אינסאף, בת 32 ואם לשני זאטוטים, עובדת במרכז המבקרים של עמותת סינדיאנת הגליל לסחר הוגן בכפר מנדא. היא הגיעה למרכז ללמוד קליעת סלים במטרה לשפר את הכנסתה, השתלבה בקבוצת למידה מעורבת של נשים יהודיות וערביות, ותוך זמן קצר התחילה ללמד נשים מהכפר ומחוצה לו.
"פעם נשים באום אל פחם לא יצאו לעבוד", אומרת עולא, "אבל היום הכל נהיה יקר, אי אפשר לחיות, ואנשים מתרגלים שנשים יוצאות לעבודה. לנו לדור הצעיר של הנשים, נמאס לשבת בבית בלי פרנסה ולחכות לגואל. הבעיה היא שבכפר משלמים על חודש מלא מה שבחוץ מקבלים על שמונה ימי עבודה!
נתוני הלמ"ס המצביעים על פערי השכר האדירים בין גברים לנשים ובין יהודים לערבים זכו לכותרות בולטות ויועלו לדיון דחוף בועדת הכספים של הכנסת. לא שהם לגמרי מפתיעים, אבל פרסומם מביך את ישראל גם מול עצמה וגם מול ארגון המדינות המפותחות, וחושף את נקודת התורפה שלה. פורסם בסלונה ב 7.11.2013
ופא טיארה, רכזת פרויקט הנשים של ארגון העובדים מען וניר נאדר, אוצר תערכות "לחם ושושנים" מדברים בתוכנית "עושים שינוי" על תעסוקת נשים בשוק העבודה הישראלי ואבטלה בקרב האוכלוסיה הערבית בישראל.
המבחר הגדול של יצירות אמנות שנתרמו הן על ידי טובי האמנים בארץ והן על ידי אמנים לא מוכרים. לכולם מכנה משותף והוא הרצון לתרום ליצירת גשר לאוכלוסייה הערבית, ובעיקר יצירת מקומות עבודה ופתרון לבעיית האבטלה של נשים ערביות, שהיא הגורם העיקרי לעוני בחברה הערבית.
הנשים בגילים הללו משוועות לתוכניות הכשרה מקצועית שיקדמו אותן מתעסוקה מושתתת כוח פיסי לתעסוקה מושתתת ידע ויסייעו להן להשתלם במקצוע מעודכן ונדרש. הלחצים הגוברים להעלאת גילהפרישה לנשים מדגישים ביתר שאת את החיוניות והדחיפות שבפיתוח ובתקצוב תוכניות הכשרה ייעודיות לאוכלוסייה זו. ובמקרה זה, לא מדובר בהוצאה תקציבית אלא בהשקעה חיונית בתשתיות. שהרי על מה שנגרע היום מההכשרה המקצועית, כולנו נשלם כפל כפליים בעתיד.
בשבוע שעבר ביקרה בישראל משלחת רמת דרג של ארגון OECD, שכללה 5 מומחים בנושא תעסוקה ורווחה בראשות מנהל האגף לרווחה ותעסוקה ג'ון מרטין, והיא חקרה ביסודיות גם את נושא תעסוקת הנשים הערביות. כידוע, זה היה אחד הנושאים בהם נדרשה ישראל לערוך שינוי משמעותי כאשר נכנסה לארגון הבינלאומי היוקרתי לפני שנתיים. המשלחת שהיתה מודעת לפער בין הצהרות הממשלה למעשים, נפגשה ב- 6.9 עם מנכ"ל ארגון העובדים מען אסף אדיב. אדיב הסביר כי הנסיון מראה, שהממשלה מכשילה כל יזמה להעסקת עובדות ערביות בחקלאות בכך שאינה מפסיקה את ייבוא העובדים הזרים.
ארגון העובדים מען הציג היום בפני משלחת של ארגון המדינות המפותחות (ה-OECD), המבקרת בישראל, כתב אשמה חמור נגד מדיניות הממשלה בכל הנוגע לאוכלוסיה הערבית ובמיוחד בכל הנוגע לסיכויי נשים ערביות להשתלב במעגל התעסוקה. לטענת מנכ"ל מען, אסף אדיב, שהעמיד בפני המשלחת רמת הדרג של 5 נציגי ה-OECD את עמדת הארגון, "ממשלת ישראל אינה עומדת באף אחת מהתחייבויותיה מול ארגון ה-OECD . למרות ריבוי ההחלטות בשנתיים האחרונות, והתחייבויות מרחיקות לכת בנושא קליטת עובדים ערבים במגזר הציבורי וקידום תעסוקה של נשים ערביות, בשטח אין כל שינוי והמצב החברתי מדרדר מדחי לדחי. הקיצוצים הצפויים בתקציבי פיתוח ורווחה אף יחמירו את המצב ועלולים להביא להתפוצצות חברתית בישובים הערבים."
אחרי ההפגנות של תנועת המחאה בקיץ שעבר וגם לפניהן, המשרדים של ארגון העובדים מען פתוחים 365 ימים בשנה למפגשים עם עובדים בכל הארץ, אותם עובדים המתמודדים עם המציאות הקשה והמתסכלת, המציאות שנקראת בעגה של ביבי וחבריו "שוק העבודה הגמיש והדינמי של ישראל": עובדות חקלאות קשות יום בכפרים הערבים; מורים במכללות לאמנות המועסקים כקבלנים ללא זכויות סוציאליות; נהגי משאיות ערבים ויהודים, בעיקר בני עדות המזרח או יוצאי חבר העמים; עובדי חפירות ברשות העתיקות תושבי מזרח ירושלים; בני העדה האתיופית מעיירות הדרום; עובדי מפעל בנצרת עלית, יהודים וערבים; ורבים אחרים. המשותף לכולם הוא תחושת המחנק והניצול, התחושה שהכלכלה והמנגנון פועלים נגדם, ודורסים אותם, את משפחתם ואת עתידם.
