ניסנקורן אינו מתבטא באופן מקצין וגזעני כמו רבים מחבריו בימין, אבל מעמדותיו ומהתנהגותו עולה שהוא שבוי בתפישת עולם לאומנית צרה, ולוקה בעיוורון מוחלט נוכח הסכנה המאיימת על העובדים וארגוניהם מצד גורמי ימין בארץ ובעולם.
בצעד חסר תקדים הודיע לאחרונה יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, על תמיכתו במועמדות השר זאב אלקין לראשות העיר ירושלים. יו"ר ההסתדרות אינו נדרש לנקוט כאן עמדה. הוא לא הכריז על העדפתו לגבי מועמדים לראשות תל אביב או חיפה. לא ניתן גם הסבר להחלטה התמוהה. יש המשייכים אותה לרצונו לנקום בש"ס ובשר דרעי, שתומכים במי שמתחרה באלקין, משה ליאון. לניסנקורן חשבון פתוח עם דרעי, לאחר שזה תמך בח"כ שלי יחימוביץ' בבחירות לראשות ההסתדרות בשנה שעברה.
צורך לנקום או לא, אין להפחית מהמשמעות שיש להתייצבות של ניסנקורן לצד אלקין. מדובר במערכת בחירות פוליטית פר־אקסלנס, בעיר שעומדת בלב הסכסוך הישראלי־פלסטיני. אלקין, בעצמו איש ההתנחלויות, ידוע בתמיכתו בעמותות המתנחלים בירושלים. הוא מתבטא במשך שנים נגד כל הסדר עם הפלסטינים, ומזוהה עם האגף הימני הקיצוני בליכוד. לא בכדי זוכה אלקין בתמיכת נתניהו. כאשר ניסנקורן מודיע על תמיכתו באלקין, הוא מכריז למעשה שאין לו בעיה להסתופף בצל מחנה הימין הקיצוני.
החיזור אחרי אלקין הוא המשך ישיר לשיתוף הפעולה של ניסנקורן עם שר האוצר כחלון ועם ממשלת נתניהו. בחמש השנים בהן מכהן ניסנקורן כיו"ר ההסתדרות, הוא נמנע מכל אמירה ערכית או פוליטית ביקורתית על הממשלה, למרות פרשיות השחיתות השלטונית בהן מעורב נתניהו. גם נוכח מלחמת החרמה של הממשלה נגד בתי המשפט ושלטון החוק, ממלא ניסנקורן פיו מים.
נתניהו ואנשיו מנהלים הסתה פרועה נגד אמנים, עיתונאים וארגוני החברה האזרחית, ומעבירים חקיקה אנטי דמוקרטית שמצרה את גבולות חופש הדיבור, אבל ההסתדרות לא מגיבה. הממשלה מנהלת מדיניות של שנאת זרים ורדיפה נגד הפליטים האפריקאים, כולל חוק שיבטיח את גירושם, אבל להסתדרות של ניסנקורן זה לא נוגע. ישראל הולכת ומתעטפת באווירה גזענית אנטי ערבית, הממשלה סתמה את הגולל על כל תוכנית שלום, בעודה שועטת לעבר עימות צבאי בדרום ובצפון — מצד ההסתדרות אין כל תגובה, אפילו לא קול ענות חלושה.
בראיון שנתן לסמי פרץ (TheMarker, 7.9) מגלה ניסנקורן טפח מהשקפת עולמו, שעה שהוא מצטט את הנשיא האמריקאי טראמפ וקורא ללכת בעקבותיו: "צריך לתת יתרון לכחול־לבן, בדיוק כפי שטראמפ אומר. בטח לא לייצר מצב שכחול־לבן מופלה לרעה"', הוא אומר. ההתייחסות של ניסנקורן היא לצורך לתת עדיפות לחברת אל על מול חברות תעופה זרות. אבל המשמעות רחבה הרבה יותר. יו"ר ההסתדרות מאמץ כאן את הסיסמה "אמריקה תחילה", ואת האג'נדה הלאומנית והגזענית של טראמפ.
ניסנקורן אינו מתבטא באופן מקצין וגזעני כמו רבים מחבריו בימין, אבל מעמדותיו ומהתנהגותו עולה שהוא שבוי בתפישת עולם לאומנית צרה, ולוקה בעיוורון מוחלט נוכח הסכנה המאיימת על העובדים וארגוניהם מצד גורמי ימין בארץ ובעולם. ניסנקורן מאמץ את האג'נדה הלאומנית של טראמפ, לפיה התרופה לחוליים של הכלכלה החדשה והגלובלית, נמצאת בחזרה לחיק החם של הכלכלה הלאומית הסגורה.
אין אשליה מסוכנת מזו. ארגוני עובדים שתומכים בימין אינם קונים לעצמם תעודת ביטוח. הרס מדינת הרווחה ופגיעה בזכויות העובדים הם נשמת אפו של הימין. התקופה בה אנו חיים מתאפיינת בחוסר יציבות, מלחמות, משברים ותהפוכות כלכליות וחברתיות, אבל גם בהתקדמות טכנולוגית מהפכנית שיש בה פוטנציאל לשינוי.
מנהיגות חברתית נכונה חייבת כיום לקדם אג'נדה של קידמה טכנולוגית ולבנות שותפויות עם כוחות חברתיים המחויבים לזכויות אדם — ולא להסתגר בביצה של פרוטקציוניזם, חוקי לאום ושנאת זרים. השפל הערכי שאליו מוביל ניסנקורן, בהיצמדו לימין הקיצוני, סופו שיגרום גם להתפוררותה הארגונית של ההסתדרות.
