במקום לדון בסוגייה קריטית זו מתוך הבנה לצרכים של ענף הבניין ושל העובדים הפלסטינים, הממשלה בוחרת לחפש את המטבע מתחת לפנס ולרדוף את מעט הפלסטינים שבייאושם מחליטים לחצות את גדר ההפרדה ולחפש פרנסה.
המשטרה לא יכולה להתמודד עם עובדים רעבים
המשטרה מקצה בחודשים האחרונים משאבים גדולים לטובת מסעי מעצרים מתוקשרים של עובדים פלסטינים שנכנסו לישראל ללא היתר (שב"חים). כך לדוגמה, ביום ג' 19.11, עצרה המשטרה 32 עובדים פלסטינים בטבריה. המעצר לווה בפרסום תמונות של העובדים העצורים ושל הדבקת הודעות סגירה על עסקים שהעסיקו את העובדים באופן לא חוקי.
זהו אחד מבין עשרות מבצעים של המשטרה במסגרת קמפיין רחב היקף, שמטרתו ככל הנראה, להרתיע עובדים ומעסיקים ולמנוע כניסת עובדים מהגדה המערבית לישראל. על פי נתוני המשטרה, מתחילת 2024 נעצרו 10,000 פלסטינים באשמת כניסה לישראל ללא היתר. מדובר בהשקעה של משאבים ארגוניים וכלכליים עצומים, וזאת בשעה שהמשטרה נדרשת להתמודד עם שורה של סוגיות אחרות, בהן גל האלימות הקטלני ביישובים הערבים.
למרות המאמץ האדיר של המשטרה, דומה שהסיכוי שהוא יניב תוצאות ויעצור את התופעה לא גדול. מעסיקים ישראלים ממשיכים לראות בפלסטינים שמגיעים למפעלים ולאתרי הבנייה אופציה מעשית יחידה לחוסר המשווע בכוח אדם. מאידך, העובדים הפלסטינים חסרי פרנסה כבר למעלה משנה, מאז שנמנעה כניסתם לישראל, ולכן מוכנים לסכן את חייהם בשביל כל יום עבודה. עדות למצבם הנואש של מי שעבדו שנים ארוכות וכעת הגיעו לפת לחם היא עשרות עובדים שנהרגו מירי של משמר הגבול בשעה שניסו לחצות את הגדר.
ואכן, ההערכה היא שהמאמץ האדיר של המשטרה כושל: בשעה שהמשטרה מדווחת על עשרת אלפים עצורים, יש כ- 40-50 אלף פלסטינים שעובדים באתרי הבנייה, במסעדות, במפעלים, בחנויות ובמחסנים ברחבי ישראל.
לפי ההערכה של גורמי הביטחון, הרוב המוחלט של העובדים שהיו מורשים לעבוד בישראל עד 6.10.23 אינם מעורבים בפלילים או בטרור. במקום לרדוף אותם היה נכון לאפשר להם לחזור למקומות העבודה באופן מוסדר. אלא שהממשלה מסרבת לדון בנושא ומאריכה כך את המצב שמוליד את התופעה של כניסת עובדים בלי היתרים. במקביל אנו עדים לכך שמאז נובמבר 2023 חזרו כ-12 אלף פלסטינים למקומות העבודה באזורי ההתנחלויות. הניסיון הזה עבר בהצלחה והוא מלמד שאין ממש בטענות על סכנה ביטחונית שטמונה לכאורה בהעסקתם. מען מייצג מאות רבות של עובדים פלסטינים במפעלים וחברות שממשיכים לעבוד גם אחרי הסגר שהוטל באוקטובר 2023 וימשיך לפעול ככל שיוכל בהגנה על זכויותיהם וכבודם.
אין חלופה לתלות הכלכלית של הפלסטינים בישראל
'מען – ארגון עובדים' מוביל בשנה האחרונה את הקריאה להחזיר את העובדים הפלסטינים למקומות העבודה בישראל. במקביל הפך מען לכתובת מרכזית עבור אלפי עובדים פלסטינים שנקלעו למצוקה קשה עקב הסגר שהוטל. מען מסייע לעובדים ששכרם הולן וכן בכל הקשור להתנהלות מול קרן הפנסיה "עמיתים". במשך יותר משנה פעלנו בדרכים שונות מול הרשויות והמעסיקים במטרה להקל על מצוקת העובדים ולקדם את החזרתם לישראל. משיחות שלנו עם מעסיקים אנחנו מבינים שרבים מבין המעסיקים בענף הבנייה ובכלל מכבדים את העובדים שהועסקו אצלם ומחכים לרגע שיתירו להם לחזור ולהעסיק אותם.
לצערנו לא מצאנו שותפים לקריאה חשובה זו בצד הפלסטיני, לא ברמת הרשות הפלסטינית ולא מצד איגודים מקצועיים או ארגוני החברה האזרחית. ההתעלמות ממצוקת העובדים ומדרישתם לשוב לעבודה בישראל צועקת לשמיים שכן עד ל-7 באוקטובר הם היו התורם העיקרי לכלכלה הפלסטינית: בשנה שקדמה למלחמה הגיע הסכום הכולל של שכרם לשיעור של 20% מהתל"ג של הרשות. כשרוב העובדים יושבים בבית למעלה משנה נגרם נזק אדיר למשפחותיהם אבל גם נזק בל ישוער לכלכלה של הרשות.
ההסדר הכלכלי בין הרשות הפלסטינית לבין ישראל, הסכמי פריז, ואיחוד מעטפת המכסים מותירים את ישראל כמקור פרנסה עיקרי של מאות אלפי פועלים פלסטינים. בהעדר חלופות לעובדים אלו ולמשק הישראלי ישנה דחיפות רבה להחלטה שתתיר את חזרתם לאתרי הבנייה ולחקלאות. אלא שבפועל, כאמור, גם אחרי המתקפה הרצחנית של חמאס, שהובילה למלחמה ולסגר שהוטל על העובדים, לא קיים שום גורם פלסטיני שמציג את חזרת העובדים לישראל כדרישה מדינית מרכזית, או בכלל, ככל הנראה בשל החשש שהדבר יתפרש כצעד "לא פטריוטי".
אנו מקווים שהחתימה על הסכם הפסקת האש בלבנון תיצור דינמיקה שתוביל גם להפסקת אש בעזה ושכך תתאפשר חזרת העובדים – גם בגלל שעבורם אין כל חלופה בשטחי הרשות וגם משום שהכלכלה הישראלית, ובעיקר ענף הבנייה, לא מצאו עובדים אלטרנטיביים. שינוי המדיניות כלפי העובדים תואם גם את החזון של שלום וחיים משותפים של פלסטינים וישראלים שממשיך להיות הדגל שלאורו פועל ארגון מען.
