האבסורד – כך מוותרת מדינת ישראל על מיליארד שקל בשנה

פורסם בדה-מרקר ביום 9.1.14 מאת טל חרותי סובר.
בישראל מועסקים 25 אלף פועלי חקלאות תאילנדים, בשעה שאלפי נשים ערביות המבקשות לעבוד בחקלאות נותרות ללא עבודה "אנחנו רוצות לעבוד", אומרת אחת העובדות, "אבל המעסיקים מעדיפים את הזרים שעובדים 15 שעות בשכר של שמונה שעות עבודה".

פורסם בדה-מרקר ביום 9.1.14 מאת טל חרותי סובר.

בישראל מועסקים 25 אלף פועלי חקלאות תאילנדים, בשעה שאלפי נשים ערביות המבקשות לעבוד בחקלאות נותרות ללא עבודה "אנחנו רוצות לעבוד", אומרת אחת העובדות, "אבל המעסיקים מעדיפים את הזרים שעובדים 15 שעות בשכר של שמונה שעות עבודה" בארגון העובדים מען תולים את האשמה במדיניות הממשלתית.

ריאג' זיבאן מבאקה אל־גרבייה עבדה עד לפני שנתיים בבית מאפה מקומי. המשכורת היתה 100 שקל ביום, כ–10 שקלים לשעה, ללא כל הטבות סוציאליות. על פנסיה אין בכלל מה לדבר. כשבעלה, שהיה בעל עסק קטן, פשט את הרגל, הבינה ריאג' ש–2,000 שקל בחודש לא ישלמו את החשבונות. היא פנתה לארגון העובדים מען והחלה לעבוד במשתלה השייכת ליהודי. לא שהמשכורת היתה בשמים, אבל העבודה הפיסית הקשה הכניסה לה שכר מינימום, והיא, וחברותיה שהועסקו אתה, היו שמחות בחלקן.

בחודשים האחרונים גם זה נגמר. בעל המשתלה הפסיק לשלם והעובדות שוב נותרו ללא עבודה. "מדברים כל הזמן על מעגל העוני במגזר הערבי, אבל הממשלה לא מבינה במה הוא מתבטא", אומרת וואפא טייארה, אחראית גיוס והשמה של פרויקט החקלאות של מען.

"המצוקה בשנתיים האחרונות נוראית. בעבר נשים ערביות יכלו להישאר בבית כי הבעלים הביאו משכורת שאפשר לחיות ממנה. כיום זה לא קורה. הטענה כאילו נשים לא יוצאות לעבודה בגלל חסמים תרבותיים פשוט לא נכונה. אלפי נשים ערביות מעוניינות לעבוד בתחום שהן מכירות – חקלאות – אבל אין עבודה. החקלאים מעדיפים את התאילנדים".

לדברי טייארה, ממש באחרונה פירסם הארגון הודעה כי נדרשות 130 נשים לעבודה בבית אריזה גדול בשרון. יותר מ–1,000 נשים ביקשו להתקבל. 90% מהן עדיין מחכות. "שילוב נשים ערביות בעבודה בחקלאות הוא פתרון ביניים זמין למצוקה המיידית", אומר דני בן־שמחון, המתאם הארצי של פרויקט החקלאות, שמאז 2005 מכתת את רגליו בין משתלות, בתי אריזה ושדות של חקלאים ומציע לבעלים להעסיק את הפועלות.

נשים ערביות עובדות בחקלאות
"הערביות הן הגלגל הרזרבי". נשים ערביות שעובדות בחקלאות. צילום:עופר וקנין

"לפני שהגיעו התאילנדים המגזר הערבי עבד בחקלאות, גברים ונשים. העבודה הזאת לא זרה להם. כיום לחקלאים יש פתרון זול, והם מעדיפים אותו". בן־שמחון וטייארה מציירים מציאות שאינה חדשה, אך הולכת ומחריפה משנה לשנה.

