הסדרי הכניסה לישראל של עובדים פלסטינים המועסקים בענף הבניין עלו בשבוע שעבר שוב על שולחנה של ועדת הכנסת לעובדים זרים, זאת על רקע כשלים קשים שהמרכזי בהם הוא תופעת הסחר בהיתרים בקנה מידה רחב היקף – תופעה עבריינית שגורמת לנזק ופוגעת קשות בעובדים. כזכור הודיעו הרשויות על רפורמה במשטר ההיתרים הנוגע לעובדי הבניין במטרה להתמודד עם הכשלים שהתגלו.
הדיון בועדה שהתקיים ביום ג' 26.10 היה השני בנושא הרפורמה ויישומה. בדיון הראשון, לפני פחות מחודשיים, הודיעו נציגי המנהל האזרחי הממונה על משטר היתרי הכניסה של פלסטינים, כי לא חלה כל התקדמות במאבק מול סוחרי ההיתרים, וכי גם הפעלת היישומון של מתאם הפעולות בשטחים "אלמונסק", שהיה אמור לאפשר קשר ישיר בין מעסיקים ועובדים, מוטלת בספק בשל קשיים טכניים.
הפעם באופן מפתיע טענו נציגות המנהל האזרחי כי היישומון החל לפעול כבר לפני שלושה חודשים. לטענתן היישומון יסייע ביצירת קשר ישיר בין עובדים וקבלנים – דבר שמייתר את תיווכם של גורמים שלישיים ("מאכערים"). אך למרות טענתן לפיה נרשמו אליו כבר 10 אלפים עובדים פלסטינים כמועמדים לעבודה, העידו מספר נציגי ארגונים שפעילים בשטח כי מדובר בדיווח שתקפותו מוטלת בספק. בהקשר זה תמוהה הסתירה בין הדיווח על כך שהיישומון החל לפעול ביולי ובין טענת נציגי המנהל בישיבה ספטמבר לפיה נתקל העניין בקשיים טכניים וכלל לא ברור מתי יעלה היישומון לאויר.
נציגי חמישה ארגונים שהשתתפו בדיון, בהם קו לעובד, האגודה לזכויות האזרח, מען-ארגון עובדים, ההסתדרות הלאומית וההסתדרות הכללית, ציינו כי אף עובד פלסטיני לא מכיר את היישומון. הדוברים הטילו ספק רב באמינות הדיווח על היישומון והאפשרות שלו לשנות את חוקי המשחק ולשפר את מצבם של העובדים. מנכ"ל מען הביא עדויות לפיהן עובדים נדרשים כיום לשלם עד 3,500 ש"ח דמי תיווך לעומת סכום מקסימאלי של 2,500 ש"ח עד החלת הרפורמה. לטענתו, הרפורמה הרעה את מצבם של העובדים ויצרה קשיים בירוקרטיים חדשים בפניהם.
יש לציין כי כיום מועסקים בהיתר בענף הבניין 65 אלף עובדים פלסטינים וכי בימים הקרובים תוגדל המכסה בעוד 9000 עובדים כאשר הכוונה להגיע תוך תקופה קצרה ל-80 אלף עובדים. מדובר במאות מיליוני ש"ח שמתגלגלים ככסף שחור שאינו מדווח בין מתווכים ומעסיקים ישראלים ופלסטינים. למרות זאת הנושא עלה רק כנושא צדדי בדיון, ותגובת הרשויות לימדה על אוזלת יד וחוסר עניין בתופעה. נציג רשות המסים טען שרק יום קודם נחשף למידע; נציגת רשות האוכלוסין הסבירה שמעסיק שסחר בהיתרים מוזמן לשימוע ורשיון ההעסקה שלו נשלל לשלוש שנים – טענה שזכתה לביקורת חריפה מצד עו"ד מיכל תגר מקו לעובד שציינה כי מבקשה לחופש המידע שהגישה עולה שמאז 2018 נשלל רשיונו של מעסיק אחד בלבד עקב סחר בהיתרים, זאת בשעה שבמעבר אייל ליד קלקיליה ישנה חנות שמוכרת היתרים ללא כל הפרעה.
מנכ"ל מען אסף אדיב קרא לשים קץ לתלות של עובדים פלסטינים בהיתר של מעסיקים, ולאפשר לכל עובד שיש לו כרטיס מגנטי להכנס ולחפש עבודה ולהתקשר עם מעסיק באופן חופשי.
בסיום הישיבה קראה חה"כ מראענה להקמת ועדה משותפת של משרדי הממשלה והגורמים המעורבים בעניין שתפעל נגד תופעת מתווכי ההיתרים, אבל חשוב להדגיש שועדת העובדים הזרים הינה ועדה חסרת סמכויות מחייבות, ויש ספק רב שקריאה זו תוביל לצעדים בשטח.
השורה התחתונה היא שכל עוד פועלים מתווכי היתרים באופן חופשי ואין כל פעולת חקירה, העמדה לדין וענישה של עבריינים, אין כל סיכוי להביא לשינוי משמעותי בהסדרי ההעסקה ובמשטר ההיתרים שממנו סובלים העובדים הפלסטינים.
