לפי הערכות כ-100 אלף עובדים תושבי הגדה המערבית המועסקים בישראל בדרך קבע בבניין, חקלאות, תעשיה, מלונות ושירותים, הושבתו מעבודתם החל בחודש מרץ למשך יותר מחודשיים . כתוצאה, נותרו עובדים אלו ובני משפחותיהם ללא כל הכנסה, דבר שפגע קשות גם בכלכלה הפלסטינית בכללותה, שהכנסות העובדים מהוות שליש מכלל התפוקה שלה.
על רקע זה ומתוך מטרה להקל על המצוקה, הצטרף ארגון העובדים מען לארגונים קו לעובד והאגודה לזכויות האזרח שהגישו בקשה במסגרת הליך המתנהל בבג"ץ בעניין קרן דמי המחלה של העובדים, שהכספים בה מונחים כאבן שאין לה הופכין. הארגונים ביקשו שאותם כספים ישמשו לפיצוי אותם עובדים.
בקרן יש מעל 500 מיליון ₪ שהצטברו במשך שנים רבות בהן מעסיקים ישראלים נדרשו להפריש אליה סכומים לטובת ביטוח רפואי של עובדיהם הפלסטינים. אלא שהעובדים מעולם לא קיבלו ממנה דבר. לטענת הארגונים שהגישו את הבקשה, משבר הקורונה היה הזדמנות נאותה למימוש הזכות של עובדים אלו לקבל את דמי המחלה שהופרשו עבורם. תצהיר של מנכ"ל ארגון העובדים מען שצורף לתמיכה בבקשה תיאר את מצבם הקשה של העובדים אותם מלווה הארגון בעבודתו, ואת התנאים הקשים של מי שנותרו סגורים בביתם ללא כל מקור מחיה.
אלא שמאז הגשת הבקשה ביום 30.3.2020 החלה מסכת של דחיות ובקשות להארכת מועד מצד פרקליטות המדינה שנדרשה לענות בשם מדור התשלומים של רשות ההגירה המנהלת את הכספים של העובדים הפלסטינים. לבסוף הגישה המדינה את תגובתה השלילית ביום 25.5 – גם זאת יום מאוחר יותר לארכה הרביעית שהיא עצמה ביקשה.
בתשובתה התעלמה המדינה לחלוטין מהדחיפות שהוצגה בבקשה. תשובת הפרקליטות כללה 2.5 עמודים בלבד, והסתמכה אך ורק על נימוקים פרוצדורליים. הטענה היתה בפשטות שיש לתת עוד זמן לרשויות לבחון שימושים אפשריים בכספים שבקרן, וכי אין כל דחיפות בהחלטה בנושא דווקא עכשיו.
המסר היה ברור: רשויות השלטון הישראליות לא רואות פסול בהימשכות הדיון בסכום הכסף הזה לאורך שנים. לשיטת משרד האוצר ורשות ההגירה, מתנהלים מזה מספר שנים דיונים בדרגי שלטון שונים באשר לשימוש מתאים לכספים שנצברו בקרן דמי המחלה, ואין כל סיבה להקצותם כפיצוי לעובדים כפי שנדרש בבקשה.
שלושת שופטי בג"ץ ברשות הנשיאה גב' אסתר חיות, לא זימנו דיון דחוף בנושא, ולא האיצו במדינה להחליט כאן ועכשיו איך ניתן לעשות שימוש בקרן ימי המחלה של העובדים הפלסטינים.
במקום זאת בחרו שופטי בג"ץ לאמץ את הנימוקים הפורמליים של הפרקליטות, וקבעו שיש לתת לרשויות לדון ולהחליט בשימוש הראוי בקרן. שופטי בג"ץ לא קבעו אפילו מועד בו חייבות הרשויות להציג החלטה בנושא, והסתפקו בדחיית הבקשה.
ארגון העובדים מען הצטרף לבקשה במסגרת העתירה של קו לעובד והאגודה לזכויות האזרח מתוך תקווה שהשכל הישר ינצח. העובדה שרשויות המדינה נהגו כאן בשרירות לב ודרסו ברגל גסה את האנושיות ואת ההיגיון אינה מפתיעה אותנו. גם ההתייצבות של בג"ץ כחותמת גומי לאטימות של הרשויות אין בה חדש. מזה שנים אנו פועלים על בסיס ההנחה שגורלם של העובדים הפלסטינים המועסקים בישראל תלוי קודם כל ולפני הכל בהם וברצון שלהם להתאגד ולהילחם על זכויותיהם.
ארגון העובדים מען מאגד בשורותיו אלפי עובדים פלסטינים בירושלים המזרחית ובגדה המערבית המועסקים על ידי חברות ומפעלים ישראלים. במסגרת מען מצליחים עובדים אלו לבנות סולידריות בינם ובין עצמם ולייצר יחסים של כבוד והכרה בזכויותיהם במקומות העבודה.