מען והמחאה למען דמוקרטיה בישראל – שאלות ותשובות

'מען – ארגון עובדים' הצטרף למטה המחאה ופועל יחד עם מאות ארגונים וקבוצות להעצים את כוחה ולהבטיח שהיא תמשיך לצעוד ברחוב עד שהממשלה הפשיסטית תופל. הנוכחות של הפעילות והפעילים הערבים שלנו בהפגנה המרכזית בולטת במיוחד, בשל ההיעדרות של החברה הערבית מהמחאה.

מען רואה בתנועת המחאה כוח מרכזי במאבק על דמוקרטיה ושוויון. כדי לחדד את האופן בו אנו רואים את תנועת המחאה ואת הסיבות להשתתפותנו בה, ובתגובה לתגובות ושאלות שהופנו אלינו, ניסחנו כאן מספר תשובות. נשמח לקבל פידבק מכל סוג על הטקסט שלפניכם.

• מדוע אתם תומכים בתנועת המחאה?

אנחנו רואים בממשלת הימין הקיצונית של נתניהו, סמוטריץ' ובן גביר סכנה לדמוקרטיה, לזכויות האדם, ולזכויות עובדים. העובדה שציבור ענק בישראל מתקומם נגד ממשלה זו, בעלת הסממנים הפשיסטיים,  היא חשובה ביותר ומען רואה עצמו חלק בלתי נפרד מהמאבק לעצור את הממשלה ולהביא להפלתה. אנו מזדהים עם הקו ששרטטו מנהיגי המחאה כשקבעו שהמאבק הוא בין דמוקרטיה ודיקטטורה. זהו קרב גורלי. אנו רואים את המאבק מול הממשלה בישראל כחלק מהמאבק העולמי נגד הימין הפופוליסטי: טראמפ בארה"ב, אורבן בהונגריה ומפלגת הצדק בפולין. משטרים אלו מציבים בפנינו תמרור אזהרה: משטר שיוקם בישראל אחרי העברת החקיקה הדיקטטורית של הממשלה ישמוט את הקרקע תחת הפעילות של מען כארגון חברתי שמגן על עובדים בכלל ועל העובדים הפלסטינים בפרט. אנחנו נלחמים על זכות הקיום שלנו ולכן הצטרפנו למחאה.

• מהן הסיסמאות והרעיונות שמען מעלה וכיצד הם מתקבלים בקרב המפגינים?

כארגון עובדים, הרעיון שאנחנו מעבירים בסיסמאות שלנו הוא שבלי דמוקרטיה אין זכויות עובדים, ובלי זכויות עובדים אין דמוקרטיה. זו סיסמה שמתקשרת עם המסר של הקבוצות השונות המשתתפות במחאה שקושרות בין חרויות מובנות בדמוקרטיה שעלולות להישמט, בהן "בלי דמוקרטיה אין בריאות", "בלי דמוקרטיה אין אקדמיה", "בלי דמוקרטיה אין בריאות נפש". הסיסמה הזו נועדה להתריע על הכוונה של הממשלה לפגוע בזכויות עובדים ובזכות ההתאגדות והשביתה – זכויות שהן חלק ממשטר דמוקרטי, וגם זכויות שנדרשות כדי לחזק דמוקרטיה. אנחנו קוראים את הסיסמאות שלנו בעברית ובערבית. הנוכחות של פעילות ופעילים ערבים ברחוב קפלן בתל אביב והקריאות בשתי השפות יוצרות הד ציבורי מאוד חיובי.

• ההפיכה המשטרית שנגדה יצאה המחאה התמקדה בכוונה לחסל את מעמדו העצמאי של בית המשפט העליון. איך זה קשור למאבקי עובדים?

להפיכה כזאת תהיה השפעה ישירה על זכות ההתאגדות וחופש השביתה של העובדים. פורום קהלת שהוא הגוף שמנסח את החקיקה החדשה של הממשלה בכל הנוגע לסמכויות ביהמ"ש העליון, מקדם רעיונות נחרצים נגד עובדים, נגד איגודי עובדים ונגד תקציבי רווחה. יו"ר ועדת החוקה חה"כ שמחה רוטמן, פרסם הצעת חוק המגבילה את זכות השביתה של עובדים. כמובן שחיסול העצמאות של בתי המשפט ושליטת הממשלה במינוי שופטים יקרינו על שופטי בתי הדין לעבודה שיפעלו לפי האג'נדה הנאו-ליברלית של פורום קהלת וכך ינוטרל גורם חשוב שמגן על עובדים ועל זכותם להיאבק. מען מעורב ביוזמה של נציגי איגודים מקצועיים ומשפטנים מתחום דיני העבודה אשר נאבקים לעצור את החקיקה שנועדה לפגוע בזכויות עובדים ולהגביל את זכותם להתאגד. מסמך של 60 משפטנים בכירים ושופטים לשעבר בתחום דיני עבודה, בהם גם מנהלת המחלקה המשפטית של מען, פורסם בסוף אפריל ומגדיר את ההפיכה המשפטית כסכנה לשלטון החוק.

