בסוף מאי השנה הגיעה לין למשרד מען בירושלים וביקשה שנסייע לה בקבלת קצבת הבטחת הכנסה. בסיוע מען הגישה לין את הבקשה בראשית יוני 2025. במקביל החלה להתייצב בלשכת התעסוקה כדורשת עבודה. לבקשת הביטוח הלאומי היא שלחה דו"ח מפורט על הכנסות בעלה, צילום תעודת נישואין ומסמכים נוספים. לאחר שבוע אושרה בקשתה, והביטוח הלאומי החל לשלם לה קצבת הבטחת הכנסה שנתית.
עם זאת, צוות מען זיהה כי מאחר וילדיה הקטנים אינם רשומים כתושבי ישראל, הם אינם זכאים לביטוח בריאות, לקצבת ילדים, ולרישום סדיר במוסדות חינוך; הם אף עלולים לשאת בתשלומים גבוהים במקרה של צורך בטיפול רפואי. לנוכח זאת החליט מען לסייע לה גם בנושא רישום ילדיה הקטנים כתושבי ירושלים.
בעזרת מען הגישה לין בקשה לקבלת מספרי זהות זמניים לארבעת ילדיה שמתחת לגיל 18. הבקשה התקבלה באופן חלקי: הביטוח הלאומי רשאי להפיק מספרי זהות זמניים רק לשתי בנותיה שמתחת לגיל 15. הבקשה הותנתה במשלוח מסמכים רבים המעידים על כך שהילדים נולדו בירושלים וכי המשפחה מתגוררת בה בפועל. לגבי ילדיה מגיל 15 צריך להגיש בקשה למשרד הפנים, ולין עשתה זאת.
למרות שלין שלחה את כל המסמכים כבר ביוני 2025, הביטוח הלאומי שב וביקש לקבלם חמש פעמים נוספות — עד אמצע ספטמבר. בסוף ספטמבר פנה מען רשמית למנהל סניף הביטוח הלאומי בירושלים, מר יוסי שעיו, בצירוף תיעוד מלא של משלוחי המסמכים, וביקש לטפל בנושא בדחיפות. לאחר תכתובת נוספת במהלך אוקטובר, אושר ב־5.11 מספר זהות זמני עבור אחת הילדות. בקשתה של הילדה השנייה סורבה בטענה שתעודת הזהות שלה כתובה בערבית, אולם לאחר התעקשות של מען שעל הביטוח הלאומי להתייחס גם למסמכים בערבית, אושרה גם היא, ב־20.11.
עם אישור מספרי הזהות הזמניים לשתי הילדות הופעל עבורן ביטוח רפואי. בנוסף אושרה ללין קצבת ילדים רטרואקטיבית עבור שתי בנותיה הקטנות לתקופה של 18 חודשים, עד נובמבר 2025, בסך 15,058 ש"ח, וכן תשלום חודשי קבוע של 500 ש"ח. רישום הילדות כתושבות ישראל העלה את זכאותה של לין לקצבת הבטחת הכנסה – מ־800 ש"ח בחודש לכ־2,500 ש"ח.
לין, כמו כל תושבות מזרח ירושלים, מחזיקה במעמד של תושבת קבע בישראל אך אינה אזרחית. זהו מעמד מותנה, שאינו מועבר אוטומטית לבן הזוג או לילדים. לולא הליווי וההתעקשות של מען מול התנהלותו הביורוקרטית השרירותית של הביטוח הלאומי — לין, שתי בנותיה הקטנות ומשפחתה לא היו זוכים לזכויות בסיסיות והיו מפסידים סכומי כסף משמעותיים.
בירושלים חיות אלפי נשים הנשואות לפלסטינים מהגדה שנאלצות להתמודד עם קשיים דומים בהסדרת מעמד ילדיהן בעיר. רבות מהן אינן מודעות לחשיבות רישום הילדים כתושבים ישראלים כדי שיוכלו ליהנות מזכויותיהם. אין לנו ספק שפרסום מקרה מסוג זה יכול לסייע לאלפי משפחות. ועדיין לא דיברנו על הדרישה לתרגם מסמכים מערבית לעברית על חשבון הפונים, במקום שהביטוח הלאומי יתמודד בעצמו עם מסמכים בערבית.
בעקבות המקרה של לין, מקווה מען כי הביטוח הלאומי במזרח ירושלים יבין שאינו יכול לדחות מסמכים משום שהם כתובים בערבית, וכי עליו להקצות כוח אדם דובר ערבית. כמו כן מקווה מען כי ייפסק הנוהג לדרוש פעם אחר פעם את אותם מסמכים, במקום לטפל בהם ללא דיחוי. התנהלות כזו אינה ראויה למוסד האמון על טיפול בפניות של תושבים.
