הנורא של ה-7 באוקטובר, שהעלה מחדש את הפילוג בין החברה הערבית לחברה היהודית. לא נרתענו לקיים את התערוכה בהשתתפות של מעל 350 אמניות ואמנים יהודים וערבים, מתוך אמונה שוויתור על מאבק למען חיים משותפים ושוויון יהיה הפרס הגדול ביותר לקיצוניות הדתית משני הצדדים. הפעילות של מען וסינדיאנה לא פסקה בכל אותה תקופה גם בקרב עובדים ישראלים וגם פלסטינים וזה נותן לנו את הכוח להעביר את הניסיון הזה לתוך תחום האמנות, אולי כהוכחה שכן ניתן לחיות אחרת.
ואכן, ההיענות שזכינו לה במהלך השנים בקרב אמניות ואמנים היתה מדהימה. התחלנו עם כמה עשרות אמנים ועם השנים הצטרפו עוד ועוד. בשנים האחרונות אנו נאלצים לצמצם את מספר האמנים המשתתפים בגלל מצוקה של מקום על הקירות, ולמרות זאת הגענו לתערוכות של 400 אמנים ואמניות שכולם שמחים לתרום לפרויקט. התרומה הזאת אינה מובנת מאליה מכיוון שבשנים האחרונות מתקיימות במרחב לא מעט תערוכות התרמה שונות. בין האמנים המשתתפים יש לא מעט שהולכים איתנו שנים רבות והפכו לשותפים לדרך, תומכים כל שנה כמעט, ביניהם ניתן למצא ידועים יותר, כמו ציבי גבע, סיגלית לנדאו, מיכל נאמן, שריף ואכד, קרים אבו שקרה ולצידם עוד רבות ורבים, ותיקים וצעירים כאחד.
ההיענות הזאת מחזקת אותנו ומחזקת את העובדות שנהנות מפירות התערוכה. אל כל תערוכה מגיעים אלפי מבקרות ומבקרים, ועשרות אלפי מתעניינים מבקרים באתר התערוכה. עם השנים עברנו תקופות שונות, ביניהן מלחמות, מגפת הקורונה ועוד. גם אם ההכנסות לא תמיד עמדו בציפיות שלנו, ההיענות של האמנים רק עלתה.
לכן היה זה אך טבעי שהחלטנו לפני כחמש שנים, בעקבות שיחה עם אמנים, ליזום צעד נוסף לקראת האמנים, ולהרחיב את תערוכת המכירה לגלריה שתציג תערוכות אישיות וקבוצתיות לאורך השנה, ובכך תפתח בית בפני אמנים צעירים, גם כאלה מהפריפריה, שלא תמיד זוכים לחלל שבו יוכלו להציג את עבודותיהם.
תודה מיוחדת על פתיחת הגלריה החדשה אנחנו חייבים לאדריכלית נורית אגמון שעיצבה את החלל בהתנדבות. תודה גדולה גם ללאה אביר, שותפה לדרך ובין היוזמות של הקמתה של הגלריה, וכמובן לאוצר הראשי של הגלריה חגי אולריך. אנחנו חייבים תודה גם לשורה של מתנדבים ומתנדבות – תומר, שרון, מיכאל ואחרים שמסייעים לבניית המקום הזה. תודה גם להנהלות סינדיאנה ומען ולמחלקת הנהלת החשבונות שלנו.
לכל אחת ואחד מאלו מגיעה תודה על התרומה והנכונות לתרום מהזמן הפנוי, המחשבה הידע והמשאבים הכספיים למען הצלחת הגלריה. אנו מאמינים שהמקום שאנו פותחים כאן בתוך מרכז תרבות ואמנות שוקק, יצליח ליצור פרופיל ייחודי שידע לקרב בין עבודה ואמנות באופן אורגני ומתמשך, שיפעל לקירוב וסולידריות בין הקהילות ברוח של חברה דמוקרטית ושוויון הזדמנויות לכל.
