ירושלים אחרי ה-7 באוקטובר היא עיר שחיה במצב של חרדה והסתגרות. כלכלת העיר נפגעה קשה. ולכך נוסף פחד של יהודים וערבים כאחד להסתובב במרחב הציבורי. כתוצאה מסגירת מחסומים בעוטף ירושלים, שם חיים כשליש מתושבי מזרח העיר, נוצר בחלק מהשכונות הערביות חשש למשבר הומניטארי. בתוך מציאות מורכבת ומסוכנת זו פועלים בשטח עשרות ארגונים ומתנדבים יהודים ופלסטינים כדי לסייע לנזקקים. 'מען – ארגון עובדים' ממלא תפקיד מרכזי בפעולה של חמ"ל ירושלים האזרחי שהוקם לסיוע לתושבי ירושלים הפלסטינים. יחד יוצרים עשרות ארגונים ופעילים בשני צידי העיר טריטוריה שפויה ומעוררת תקווה של סולידריות.
הדו"ח של מען מבוסס על ראיון שערכנו עם ארז וגנר, רכז סניף מען בירושלים המזרחית ועו"ד עביר ג'ובראן, מהמחלקה המשפטית של מען. ארז וגנר פעיל מזה חודשים במטה המחאה נגד ההפיכה המשטרית, וכאשר זו הסבה את פעולתה והקימה את החמ"ל האזרחי של ירושלים הוא הצטרף לצוות בתוך החמ"ל שעוסק בסיוע לתושבי ירושלים המזרחית. עו"ד עביר ג'ובראן פועלת בצוות המשפטי של מען בירושלים, וייצגה את מען בכנס של מכון ירושלים ביום ג' 31.10 בנושא בעיות התעסוקה בירושלים המזרחית על רקע המלחמה.
- באיזה אופן משולב משרד מען בירושלים המזרחית בחמ"ל האזרחי?
כאשר הוקם החמ"ל האזרחי שמטפל בבעיות של מפונים ושל תושבי העיר, היה זה רק טבעי שפעילי הארגון יחברו לאחרים שלקחו על עצמם לטפל בתושבים הפלסטינים של ירושלים המזרחית – כ-40% מתושבי העיר שמצב העוני והשירותים אצלם מדורדר עוד לפני מצב החירום הנוכחי. בהסכמה עם פעילי מחאה וחברת מועצת העיר, לורה וורטון, הוקם צוות שעוסק ספציפית בסיוע לתושבי ירושלים המזרחית. באופן כללי, החמ"ל שהוקם עוסק בסיוע למפונים מהדרום והצפון ומשימות הקשורות לכלל תושבי העיר.
צוות העובדות של מען בירושלים הצטרף לפעולה של החמ"ל ונרתם למאמץ הסיוע במזון למשפחות נזקקות. מען פועל בצוות זה עם ארגונים ופעילים ישראלים ופלסטינים מתוך הבנה שאנחנו בעיר אחת ואם רוצים לייצר מציאות טובה ביום שלאחר המלחמה חייבים להמשיך לפעול לפי עקרונות של שוויון ורווחה לכולם גם עכשיו במהלך המלחמה.
- מה המצב בשכונות במזרח ירושלים בחודש האחרון מאז 7 באוקטובר?
מיום הטבח בעוטף עזה, ואחר כך על רקע המלחמה, התושבים הפלסטינים בירושלים נמצאים חלק משמעותי של הזמן תחת סגר דה-פקטו, סוג של ענישה קולקטיבית. בשבוע הראשון והשני המחסומים בכניסה למחנה הפליטים שועפט, מעבר זיתון ומחסום קלנדיה, היו סגורים רוב הזמן. המחסומים נסגרו לא רק לכניסה של תושבי השטחים אלא גם בפני תושבי ירושלים, שהם בעלי מעמד קבע בישראל, העובדים ומקבלים שירותים במרכז העיר. המצב הקיצוני הזה היה בולט בתחילה בעיקר למעבר של אמבולנסים עם חולים במצב קשה: הסגירה ההרמטית של המחסומים למשך שבועיים לא איפשרה להעביר חולים. המעבר נעשה דרך מחסום חיזמה – מעקף שלוקח זמן יקר, ועלול במקרים דחופים להיות קטלני.