"אנחנו מתקשרים בחודש לעשרות חקלאים והם אומרים לנו 'אנחנו לא זקוקים לעובדות כי יש לנו עובדים זרים'", מספר בן־שמחון. "אנחנו יוצאים לסיור ואומרים לחקלאי 'נביא לך עובדות בחינם, התיווך עלינו, השירות שלנו הוא ללא תשלום', והוא אומר 'אין צורך, אני מסודר', ואז אני רואה את הקרוואנים שבהם הוא משכן את התאילנדים. ברור לנו שעובדות ערביות לא ייסעו לערבה, אולי שם באמת צריך עובדים זרים, אבל במרכז הארץ, או בצפון, באזורים שקרובים ליישובים ערביים אין סיבה שהן לא 
יעבדו. אז למה לאשר לחקלאי עובד תאילנדי כשיש אלפי מקומיים שרוצים לעשות את אותה עבודה?"

זו באמת אותה עבודה?

בן־שמחון: "בוודאי. נשים ערביות עושות עבודות פיסיות קשות, ואם צריך עבודות קשות יותר, יש אלפי גברים ערבים מובטלים שישמחו לעשות אותן. הבעיה היא לא ההיצע העצום שמגיע מהמגזר הערבי, אלא הביקוש של החקלאים לעובדים הזרים, פשוט כי הם זולים. התאילנדים עובדים במחצית מהשכר מהישראלי כי מעסיקים אותם 15 שעות ביום תמורת שכר של שמונה שעות 
עבודה, כולל שבתות, ואפשר להמשיך לעשות את זה כי אין בישראל פיקוח".

טייארה: "מבחינת החקלאי, עובד תאילנדי עושה עבודה של שתי עובדות ישראליות. ההעדפה שלו ברורה".

בן־שמחון: "חקלאי צעיר אחד אמר לי שהוא לא משלם לתאילנדים פנסיה. הוא 
שאל, 'אתה רוצה שאני אפשוט את הרגל?'"

והוא יפשוט את הרגל אם הוא ישלם כמו שמשלמים לישראלים?

Women_Work_1

בן־שמחון: "לא ממש, הם התרגלו לשלם מעט לתאילנדים, והכסף הנותר נכנס לכיסם. חשוב להדגיש שהחקלאים הם לא האויב שלנו, הבעיה היא הממשלה. אנחנו קוראים לה להסיר חסמים, להפחית את מכסת העובדים הזרים ולאפשר קליטה של עובדות ועובדים ישראלים. להערכתנו, עשרות אלפי אנשים יכולים להיקלט בענף שבו עובדים כיום 25 אלף עובדים זרים. אם נשים היו נכנסות לתחום החקלאות, ולא בטפטוף של כמה מאות כמו היום, ומרוויחות שכר מינימום, המשק היה מרוויח מיליארד שקל בשנה. מדובר במנוע צמיחה ראשון במעלה לחברה הישראלית".

מדברים כל הזמן על הקטנת מכסות. "כבר שנים אנחנו שומעים שיש כוונה כזאת, ואפילו תוכניות צמצום. גם מדברים על תוכנית אסטרטגית לשילוב 40% מהנשים הערביות בשוק העבודה עד 2020. בפועל, הממשלה נכנעת שוב ושוב ללובי החקלאי, ואילו לעובדות הערביות אין קול וכוח. אנחנו קוראים לממשלה להקטין את המכסות באופן דרמטי. ברור לנו שזה לא יכול לקרות מהיום למחר, אבל חייבים להתניע את התהליך".

"חמש עבודות 
שונות בשנה"

בינתיים יושבות ריאג' זיבאן עם חברותיה המובטלות במשרדי מען ומקוות לבשורות טובות. הן בנות 20–40, ומספרות גם על שכנות וחברות בנות 50 ויותר שהיו שמחות לעבוד בחקלאות. במקרה שלהן, בעל המשתלה, שמקווה שהן יחזרו אף שלא שילם להן משכורות של חודשיים, לא מפטר אותן, כך שאינן יכולות אפילו לבקש דמי אבטלה. "העבודה קשה מאוד, אבל אם הוא ישלם לנו נחזור מיד", הן אומרות, "פשוט כי אין ברירה. הוא התנהג אלינו מצוין, נתן הפסקות, דאג לבגדים ונעליים, אבל אי אפשר לעבוד בלי משכורת לאורך זמן".

