במסגרת את העלינו בחודשים האחרונים את נושא ההטרדה המינית נגד נשים במחסום שער אפרים (מחסום אל-טייבה) – סוגייה שבה התערבות מען הביאה לפתרון קבע בנושא. בעקבות זאת, קיבלנו לאחרונה תלונות רבות של עובדים על המצב במחסום ברטעה (מעבר ריחאן) בצפון-מערב הגדה המערבית, בליווי תמונות הממחישות את המצב.
ביום ראשון, 27.11, ביקר צוות של מען, בראשות ופא טיארה, במחסום. הביקור העלה שהעובדים נתונים ללחץ והתעללות על בסיס יומי, בכמה מישורים:
- צפיפות ועיכובים המקשים מאד את המעבר במחסום בבוקר – לפי המידע שקיבלנו, ננקטו לאחרונה צעדים שהגבירו את הלחץ במחסום, כשהמשמעותי בהם הוא שינוי שעת הפתיחה של המחסום מ-4:00 בבוקר ל-4:30. . בנוסף, יש ימים רבים בהם מופעלות 5 מכונות לבדיקת כרטיסים מגנטיים במקום 10 המכונות הקיימות במקום. התוצאה היא לחץ גדול וכאוס.
הדרישה כאן ברורה: פתיחת המחסום מחדש מ-4:00 לפנות בוקר והפעלת כל המכונות הקיימות או הוספת מכונות כדי להקל על מעבר העובדים ולהפחית את הלחץ.
- היעדר שער מיוחד לנשים במחסום, באופן שמקשה ואף מכשיל את הגעתן למחסום בשעות הבוקר המוקדמות. משיחה עם נשים שעוברות במחסום באופן קבוע עולה שחלקן נאלצות להידחק בצפיפות עם גברים בשעות הבוקר המוקדמות, כאשר כולם נלחצים אחד על השני, מה שגורם להן תחושת השפלה ופוגע בהן. להבנתנו יש נשים שממתינות עד לאחר שעברו במקום כל העובדים ומגיעות למחסום רק בשעה 8:00 או 9:00 כדי להימנע מהטרדה.
הדרישה היא להקצות מסדרון מיוחד לנשים, כפי שהוקצה במחסום שער אפרים ליד טול כרם, הפותר את הבעיות בנושא זה.
- אזור ההמתנה בצד הפלסטיני של המחסום הוא שטח פתוח, ללא קורת גג להגנה על העובדים הממתינים בימי החורף, ורק שני חדרי שירותים שאמורים לשרת את אלפי העובדים הממתינים במקום במשך שעות ארוכות.
הדרישה היא לבנות גג, להגדיל את מספר תאי השירותים , וכן להקצות מקום לתפילה בתוך המחסום.
- עובדים רבים מגיעים למחסום ברכב פרטי. כניסה עם הרכב לשטח ישראל אינה אפשרית, ובמקום אין חניון מוסדר. מצב זה מנוצל על ידי גורמים אינטרסנטיים שפתחו במקום חניון פרטי הגובה 400 ₪ לחודש מכל עובד תמורת חניה. יתר על כן במקביל לפעילות מסחרית זו על חשבון העובדים פועלים כוחות הצבא לסגירת כל אזור שנפתח לחניה בחינם. עובדים שהחנו את רכבם בסמוך לכביש הראשי נענשים באופן לא פרופורציונלי, כולל שלילת היתר כניסה לעבודה בישראל לתקופה בלתי קצובה. כך דוחקות רשויות הביטחון את העובדים לפתרון בתשלום בלבד.
מה שנדרש כאן ברור ואינו דורש השקעה כספית גדולה: הקמת חניון ללא תשלום בסמוך למחסום.
לסיכום – העובדים במחסום ברטעה מדווחים על תנאים קשים מאוד, על אף שהם ברי פתרון בקלות ואפילו לא בעלות גבוהה. רשויות הביטחון מחויבות להבטיח את זכותם של אנשים ליחס אנושי ומכבד בדרכם לעבודה.