גם שכונות אחרות בעיר כמו העיר העתיקה היו תחת סגר לא מוכרז, היו הגבלות קשות על חופש התנועה של התושבים בעיר העתיקה, כולל יציאה לעבודה ועיכוב באספקת מוצרי יסוד, כולל של מזון בסיסי, לחנויות באזורים אלו.
המצב חמור במיוחד בשכונות הירושלמיות כמו כפר עקב, מחנה שועפט וא-שייאח', שכונות המופרדות מהעיר במחסומים. מדובר בשכונות בהן מתגוררים כ-160 אלף מתושבי העיר. ברגע שהמחסומים נסגרים, התושבים אינם יכולים להגיע למקומות העבודה שלהם בעיר, ונמנעת מהם הכניסה למוסדות לימוד, טיפולים רפואיים ולכל מטרה אחרת. הם מנותקים. וכך גם אספקת המזון, התרופות ושירותים חיוניים אחרים. לפני כשבוע המחסומים החלו להיפתח לשעות ארוכות יותר, אך התושבים לא יכולים לדעת מראש אילו מחסומים נפתחים ולכמה זמן, דבר שיוצר בלבול רב, קושי לתכנן סדר יום, וקושי למצות את זכויותיהם מול מעסיקים והביטוח הלאומי.
- מה המצב בנושא התעסוקה בשכונות הערביות של ירושלים המזרחית?
בנוסף למחסומים הסגורים, יש חשש של תושבים להסתובב בצד המערבי של העיר. היו אירועים של תקיפות אלימות של ערבים, גם על ידי גורמי ימין קיצוני וגם על ידי המשטרה, וכרגע, גם לנוכח פיגועים שארעו, המציאות הזאת ממשיכה להקצין. במקביל כל המשק הישראלי נכנס למשבר כלכלי, מה שהביא לסגירה של עסקים. עובדים איבדו את מקור הפרנסה גם בגלל זה. עובדים ערבים אחרים פוטרו על רקע פרסומים שלהם ברשתות החברתיות.
מען מטפל בפניות רבות. אנחנו מנסים לסייע לעובדים שצריכים להגיש תביעות דמי אבטלה בשל יציאה לחל"ת ותביעות הבטחת הכנסה, בנוסף להגשת בקשות לעירייה בנושא תלושי מזון. מען עושה מאמץ רב לתווך בין עובדים למעסיקיהם במטרה להביא לכך שהם יחזרו לעבודתם כשזה אפשרי, היות ולעיתים סיבת הפיטורים קשורה לכך שהעובד.ת לא הצליח.ה להגיע לעבודה בשל פחד או בשל סגירת מחסום. במקרה של עובדים שפוטרו בשל פרסום שעשו ברשתות חברתיות, מען מגן על זכותם להליך חוקי ולזכות השימוע בה יכול העובד להסביר את עצמו לפני שננקטים נגדו צעדים.
אנחנו משוכנעים שיש כאן אינטרס מובהק של מעסיקים ועובדים כאחד לשמור ככל הניתן על מערכת כלכלית מתפקדת ולא להביא למשבר מסוכן. אחרי חודש מתחילת הלחימה אנחנו כבר רואים סימני משבר הומניטארי. אם המצב הקיים יימשך, יש חשש שמשפחות רבות יקרסו על המשמעות המסוכנת שיש למצב זה.
- מה מען עושה בענין תעסוקה, פיטורי עובדים וכו'?