• כיצד אתם רואים את התפקיד של ארגוני עובדים במאבק לדמוקרטיה?

ארגוני עובדים אינם יכולים לצמצם את פעולתם ותפקידם לשאלות של שכר ותנאי עבודה (Bread & Butter). ברגע גורלי כמו עכשיו, תפקידו של ארגון עובדים לגייס את חבריו ופעיליו נגד הממשלה המסוכנת הזאת. ללא דמוקרטיה אין קיום לארגוני העובדים ולזכויות עובדים. העובדה שמכון קהלת שמוביל את ההפיכה המשטרית מחויב לאג'נדה ליברטריאנית אנטי חברתית מדגישה את הקשר ההדוק בין המאבק לדמוקרטיה ולעצמאות בתי המשפט ובין חופש ההתאגדות והמאבק של איגודי העובדים.  

מתוך ראייה זו מתחנו ביקורת על ההסתדרות בתחילת הדרך בשל סירובה להתייצב עם המחאה. עמדת ההסתדרות עברה שינוי שבא לידי ביטוי בשביתה הכללית שהוכרזה על ידה בסוף מרץ נגד ההפיכה המשטרית. זה לא מקרה שיומיים אחרי אותה שביתה הודיע הנשיא ביידן כי נתניהו אינו רצוי בוושינגטון עד שיגנוז את החקיקה ויגיע להסכמות רחבות עם האופוזיציה. למי שעוקב אחרי הקו שמוביל הנשיא האמריקאי במאבק נגד טראמפ והימין הפופוליסטי האמריקאי, ברור שזכויות עובדים ועבודה מאורגנת הם נושאים מרכזיים במדיניות הפנים והחוץ האמריקאית. מכאן נובעת גם התרומה החשובה שהיתה לשביתת ההסתדרות, כאיגוד העובדים הגדול בישראל, להבהרה של חומרת המשבר ועוצמת הסכנה הטמונה בהפיכה המשטרית.

• המחאה ממוקדת בקריאה לדמוקרטיה. הכיבוש והמאבק לשלום אינם על סדר היום שלה. כארגון שחרת על דגלו מאבק בכיבוש, האם אתם חיים בשלום עם מצב הדברים הזה?

אנחנו תומכים בהחלטה של מנהיגות המחאה לרכז בשלב הזה את המאבק בהתנגדות להפיכה המשטרית ולא לשים במרכז את שאלת הכיבוש וזכויות הפלסטינים. הערכתנו היא שהמשימה הדחופה והמרכזית כיום היא להביא להפלת הממשלה הימנית הקיצונית ולצורך כך יש הגיון לגייס קואליציית כוחות רחבה. הדגש של המחאה על המאבק מול הממשלה והשינויים הקיצוניים שהיא יוזמת מכוון לבודד את הממשלה ולגייס אל תוכה את כל מי שתומך בדמוקרטיה. אחת ממנהיגות המחאה הבולטות, שיקמה ברסלר, הגדירה את החלוקה הפוליטית היום בין מי שתומכים בשלטון החוק ובדמוקרטיה ובין מי שתומכים בדיקטטורה.

עם זאת הרוב המכריע של דוברי ומנהיגי המחאה מודעים לגמרי לקשר בין ההפיכה המשטרית ובין כפיית דיקטטורה משיחית של המתנחלים. התפקיד של הימין הקיצוני מהציונות הדתית ועוצמה יהודית בתוך הקואליציה ברור, ומכאן ההתנגדות של המחאה לכוונה של אלו להביא לסיפוח הגדה המערבית וקביעת העליונות היהודית על כל השטח שבין הירדן לים והפיכת ישראל למדינת אפרטהייד. על רקע זה אנו מציינים בחיוב רב את הפתיחות של המחאה ואת היכולת שלה להכיל קולות המעלים את הנושא הפלסטיני. מען מחויב למאבק למען זכויות הפלסטינים והוא מתקבל במחאה בברכה. גם היחס לארגונים שהתאחדו בגוש נגד הכיבוש מראה על פתיחות וגישה פלורליסטית. בשונה ממחאות רחבות בעבר – המחאה הדמוקרטית אינה מנסה להדיר אותם אלא להפך.

• אתם מדגישים מאד את החשיבות של השתתפות החברה הערבית בישראל במחאה. מדוע?