העובדה שרק 250 נשים ערביות עובדות בחקלאות נובעת גם מהעובדה שמדובר בעבודה עונתית. "הערביות הן הגלגל הרזרבי", אומרת טייארה, "כשאין עבודה משאירים את התאילנדים ומפטרים אותן, ולכן אנחנו נאלצים להעביר את מעט העובדות ממקום למקום. בכל פעם צריך להכיר מעסיק חדש ועבודה אחרת. לפעמים אשה אחת עובדת בחמישה מקומות שונים בשנה אחת, וזה אם יש לה מזל. רובן פשוט מפסיקות לעבוד וחוזרות בעונה".

"אנחנו צריכות לעבוד כל השנה", אומרת היפה אבו אספה מבאקה אל־גרבייה. "אני רוצה להתפרנס כמו כולם בעבודה קבועה, ולא עונתית. אם התאילנדים עובדים כל השנה, גם אנחנו רוצות".

לא כל העובדות הערביות עובדות באמצעות מען, שדואג גם לתנאיהן הבסיסיים. "אנחנו יוצרים קבוצות עבודה", מספר בן שמחון. "תמיד לאחת העובדות יש רכב, כך שהיא מביאה אותן בבוקר וגם נמצאת בקשר עם המעסיק, עורכת אתו את סידור העבודה. את המשכורת מקבלת כל אשה בנפרד, עם תלוש חוקי, אבל לא תמיד זה ככה. חלק מהחקלאים פונים לאיזה ראיס מהכפר והוא מארגן קבוצת נשים. את הכסף משלמים לו, והוא מחלק ביניהן, כטוב בעיניו. גם זו אחת הרעות החולות של השיטה הזאת".

נשים ערביות עובדות בחקלאות
נשים ערביות עובדות בחקלאות. צילום: עופר וקנין

עוד

התארגנות עובדים

'מען – ארגון עובדים' חתם על הסכם קיבוצי שלישי בעמותת יד ביד ("הדו-לשוני")

ההסכם משפר את שכרם ותנאי עבודתם של כ- 250 עובדות ועובדים המועסקים ב-6 מרכזים חינוכיים וכן במטה העמותה ובהן עובדות חינוך – מהפעוטון ועד לתיכון, עובדות מנהלה (ניקיון, אבות בית, מזכירות ועוד), עובדות המטה ועוד.

המשך
פרויקט מזרח ירושלים

המקרה של הדאיה: עזבה את עבודתה מסיבות בריאותיות – קיבלה את כל זכויותיה כמפוטרת

הדאיה, בת 58 ממזרח ירושלים היא המפרנסת היחידה של משפחתה, וששת ילדיה תלויים בה. היא לא רצתה לעזוב את עבודתה, אך בגלל מצבה הבריאותי לא יכלה להמשיך לעבוד. בעזרת מען היא קיבלה את מלוא פיצויי הפיטורים שמגיעים למי שמתפטרת בשל מצב רפואי, והבטיחה את זכאותה לדמי אבטלה כבר מהיום הראשון.

המשך
פרויקט מזרח ירושלים

עובדת פלסטינית-ירושלמית העיזה ועמדה על שלה והצליחה לבטל האשמת שווא בגניבה ופיטורים שרירותיים

שוק העבודה במזרח ירושלים משתנה: נשים מתחילות להבין שהן לא חייבות להיות רק נשים שמרצות את כולם וכי יש להן זכויות והן יכולות להרים את קולן. אתן לא לבד! הקשבנה לסיפור של עולא, שיחד עם 'מען' הצליחה לעמוד מול כוונת מעסיקה לפטרה אחרי שהואשמה על ידי המנהלת הישירה שלה בגניבה:

