היום הוגשה עתירה על ידי הארגונים: "קו לעובד" ו"ארגון העובדים מען" נגד משטרת ישראל, משרד העבודה והרווחה, המשרד לביטחון פנים ומשרד האוצר.
העתירה עוסקת בתחום תאונות העבודה בענף הבניה, ובכשלים הרב-מערכתיים בטיפול בתאונות אלו, המתבטאים במיעוט החקירות הפליליות על ידי משטרת ישראל, באי בירור נסיבות התרחשותן על ידי מינהל הבטיחות במשרד העבודה ובאי פיקוח על תנאי הבטיחות באתרי הבניה בהם התרחשו, תוך סיכון חיי העובדים הממשיכים לעבוד באותם אתרים.
בישראל נהרגים היום פי 2.2 עובדים לעומת האיחוד האירופי. נכון להיום רק ב-22% מתאונות העבודה בבניין בהן מקבלת משטרת ישראל תלונה/קריאה נפתחים תיקי חקירה פלילית. כמחצית בלבד מתאונות העבודה הקטלניות בענף הבניין נחקרות על-ידי המשטרה בחקירה פלילית. בין השנים 2010-2015 נהרגו בענף הבניין 192 עובדים ב-191 תאונות קטלניות. אך משטרת ישראל פתחה באותן שנים, רק 95 תיקי חקירה פלילית בחשד לגרימת מוות ברשלנות באתרי בנייה. מתוך תיקי החקירה הפלילית מחצית לא מבשילים לכתבי אישום. באף תאונת עבודה קטלנית ו/או קשה מאלו שהתרחשו בענף הבניה בשנת 2016, לא הוגש כתב אישום; כ-76% מתאונות העבודה בענף הבניין לשנת 2016, אליהן נקראה משטרת ישראל, לא נחקרו בחקירה פלילית; מהמעט שבחקירה פלילית כ-20% כבר נגנז ללא הגשת כתב אישום.
גם משרד העבודה נכשל בטיפול בתאונות העבודה בבניין, ומפר את חובותיו בבירור תאונות אלו ובפיקוח על מקומות בהם התרחשו. משרד העבודה אינו מברר מלבד חלק מזערי מתאונות העבודה המתרחשות בענף, ומספרם של כתבי האישום המוגשים על ידו בשל עבירות על הוראות הבטיחות הוא שולי ביותר. כך מצא "קו לעובד" כי מנהל הבטיחות לא מבקר כמעט באף אתר בו התרחשה תאונה שגרמה לפציעה בינונית, למרות שתאונות מסוג זה מהוות שני שליש מהתאונות המדווחות על ידי מד"א (תאונות קלות לא מדווחות כלל על ידי מד"א).
במנהל הבטיחות במשרד העבודה כ-22 מפקחים בלבד, האחראים על 13-15 אלף אתרי בנייה. המחסור במפקחים מביא לנהלים המצמצמים את היקף התאונות המחייבות בירור וחקירה. לפי נהלי המנהל רק תאונות עבודה קטלניות ו/או קשות יזכו לבירור. אתרים בהם נפצע עובד באורח בינוני לא יזכו לבירור. הגדרה לתאונה קשה מתבססת על רשימה מצומצמת של סוגי פגיעות שאינם מהווים אינדיקציה לחומרת הליקוי הבטיחותי שגרם לאותן פגיעות. המדד המקובל לפי ארגון העבודה העולמי, כמו גם האיחוד האירופי וארגון ה-OECD, הוא מפקח עבודה אחד לכל 10,000 עובדים. קרי, בישראל נדרשים לכל הפחות 370 מפקחי עבודה!
"פיקוח על אתרי בניה בהם התרחשו תאונות עבודה, הוא דבר אלמנטרי", כתבו העותרים, "לשם בחינת תנאי הבטיחות באתר הבניה והבטחת בטיחות העובדים בו מכאן ואילך; לצורך למידה והפקת לקחים שיתרמו לצמצום התאונות בעתיד ולצורך מיצוי הדין במקרים של תאונות שלא נחקרות על ידי המשטרה ובהן התקיימו הפרות לדיני הבטיחות בעבודה".
העתירה לבג"צ אותה הגישה עו"ד גדיר ניקולא, מ"קו לעובד", דורשת מספר סעדים ובהם: הקמתה לאלתר של יחידה משטרתית ארצית לחקירת תאונות עבודה בבניין בשילוב חוקרים מטעם מנהל הבטיחות במשרד העבודה, כפי שהוחלט אך בפועל הרשויות השונות נמנעות מלעשות זאת מטעמים תקציביים. פתיחת חקירה פלילית בכל תאונות העבודה בבניין הגורמת למוות או פציעה בינונית או קשה, ופיקוח מצד מנהל הבטיחות על כל אתר בניה בו התרחשה תאונה כאמור. הגדלת היקף התקנים במשרד העבודה עבוד מפקחים וחוקרים במנהל הבטיחות וקביעת קריטריונים שקופים וקבועים על פיהם יוקצו התקנים הנדרשים עבור מפקחים וחוקרים במנהל הבטיחות.