הדבק שמחבר את מרכיביה השונים של הממשלה המסוכנת והקיצונית של נתניהו הוא היחס הגזעני כלפי כל מי שאינו יהודי, ובעיקר נגד התושבים הערבים בישראל והפלסטינים בשטחים. הפלסטינים בישראל ובשטחים יהיו גם הראשונים להיפגע במקרה שהתוכניות של הממשלה יצאו לפועל. לכן, במאבק נגד הממשלה חייב להיות תפקיד מוביל ועוצמתי לארגונים, פעילות ופעילים מהחברה הערבית, שייתן תשובה לגזענות ולתפיסות העליונות היהודית של בן גביר וסמוטריץ'. מכאן החשיבות האסטרטגית שאנו רואים בשותפות של החברה הערבית במחאה.

• דומה שלמרות המאמץ שלכם ושל גורמים אחרים, ההשתתפות של ערבים במחאה דלה מאוד. מה לדעתכם הסיבה לכך ומה ניתן לעשות?

זו עובדה נכונה המשקפת את הפער שנוצר בין התנועה הדמוקרטית בחברה הישראלית יהודית ובין החברה הערבית. מאידך החברה הערבית נמצאת במשבר פנימי חריף ביותר. צריך לזכור שבמשך עשרות שנים הציבור הערבי סובל מאפליה ממוסדת, ומהדרה מכל השפעה עד כדי הגדרתו כ"בלתי לגיטימי בשלטון". ישנה הזנחה של תשתיות, מחסור קריטי בשטח למגורים, אבטלה גבוהה של נוער ונשים, וכתוצאה מכך שיעורי עוני גבוהים. כל אלה הובילו לשחיתות ופרוטקציוניזם, שבתורם הפכו קרקע נוחה לצמיחת ארגוני פשע. מגמות פוליטיות של הסתגרות לאומנית ודתית הגבילו מגמות של יצירה וחופש. גם רצח נשים על רקע מה שמכונה "כבוד המשפחה" לא זכה למענה חברתי ראוי. ללא ספק, היכולת לגייס פעילות ופעילים ערבים למחאה קשור באופן ישיר למשימה של בניית מנהיגות חדשה שתהיה בעלת אומץ ציבורי ומוסרי לעמוד מול נורמות שמרניות המותירות את החברה קפואה על שמריה.

הקידום של אג'נדה דמוקרטית וחילונית הוא צו השעה. הופעת תנועה דמוקרטית עוצמתית ברחוב היהודי בישראל, והתסיסה הרעיונית שהיא יוצרת, מהוות גורם חדש וחסר תקדים, שיכול להביא להתעוררות דומה בחברה הערבית. ההנפה המסיבית של דגל המדינה ללא ספק מרתיעה את מי שאינם יכולים להזדהות אתו, גם אם אלה מונפים יותר כמסר לימין מאשר כמסר מדיר עבור הציבור הערבי. ועם זאת, בצומת הגורלי שבו נמצאים כל אזרחי המדינה, כולל אזרחיה הערבים, יש לזכור שכדי לבנות חברה דמוקרטית ויציבה שתיטיב עם כולם, חייב להיות גם שינוי עמוק בחברה הערבית שיבוא יחד עם הכרה בלגיטימיות של הקול הערבי, ושותפות שוויונית בחיים, בתעסוקה, בזכויות ובשלטון.

• כיצד אתם מצליחים לגייס פעילים ופעילות מהחברה הערבית להשתתף במחאה?

עבודת השטח של מען בקידום תעסוקה הוגנת, זכויות עובדים, ובדגש על שיפור מצבן של נשים ערביות בעבודה ובכלל, וקידום עבודה מאורגנת – כל אלה הובילו לכך שפעילים ופעילות ערבים רבים הצטרפו לארגון לאורך השנים. מען מנהל דיונים עם פעיליו גם בנושא המחאה, דבר שהוביל לכך שחלקם הצטרפו אליה וצועדים עם הגוש שלנו בקפלן. נכון, אנו נתקלים גם בקולות רבים המבטאים אי אמון וספקות לגבי הנכונות של תנועת המחאה לקבל ולשתף פעולה עם החברה הערבית, אבל אנחנו בהחלט רואים גם צימאון להפגין בתוך התנועה, ומנגד גם צימאון של הציבור המוחה לראות מפגינים ערבים. החוויה של צעידה בהפגנה שיש בה מאות אלפי משתתפים והיחס הידידותי והמפרגן שלו זוכים פעילי ופעילות מען הערבים במחאה עושים את שלהם, ופותחים אפשרות להרחיב את השורות ולהתגבר על דעות קדומות וסגירות.