פרויקט הנשים של מען

ארגון העובדים מען הציג היום בפני משלחת של ארגון המדינות המפותחות (ה-OECD), המבקרת בישראל, כתב אשמה חמור נגד מדיניות הממשלה בכל הנוגע לאוכלוסיה הערבית ובמיוחד בכל הנוגע לסיכויי נשים ערביות להשתלב במעגל התעסוקה. לטענת מנכ"ל מען, אסף אדיב, שהעמיד בפני המשלחת רמת הדרג של 5 נציגי ה-OECD את עמדת הארגון, "ממשלת ישראל אינה עומדת באף אחת מהתחייבויותיה מול ארגון ה-OECD . למרות ריבוי ההחלטות בשנתיים האחרונות, והתחייבויות מרחיקות לכת בנושא קליטת עובדים ערבים במגזר הציבורי וקידום תעסוקה של נשים ערביות, בשטח אין כל שינוי והמצב החברתי מדרדר מדחי לדחי. הקיצוצים הצפויים בתקציבי פיתוח ורווחה אף יחמירו את המצב ועלולים להביא להתפוצצות חברתית בישובים הערבים."

אחרי ההפגנות של תנועת המחאה בקיץ שעבר וגם לפניהן, המשרדים של ארגון העובדים מען פתוחים 365 ימים בשנה למפגשים עם עובדים בכל הארץ, אותם עובדים המתמודדים עם המציאות הקשה והמתסכלת, המציאות שנקראת בעגה של ביבי וחבריו "שוק העבודה הגמיש והדינמי של ישראל": עובדות חקלאות קשות יום בכפרים הערבים; מורים במכללות לאמנות המועסקים כקבלנים ללא זכויות סוציאליות; נהגי משאיות ערבים ויהודים, בעיקר בני עדות המזרח או יוצאי חבר העמים; עובדי חפירות ברשות העתיקות תושבי מזרח ירושלים; בני העדה האתיופית מעיירות הדרום; עובדי מפעל בנצרת עלית, יהודים וערבים; ורבים אחרים. המשותף לכולם הוא תחושת המחנק והניצול, התחושה שהכלכלה והמנגנון פועלים נגדם, ודורסים אותם, את משפחתם ואת עתידם.

האסיפה הכללית השנתית של מען, שנערכה במכללת מנשר בשבת, ה- 16.6 בתל אביב, שיקפה היטב את מגזרי העובדים המאורגנים במען – עובדים ונציגי מפעלים, נהגי משאיות, פועלות חקלאות, מרצים במכללות לאומנות, עובדים פלסטינים מירושלים המזרחית ומהגדה המערבית, ופעילים המאיישים את ששת המשרדים של מען ברחבי הארץ. שבעים הצירים שנכחו באסיפה, המייצגים את מקומות העבודה המאוגדים במען ואת הפעילי בסניפים שדרו תחושה של אחווה בין אנשים הבאים מרקעים שונים, אך כולם משתייכים למסגרת אחת ללא הבדלי דת, גזע, לאום, או מין.

מחירי העגבניות בשווקים המריאו לפתע, והחקלאים – כמו תקליט שחוק, מסבירים שהסיבה היא העדר עובדים זרים לקטיף. האבסורד כאן צועק לשמים וחשוב שהציבור לא ילך שולל. מחירי העגבניות עולים בכל עונת מעבר, בשל המעבר מהערבה כספק העיקרי של עגבניות לאזורים אחרים בארץ. עלית המחיר איננה תוצאה של מחסור בעובדים, להפך, עובדים מקומיים יש בשפע והם מתקשים למצוא עבודה, נוכח ההצף של הענף במהגרי עבודה מתאילנד בתנאי עבדות למחצה.

המגזר הערבי חי בזבל. שעורי האבטלה בישובים הערביים גבוהים פי שלוש מאלו שבמגזרי היהודי, הרשויות המקומיות הערביות לא מתפקדות, שעור העוני בקרב האוכלוסיה הערבית גבוה ב-50% מהממוצע הארצי. ענף החקלאות יכול לספק עשרות אלפי משרות לנשים ערביות חסרות הכשרה מקצועית. מקומות העבודה קיימים, אך אינם זמינים מאחר והם מאוישים על ידי 26 אלף עובדים זרים.

נשים המהוות כ50% מאוכלוסיית העולם הן בד”כ הראשונות להיפגע ממדיניות כלכלית דורסנית ומדוכאות פעמיים כאשר הן שייכות לקבוצות מיעוט. יחד עם זאת, נשים מופיעות בקו הראשון במאבקים חוצי גדרות והגדרות בשאיפה חסרת הפשרות למען צדק חברתי .

משלחת של פעילי המחאה החברתית ובית העם בתל אביב, הגיעה לביקור במשרד של ארגון העובדים מען בבאקה אלגרביה ב-14.1.2012, שם נערך מפגש עם נשים ערביות ועובדות חקלאות, במטרה לעמוד מקרוב על המציאות הקשה של האוכלוסייה הערבית בצל המדיניות הכלכלית והגזענית המדירה נשים משוק העבודה. זהו ביקור גומלין ראשון מסוגו, לאחר שבאוקטובר האחרון אירח בית העם ברוטשילד כינוס של מען בנושא תעסוקת נשים ערביות וצדק חברתי.

במהלך 2011 הצליח ארגון העובדים מען לשלב 600 נשים ערביות בעבודה בחקלאות. הנשים מועסקות באופן ישיר על ידי החקלאים, ובתנאים הוגנים. ועדיין 83% מהנשים הערביות (סה"כ 200 אלף) נמצאות מחוץ לשוק העבודה, מה שמסביר את שיעור העוני האדיר בחברה הערבית – מעל ל-50%.

למאמר