במטרה לתת סיוע למאות ואלפי עובדים שזקוקים להדרכה וייעוץ משפטי וטכני (מילוי טפסים וכו'), פתחנו לאחרונה קו חם לפניות בנושא פיטורים ושמירה על מקום העבודה, וסיוע בהתנהלות מול ביטוח לאומי ושירות התעסוקה. פרסמנו זכותון ל"זכויות עובדים בצל המלחמה". המוקד מסייע גם למלא טפסים למי שזקוקים לסיוע במזון. בשבוע הראשון ערכנו מאות שיחות לחברי וחברות מען לדעת מה שלומן. עוד לפני שפרסמנו היו לנו כמאתיים פניות.
במקביל עובד סניף מען עם גורמים בחמ"ל הירושלמי בצוות שמוקדש לנושא.
כמו כן, מען יחד עם ארגונים נוספים (מרכז רוסינג, כולנא ומתנדבים נוספים ממזרח ומערב העיר) הקמנו מרכז לסיוע במזון בירושלים המזרחית, פרסנו רשת לחלוקה של מזון בשכונות השונות ופתחנו קרן לתרומות באמצעות מרכז רוסינג. החל מהשבוע האחרון התחלנו לקיים סדנאות פיזיות למשפחות שמקבלות מענה במרכז, ובראשן סדנאות של מען.
בשבועיים האחרונים גם הוקם מוקד סיוע של ארגונים נוספים שפועלים במזרח העיר ואנחנו מקיימים שיתוף פעולה עם כל הארגונים בכדי לתמוך זה בזה ולספק כמה שיותר סיוע.
- בראשית השבוע שעבר הפנה מען מכתב למפקד משטרת ירושלים בנושא המחסומים ומדיניות הפתיחה שלהם. מה היה תוכן המכתב ומה דרשתם בו?
חלק גדול מהפניות שמגיעות למשרד מען מאז תחילת המלחמה, ובעיקר במחצית השניה של אוקטובר, היה בנושא המחסומים. בפנייה שלנו למפקד המשטרה בירושלים מיום 29.10 פירטנו את המצב הבלתי אפשרי, ודרשנו שהרשויות יפרסמו באופן שוטף את המועדים בהם נפתחים ונסגרים המחסומים, כמו גם אירועים חריגים בהם נסגר מחסום עקב אירוע. כמו כן, הדגשנו כי המחסומים צריכים להיות פתוחים על מנת לאפשר לתושבי ירושלים להגיע לעבודה, לבתי הספר ולקבל שירותי בריאות.
בנוסף, אנחנו משתתפים באופן קבוע במפגשי הדיון שעורך מכון ירושלים, בהם נידונים כל פעם נושאים הקשורים למצב. במפגש שנערך ב-24.10 השתתף ארז וגנר. ב- 31.10 הוקדש הדיון לנושא התעסוקה בשכונות הפלסטיניות בעיר. בכנס השתתפו גורמים רבים כולל נציגי העירייה, המשטרה וכל ארגוני החברה האזרחית מירושלים המזרחית. עו"ד עביר ג'ובראן ממען סיפרה על הפעילות של מען והדגישה את חשיבות הפרסום והשפעתו על זכויות העובדים: עובדים שלא מגיעים לעבודה בגלל מחסום סגור חייבים שיהיה בידם תיעוד להודעה רשמית על סגירת המחסום, אחרת הם חשופים לטענה שנעדרו מעבודה בלי הסבר ולפיטורים ללא זכויות.
דרישה זו (שכאמור נוסחה במכתב למשטרת ירושלים) זכתה לתמיכה מצד גורמים בעירייה, ועלתה לדיון מול ראש העיר על ידי אנשי הרשימה של יוסי חביליו והמחאה. אפשר להגיד בהחלט ששיתוף הפעולה שנוצר בחודש האחרון בין גורמי חברה אזרחית יהודים וערבים בירושלים, שמתקיים בברכת העירייה, מוכיח את עצמו. זה לא דבר מובן מאליו. במציאות של מתיחות ועימות קיצוניים, שיתוף הפעולה הזה יכול לשמש דוגמה לפעילים ברחבי הארץ למה ניתן לעשות עכשיו כדי לעזור לנזקקים וגם לבנות תשתית לחיים משותפים בעתיד.
