בחודשים האחרונים סייע משרד מען בירושלים לעשרות פונים, שעבודתם הופסקה בשל המלחמה, לקבל דמי אבטלה. בעקבות התערבות מען וגופים אחרים הסכים הביטוח הלאומי לשלם לאותם עובדים קצבאות באופן רטרואקטיבי – קרי על תקופה שקדמה ליום הגשת התביעה בפועל. בסה"כ קיבלו העובדים שפנו למען תשלומים בסכום של 1.2 מיליון ₪.
ערב חודש הרמדאן עומדים התושבים הפלסטינים בירושלים המזרחית בפני משבר כלכלי וחברתי שהוחרף עם הגידול בשיעור של 7.6% באבטלה מאז פרוץ המלחמה. חרף המשבר הממשלה פוגעת באופן אנוש בתכנית החומש לירושלים המזרחית.
'מען – ארגון עובדים' קורא לראש העיר ולמועצת העיר הנכנסת לפעול להבטחת התקציבים לצמצום הפערים החברתיים-כלכליים בירושלים המזרחית
מאז 7/10, השתנו הנהלים של שירות התעסוקה. נכון להיום, שתי לשכות התעסוקה בירושלים פתוחות ומקבלות קהל ללא תור. עם זאת, לשכות התעסוקה עמוסות מאוד.
ירושלים אחרי ה-7 באוקטובר היא עיר שחיה במצב של חרדה והסתגרות. כלכלת העיר נפגעה קשה. ולכך נוסף פחד של יהודים וערבים כאחד להסתובב במרחב הציבורי. כתוצאה מסגירת מחסומים בעוטף ירושלים, שם חיים כשליש מתושבי מזרח העיר, נוצר בחלק מהשכונות הערביות חשש למשבר הומניטארי. בתוך מציאות מורכבת ומסוכנת זו פועלים בשטח עשרות ארגונים ומתנדבים יהודים ופלסטינים כדי לסייע לנזקקים. 'מען – ארגון עובדים' ממלא תפקיד מרכזי בפעולה של חמ"ל ירושלים האזרחי שהוקם לסיוע לתושבי ירושלים הפלסטינים. יחד יוצרים עשרות ארגונים ופעילים בשני צידי העיר טריטוריה שפויה ומעוררת תקווה של סולידריות.
מה שהיה אמור להיות מובן מאליו, לצערנו לא קרה בפועל, וב- 25.2.2021 הגשנו יחד עם עורכת הדין עביר ג'ובראן מ"האגודה לזכויות האזרח" עתירה לבג"ץ בדרישה שגם תושבי ישראל דוברי הערבית יוכלו לתקשר עם שירות התעסוקה בשפתם. באותו זמן, מגפת הקורונה הייתה בשיאה, לשכות התעסוקה היו סגורות, ורוב התקשורת נעשתה באמצעות האינטרנט, הודעות SMS ומענה טלפוני. אך אף אחד מהשירותים הללו לא היה מונגש ומתורגם לשפה הערבית. עובדה זו בלטה במיוחד בתקופת הקורונה, כאשר האבטלה הייתה גם היא בשיאה.
כששואלים את גוגל איך להתכונן ללידה ראשונה התשובות מגוונות, אבל אף אחת מהן לא כוללת את הבירוקרטיה המתעמרת שאחלאם (שם בדוי), תושבת מזרח ירושלים, נאלצה לעבור, חודש לפני הלידה המיוחלת. והיא לא היחידה. זוהי דרך הייסורים שנאלצת לעבור כל אישה שנישאה לתושב גדה (גם) בבואה ללדת.
אחלאם עובדת בשתי עבודות בירושלים, משלמת מיסים בישראל, ובהם גם דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות. לקראת הלידה הצפויה, אחלאם עברה קורס הכנה ללידה, הגיעה לסיורי חדרי לידה והחליטה ללדת בבית החולים הדסה הר הצופים.
כל עובד שנפגע בעבודה זכאי לדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי, כולל עובדים שאינם ישראלים – קרי פלסטינים, פליטים ומהגרי עבודה. אלא שבפועל עד היום נשללה זכות זו מעובדים פלסטינים במקרים רבים. הסיבה: הדרך להגיש מסמכים ולברר פרטים לגבי התביעה הייתה רק באמצעות הגעה לסניף, אפשרות שנמנעת מעובדים פלסטינים שאין להם גישה חופשית לישראל. בשעה שעבור עובד ישראלי שנפגע בעבודה מונפק קוד באמצעותו ניתן לטפל בתביעות באופן מקוון, עובדים לא ישראלים לא זכו לקבלת הקוד, דבר שהקשה עליהם מאוד לממש את זכאותם.
במשך שנים נאבק מען ארגון עובדים לשפר את תנאי הכניסה ללשכת התעסוקה בשכונת ואדי אלג'וז במזרח ירושלים. מאבק זה שאותו אנו מנהלים בשיתוף עם האגודה לזכויות האזרח וארגונים נוספים אילץ את הרשויות להבטיח ולהתחייב לשיפורים אבל כפי שניתן לראות מהדו"ח שפורסם עתה אין חדש תחת השמש.
במשך שנים נאבק מען-ארגון עובדים להשגת נגישות לשונית של תושבים פלסטינים בירושלים לשירותי לשכת התעסוקה שניתנים רק בשפה העברית. אולם העדר הנגישות הפך למכשול של ממש בפני אלפי דורשי עבודה עם פרוץ הקורונה.
נשים ממזרח ירושלים המעוניינות לממש את זכותן לצאת לעבוד, נתקלות בקשיים רבים, החל מאי ידיעת השפה העברית, תחבורה ציבורית בלתי סדירה, מחסור במסגרות לילדים, והעדר הכשרה מקצועית מתאימה. לא פלא שאחוז המועסקות שלהן הוא הנמוך בישראל. כבר ב- 2018 אחוז המועסקות ביניהן בגילי העבודה העיקריים (25-64) ירד ל- 17,699 נשים, המהוות 25% מכלל הנשים בגילאים האלו. לא ברור כמה מהן נשארו עובדות לאחר פרוץ הסגרים, וההערכה היא כי הן אבדו כשליש ממקומות העבודה שהיו להן.
