באספת עובדים שיזם מען-ארגון עובדים ביום ו' 1.1.2021 הצביעו עובדי הייצור בחברת ימית סינון פה אחד, בעד שביתה ללא הגבלת זמן. ההכרזה על שביתה מגיעה לאחר שהתברר לעובדים ולמען – הארגון היציג שלהם, שהנהלת החברה גוררת רגליים במו"מ, מסרבת להגיע להסכם ובעצם דוחה את כל תביעותיהם.
חברת "ימית סינון וטיפול במים בע"מ" היא חברה ותיקה שמייצרת מסנני מים לכל העולם. מפעל הייצור שלה נמצא באזור התעשייה הישראלי "ניצני שלום", בתוך שטחה של העיר טול כרם בסמוך לגדר ההפרדה. החברה מעסיקה כיום כ- 75 עובדים פלסטינים, רובם בשכר מינימום וללא כל ביטחון תעסוקתי.
מאז ראשית ההתאגדות בפברואר 2020, ביקשה החברה דחיות אין סופיות במו"מ, וחזרה והפרה התחייבויות, לעתים שעות ספורות לאחר שסוכמו. גם אחרי שסוכם כי שני הצדדים ינהלו מו"מ מזורז לקראת חתימה על הסכם, המשיכה החברה לגרור רגליים. אחרי שטיוטת הסכם שנשלחה על ידי מען נותרה ללא מענה הוכרז סכסוך עבודה, ובחודש נובמבר האחרון פתחו העובדים בשביתת אזהרה. בתגובה גייסה החברה עובדים חדשים שלא כדין, ומען עתר לבית הדין האזורי לעבודה.
בישיבה שהתקיימה בבית הדין ביום 16.11 הגיעו שני הצדדים לסיכום במסגרתו החברה התחייבה להעביר תגובה לטיוטת ההסכם הקיבוצי ולנהל מו"מ מזורז. לפי בקשת החברה נדחה מועד המו"מ לחודש ינואר, ועד אז התחייבו העובדים להימנע מהפעלת אמצעים ארגוניים. בהמשך פנתה החברה שוב לבית הדין וב-27.12 נפגשו הצדדים והגיעו לסיכום על קיצור מועדים. גם הפעם קיבלה ההסכמה בין הצדדים תוקף של פסק דין.
אלא שמהר מאד התברר כי לחברה אין כוונה לכבד את מה שהוסכם: החברה לא העבירה התייחסות לטיוטת ההסכם הקיבוצי בזמן שנקבע בפסק-הדין; למרות זאת הארגון נתן לה הזדמנות נוספת והעביר לה למחרת היום מכתב התראה, אך גם זה לא זכה לתגובה. נוכח מצב זה הודיע מען על שביתה, ורק אז נאותה החברה להעביר את עמדתה המפורטת לקראת המו"מ.
נייר העמדה של החברה שהועבר כאמור באיחור, הסתכם ב-לא רבתי לדרישות האיגוד והעובדים. החברה אף הבהירה בו שהבסיס ליחסי העבודה בחברה מבחינתה הוא ההסכמים האישיים עליהם החתימה את העובדים בשנת 2016, שבבסיסם החוק הירדני הישן משנת 1966.
הדרישות העיקריות אותן דחתה החברה:
* הדרישה לשיפור ו/או קידום בשכר העובדים. רוב העובדים מועסקים בחברה כבר עשרות שנים וחלקם אנשי מקצוע בתחום המתכת שמועסקים בשכר מינימום. החברה אף הודיעה שבכוונתה להפחית שכר של מספר עובדים ,והזמינה עובד שיסרב לכך לקבל מכתב פיטורים;
* הדרישה לתשלום דמי הבראה. בשעה שעובדיה הישראלים של החברה מקבלים דמי הבראה כדין מסרבת החברה לשלם דמי הבראה לעובדים הפלסטינים תוך יצירת אפליה פסולה.
* העלאת תנאים לדרישה לפתיחת קרן פנסיה לעובדים הפלסטינים – זאת בשים לב שעד היום אין לעובדי ימית הפלסטינים קרן פנסיה. זאת בשעה שהסכום שנמצא בקרן הפיצויים המרכזית של החברה נמוך מאד ואינו מכסה את החובות של החברה כלפי עובדיה.
דרישות אלה הוצגו לחברה כבר בפברואר 2020 (לפני 11 חודשים). החברה ביקשה אז פרק זמן לשקול את עמדתה, ואז דחתה את המפגשים בגלל משבר הקורונה. רק כעת, כמעט שנה לאחר מכן, התפנתה החברה להודיע שהתשובה שלה היא "לא" גורף לכל דרישות העובדים.
לנוכח הסחבת, היהירות והזלזול המופגן, לא נותרה לארגון ולעובדים ברירה זולת ההכרזה על שביתה. מאבקם של העובדים בשטח מתנהל בתאום מלא עם נציגי מען, ומוביל אותו ועד העובדים הנבחר, הכולל חמישה עובדים ותיקים ומקצועיים. אחד מחברי הוועד, ח'ליל שהאב, הסביר באסיפת העובדים: "כל עובדי ימית משוכנעים בנכונות העמדה שנקט מען. אנו נחושים להמשיך במאבק ומוכנים, אם צריך, לשביתה ארוכה. אנחנו מסרבים לחזור לעבודה מבלי שיהיו לנו ולמען ערובות שהחברה תענה לדרישות הבסיסיות שלנו".
