"פעם נשים באום אל פחם לא יצאו לעבוד", אומרת עולא, "אבל היום הכל נהיה יקר, אי אפשר לחיות, ואנשים מתרגלים שנשים יוצאות לעבודה. לנו לדור הצעיר של הנשים, נמאס לשבת בבית בלי פרנסה ולחכות לגואל. הבעיה היא שבכפר משלמים על חודש מלא מה שבחוץ מקבלים על שמונה ימי עבודה!
ופא טיארה, רכזת פרויקט הנשים של ארגון העובדים מען וניר נאדר, אוצר תערכות "לחם ושושנים" מדברים בתוכנית "עושים שינוי" על תעסוקת נשים בשוק העבודה הישראלי ואבטלה בקרב האוכלוסיה הערבית בישראל.
המבחר הגדול של יצירות אמנות שנתרמו הן על ידי טובי האמנים בארץ והן על ידי אמנים לא מוכרים. לכולם מכנה משותף והוא הרצון לתרום ליצירת גשר לאוכלוסייה הערבית, ובעיקר יצירת מקומות עבודה ופתרון לבעיית האבטלה של נשים ערביות, שהיא הגורם העיקרי לעוני בחברה הערבית.
ארגון העובדים מען הציג היום בפני משלחת של ארגון המדינות המפותחות (ה-OECD), המבקרת בישראל, כתב אשמה חמור נגד מדיניות הממשלה בכל הנוגע לאוכלוסיה הערבית ובמיוחד בכל הנוגע לסיכויי נשים ערביות להשתלב במעגל התעסוקה. לטענת מנכ"ל מען, אסף אדיב, שהעמיד בפני המשלחת רמת הדרג של 5 נציגי ה-OECD את עמדת הארגון, "ממשלת ישראל אינה עומדת באף אחת מהתחייבויותיה מול ארגון ה-OECD . למרות ריבוי ההחלטות בשנתיים האחרונות, והתחייבויות מרחיקות לכת בנושא קליטת עובדים ערבים במגזר הציבורי וקידום תעסוקה של נשים ערביות, בשטח אין כל שינוי והמצב החברתי מדרדר מדחי לדחי. הקיצוצים הצפויים בתקציבי פיתוח ורווחה אף יחמירו את המצב ועלולים להביא להתפוצצות חברתית בישובים הערבים."
אחרי ההפגנות של תנועת המחאה בקיץ שעבר וגם לפניהן, המשרדים של ארגון העובדים מען פתוחים 365 ימים בשנה למפגשים עם עובדים בכל הארץ, אותם עובדים המתמודדים עם המציאות הקשה והמתסכלת, המציאות שנקראת בעגה של ביבי וחבריו "שוק העבודה הגמיש והדינמי של ישראל": עובדות חקלאות קשות יום בכפרים הערבים; מורים במכללות לאמנות המועסקים כקבלנים ללא זכויות סוציאליות; נהגי משאיות ערבים ויהודים, בעיקר בני עדות המזרח או יוצאי חבר העמים; עובדי חפירות ברשות העתיקות תושבי מזרח ירושלים; בני העדה האתיופית מעיירות הדרום; עובדי מפעל בנצרת עלית, יהודים וערבים; ורבים אחרים. המשותף לכולם הוא תחושת המחנק והניצול, התחושה שהכלכלה והמנגנון פועלים נגדם, ודורסים אותם, את משפחתם ואת עתידם.
האסיפה הכללית השנתית של מען, שנערכה במכללת מנשר בשבת, ה- 16.6 בתל אביב, שיקפה היטב את מגזרי העובדים המאורגנים במען – עובדים ונציגי מפעלים, נהגי משאיות, פועלות חקלאות, מרצים במכללות לאומנות, עובדים פלסטינים מירושלים המזרחית ומהגדה המערבית, ופעילים המאיישים את ששת המשרדים של מען ברחבי הארץ. שבעים הצירים שנכחו באסיפה, המייצגים את מקומות העבודה המאוגדים במען ואת הפעילי בסניפים שדרו תחושה של אחווה בין אנשים הבאים מרקעים שונים, אך כולם משתייכים למסגרת אחת ללא הבדלי דת, גזע, לאום, או מין.
מחירי העגבניות בשווקים המריאו לפתע, והחקלאים – כמו תקליט שחוק, מסבירים שהסיבה היא העדר עובדים זרים לקטיף. האבסורד כאן צועק לשמים וחשוב שהציבור לא ילך שולל. מחירי העגבניות עולים בכל עונת מעבר, בשל המעבר מהערבה כספק העיקרי של עגבניות לאזורים אחרים בארץ. עלית המחיר איננה תוצאה של מחסור בעובדים, להפך, עובדים מקומיים יש בשפע והם מתקשים למצוא עבודה, נוכח ההצף של הענף במהגרי עבודה מתאילנד בתנאי עבדות למחצה.
המגזר הערבי חי בזבל. שעורי האבטלה בישובים הערביים גבוהים פי שלוש מאלו שבמגזרי היהודי, הרשויות המקומיות הערביות לא מתפקדות, שעור העוני בקרב האוכלוסיה הערבית גבוה ב-50% מהממוצע הארצי. ענף החקלאות יכול לספק עשרות אלפי משרות לנשים ערביות חסרות הכשרה מקצועית. מקומות העבודה קיימים, אך אינם זמינים מאחר והם מאוישים על ידי 26 אלף עובדים זרים.
שרת החקלאות תומכת ביוזמת ארגון העובדים מען והבטיחה לקדם את נושא תעסוקת הנשים הערביות. השרה הבטיחה להעלות את הנושא בישיבות הממשלה וכן מול השרים הנוגעים לדבר. נציגי מען הבהירו שבלי צמצום יבוא העובדים מתאילנד רצונה הטוב של השרה יוותר עקר.