המשך
עובדים ועובדות פלסטינים

במקום מעצרים ראוותניים צריך להחזיר עובדים פלסטינים לאתרי הבנייה

הסכם הפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה שנכנס לתוקף ביום ד' 27.11, מסמן את סופה של המלחמה. אם אכן הוא יחזיק מעמד תתחיל תקופה של שיקום שמשמעותה גידול דרמטי בצורך בעובדים לענף הבניין. בינתיים, עשרות אלפי עובדים פלסטינים מחכים לרגע בו תחליט הממשלה להתיר את חזרתם לאתרי הבניין בישראל. אלפי קבלני בניין משוועים גם הם לכוח אדם מיומן ומדווחים שהעובדים הזרים שהגיעו אליהם מעטים מדי ולא מקצועיים ברמה מספקת.

המשך
פרויקט מזרח ירושלים

העובדת לא ויתרה. התמודדה עם מנהל מטריד ונשארה בעבודה!

האם הרגשתם פעם שמנהל שלכם במקום העבודה מתייחס אליכם כאל אשפה שיש לפנות מהדרך? אינתיסאר חוותה את המצב הזה. המנהל הישיר שלה הטריד אותה. לאחר מכן הוא פעל לסלק אותה מהדרך ולגרום לה לעזוב. אלא שהיא לא הסכימה ל”התפנות” כל כך בקלות. בעזרת הפעילות הנחושה של משרד מען בירושלים היא אזרה אומץ והצליחה לשמור על מקום העבודה. לקח חשוב לכל עובד ובעיקר לנשים עובדות.

המשך
עובדים ועובדות פלסטינים

בית-הדין לעבודה חייב את חברת מיה תעשיות מזון בע"מ בפיצוי על הטרדה מינית של עובדת פלסטינית שהועסקה במפעל במישור אדומים

ביום 6.10.2024 פורסם פסק-דינו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (כב' השופטת רחל בר"ג-הירשברג) בתביעה של עובדת לשעבר של מפעל "מיה תעשיות מזון בע"מ" במישור אדומים.

המשך

אנא כתבו את שמכם המלא, טלפון ותיאור קצר של נושא הפנייה, ונציג\ה של מען יחזרו אליכם בהקדם האפשרי.

رجاءً اكتبوا اسمكم الكامل، الهاتف، ووصف قصير حول موضوع توجهكم، ومندوب عن نقابة معًا سيعاود الاتصال بكم لاحقًا








כארגון שמחויב לזכויות עובדים ללא הבדלי דת, גזע, לאום, מגדר או מקצוע - דמוקרטיה היא נשמת אפינו.
מען מתנגד בחריפות לחוקי ההפיכה המשטרית שממשלתם הקיצונית של נתניהו, לוין, בן גביר וסמוטריץ' מנסה לכפות.

ללא דמוקרטיה אין זכויות עובדים,
כשם שארגון עובדים לא יכול להתקיים תחת דיקטטורה.

רק ניצחון המחנה הדמוקרטי יאפשר לפתח דיון בשאלה הפלסטינית, ולהגיע לפתרון אלטרנטיבי לכיבוש ולאפרטהייד, תוך הבטחת זכויות אדם ואזרח לכל, ישראלים ופלסטינים כאחד. כל עוד משטר האפרטהייד מתקיים, המחנה הדמוקרטי לא יצליח להביס את הפשיסטים הישראלים. לכן מען פועל לצרף את החברה הערבית והפלסטינית למחאה.

אנו מזמינים אותך:

לצעוד איתנו בהפגנות ולבנות אלטרנטיבה איגוד מקצועית, יהודית-ערבית דמוקרטית בישראל. הצטרפו היום לקבוצת הווטסאפ השקטה שלנו "צועדות/צועדים עם מען במחאה"

להצטרף למען ולאגד עובדים במקום העבודה שלך . קראו כאן איך מתאגדים במען.

לעקוב אחרי העבודה של מען ברשתות החברתיות