יו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד, חתם בראשית נובמבר על עסקת חבילה משולשת עם שר האוצר, אביגדור ליברמן ועם המעסיקים. עוד לפני החתימה התראיין יו"ר ההסתדרות באתר הבית של ההסתדרות, "דבר", לקראת ראש השנה והבטיח ש"אנחנו בדרך לשכר מינימום של 6,000 שקלים בחודש, בשורה גדולה לעובדים הצעירים".
בחינת פרטי העסקה מגלה את ההפך: לא רק שמדובר בהסכמות שמשרתות את הממשלה ואת המעסיקים, אלא שככל שהיא נוגעת בשכר המינימום יש בה פגיעה של ממש בזכות שמוקנית לעובדים על פי חוק, והכל בחסות וברשות ההסתדרות.
ראשית, בנוגע לסוגיית שכר המינימום – על פי ההסכם, שכר המינימום יעלה בהדרגה תוך 5 שנים ויגיע רק בשנת 2026 (!!) ל-6,000 ₪. ההעלאה הראשונה תצא לפועל בעוד חצי שנה (אפריל 2022), והיא תהיה בגובה של 100 ₪ בלבד לחודש (קרי, תוביל לשכר מינימום בגובה 5,400 ₪).
ראוי להזכיר כי על פי החוק שכר המינימום מוצמד לשיעור של 47.5% מהשכר הממוצע במשק, קרי עם עליית השכר הממוצע הוא היה אמור לעלות גם בלי הסכם. במאמר בגלובס קובע גיא בן סימון (3.11) עסקת "החבילה שנחתמה בין האוצר להסתדרות וארגוני המעסיקים עושה חסד עם המעסיקים, שכן שכר המינימום צפוי לעלות בשיעור נמוך יותר מקצב שחיקת השכר במשק כתוצאה מהאינפלציה".
שנית – ההסתדרות הסכימה במסגרת העסקה להקפאת שכרם של עובדי המדינה במהלך שנת 2022, שפרושה מתן פטור לממשלה מהעלאת השכר האוטומטית לה זכאים העובדים מדי שנה. הערכות מדברות כאן על חסכון של מיליארדי שקלים לממשלה בתקציב השנה – בדיוק הסיוע שהממשלה היתה צריכה כדי להעביר תקציב.
שלישית – סוכם כי יתאפשר למעסיקים להתאים את דרך החישוב של שעות נוספות לפי מספר השעות החודשיות ולא כפי שזה קבוע היום – לפי מספר השעות ביום. הסיכום קבע כי התיקון יהיה תקף רק למי ששכרו מעל 8,000 ₪ לחודש, אבל ללא כל ספק מדובר בסעיף המקל מאוד על המעסיקים, שעד כה חויבו לשלם לעובדיהם על שעות נוספות בכל יום בו הועסקו מעבר לשעות העבודה הרגילות.
רביעית – תמורת כל הוויתורים האלה, הוסכם להוסיף יום אחד לחופשה השנתית לכל עובד חדש (מ-12 ימים בשנה ל-13 ימים). אך מדובר בלעג לרש לעומת ההקלות שהשיגו המעסיקים והממשלה.
עיתוי החתימה על עסקת החבילה אינו מקרי. העובדה שהחתימה נעשתה ימים ספורים לפני ההצבעה הגורלית על תקציב המדינה לשנים 2021-2022 שיקפה את התמיכה הפוליטית של ההסתדרות בממשלה. ממשלה שמסוגלת להביא את ההסתדרות להסכמה על הקפאת שכר ולהבטיח שקט תעשייתי למשך יותר משנה חיזקה בכך את מעמדה, וסייעה להעביר את התקציב שהיה חיוני לביסוס מעמדה כממשלה שקיימת על בסיס קואליציוני צר ביותר של חבר כנסת אחד בלבד.
על פי כתב דה מרקר, נתי טוקר, עסקת החבילה כללה סעיף חצי סודי, במסגרתו העניק האוצר ליו"ר ההסתדרות סכום של 400 מיליון שקלים כ"סכום פתוח" שיו"ר ההסתדרות רשאי להקצותו לכל מטרה. כך למשל יוכל בר דוד לעשות בסכום עתק זה שימוש לביסוס מעמדו בהסתדרות לקראת הבחירות לראשותה במאי 2022. כידוע, בר דוד נכנס לתפקידו כמחליף של קודמו, אבי ניסנקורן, ולא בבחירות דמוקרטיות. סדרה של צעדים אנטי דמוקרטים שביצע עוררו נגד בר דוד ביקורת פנימית. יו"ר ועד עובדי רשות האוכלוסין, שמתחה ביקורת על עסקת החבילה עליה חתם יו"ר ההסתדרות, הושעתה מתפקידה עקב הביקורת שהשמיעה.
במקום להילחם בממשלה ובמדיניות הכלכלית והחברתית הנאו-ליברלית שלה, בוחרת ההסתדרות בראשות בר דוד לצופף שורות ולהעניק לשר האוצר רשת ביטחון. במצב של משבר אקלימי, רפואי וחברתי עמוק, נדרש איגוד מקצועי להציג אלטרנטיבה חברתית מדינית, ולא להיגרר אחרי האג'נדה השמרנית של הממשלה. בתמיכתה בתקציב החדש, מגלה ההסתדרות שהיא רחוקה מרחק רב מהצרכים הבסיסיים של מיליוני עובדים עניים. עדות לכך היא ההסכמה לדחות את העלאת שכר המינימום, שהינה סטירת לחי ועלבון לאינטליגנציה למחצית מהעובדים במשק המועסקים בשכר מינימום. עובדים אלו לא ראו שינוי בשכרם מאז ההעלאה האחרונה בדצמבר 2017.
