הקו החם של מען לנפגעי סגר הקורונה במזרח ירושלים

לנוכח משבר הקורונה ופגיעתו בתושבי מזרח ירושלים, פתח ארגון העובדים מען קו חירום בשפה הערבית שנתן סיוע וייעוץ לנפגעי הקורונה לגבי זכויותיהם בעבודה ומול המוסד לביטוח לאומי. בנוסף פרסם מען הנחיות כיצד לפעול וכיצד להגיש תביעות בזכותון המקוון בערבית שהוציא בראשית השנה, ובדף הפייסבוק של הארגון. לצורך תפעול הקו החם פתח מען ווטסאפ עסקי שאפשר לשלוח אליו תצלומים של מסמכים, גייס כ- 10 מתנדבות/ים שאיפשרו לצוות מען לסייע למאות אנשים להשיג את האישורים הדרושים מלשכת התעסוקה ולהגישם לביטוח הלאומי, לאחר הדרכה שקיבלו. משרד מען בירושלים נסגר זמנית ב- 12.3, וכל העבודה בוצעה מבתי העובדים והמתנדבים, וכפי שאמרה רזאן משאהרה, מתאמת בארגון, "העבודה התנהלה יום ולילה". מספר הפונים למען היה כמו גל צונאמי, תוך ימים ספורים הגיעו כ- 850 פניות, חלקם מתוך ישראל ואחרים מתוך הגדה המערבית, ואלה הופנו לטיפול במוקד אחר של מען. במשך חודש וחצי טיפל מען ב- 429 מקרים (284 גברים ו- 145 נשים), חלקם עדיין במעקב. הוגשו 293 פניות לשירות התעסוקה ותביעות לביטוח לאומי, מתוכן 277 תביעות לדמי אבטלה, 15 תביעות להבטחת הכנסה, מענק זקנה ועוד.

לנוכח משבר הקורונה ופגיעתו בתושבי מזרח ירושלים, פתח ארגון העובדים מען קו חירום בשפה הערבית שנתן סיוע וייעוץ לנפגעי הקורונה לגבי זכויותיהם בעבודה ומול המוסד לביטוח לאומי. בנוסף פרסם מען הנחיות כיצד לפעול וכיצד להגיש תביעות בזכותון המקוון בערבית שהוציא בראשית השנה, ובדף הפייסבוק של הארגון. לצורך תפעול הקו החם פתח מען ווטסאפ עסקי שאפשר לשלוח אליו תצלומים של מסמכים, גייס כ- 10 מתנדבות/ים שאיפשרו לצוות מען לסייע למאות אנשים להשיג את האישורים הדרושים מלשכת התעסוקה ולהגישם לביטוח הלאומי, לאחר הדרכה שקיבלו. משרד מען בירושלים נסגר זמנית ב- 12.3, וכל העבודה בוצעה מבתי העובדים והמתנדבים, וכפי שאמרה רזאן משאהרה, מתאמת בארגון, "העבודה התנהלה יום ולילה". מספר הפונים למען היה כמו גל צונאמי, תוך ימים ספורים הגיעו כ- 850 פניות, חלקם מתוך ישראל ואחרים מתוך הגדה המערבית, ואלה הופנו לטיפול במוקד אחר של מען. במשך חודש וחצי טיפל מען ב- 429 מקרים (284 גברים ו- 145 נשים), חלקם עדיין במעקב. הוגשו 293 פניות לשירות התעסוקה ותביעות לביטוח לאומי, מתוכן 277 תביעות לדמי אבטלה, 15 תביעות להבטחת הכנסה, מענק זקנה ועוד.

סגר הקורונה שהוטל על כל תושבי הארץ, הותיר את -350,000 התושבים הפלסטינים המתגוררים בירושלים המזרחית מול קשיים גדולים בבואם לתבוע דמי אבטלה או הבטחת הכנסה. סגירת משרדי לשכת התעסוקה והביטוח הלאומי והיעדר טפסים מקוונים ומידע בשפה הערבית, ובוודאי טפסים מקוונים בערבית אשר היו מאפשרים לכל תושב פלסטיני למלא ולשלוח מהבית באמצעות מחשב או טלפון חכם, הפכו לבעיה קיומית ממש. ראוי לציין ששיתוף הפעולה שזכינו לו הן משרות התעסוקה, והן מהביטוח הלאומי היה חיובי וניכר היה מאמץ לסייע בעת משבר זה.

הקשיים גברו עבור המתגוררים בשכונות שמעבר לחומה, כמו במחנה הפליטים שועפאת או בכפר עקב, שמנותקים מאחורי המחסומים. מזה תקופה ארוכה דורשים מען, האגודה לזכויות האזרח, הקליניקות המשפטיות של האוניברסיטה העברית, וארגונים אחרים, מלשכת התעסוקה והביטוח הלאומי הנגשה של טפסים לשפה הערבית לתושבים הפלסטינים, אולם זוכים למענה חלקי. העובדה שהטפסים המקוונים, האזור האישי באתר הביטוח הלאומי, והרישום ללשכת התעסוקה, נגישים בעברית בלבד, גורמת לנזק גדול לתושבים.  

כאשר פנה מען למנהל לשכת התעסוקה במזרח העיר עוד לפני הסגר, תגובתו הראשונית היתה, שמי שצריכים להגיש תביעה לדמי אבטלה יגיעו פיסית ללשכה, ימלאו טופס קצר בשפה העברית, ויגישו אותו ידנית. הצעה זו לא היתה מעשית, והפכה לבלתי אפשרית מהרגע שהוטל הסגר. לבסוף הוציאה לשכת התעסוקה טופס קצר מקוון בשפה העברית, שכמובן לא עזר למי שלא יודעים עברית להשיג את זכויותיהם. לקח למעלה מחודש וחצי עד שהוצא מסמך מקוון בערבית, ועדיין אפשר למלא בערבית רק את חלקו.

לשמחתנו יש ארגונים נוספים שפעילים בתחום כמו מרכז עטאא שסייע למען לענות לזרם הפניות.  ארגון של סטודנטים ערבים, המתנדבים מהאוניברסיטה העברית לקידום החינוך למדע בקרב נוער ערבי בשם אל-בשאיר הסב, [EW1]  לרגל משבר הקורונה, את פעולתו, ושמונה ממתנדביו טיפלו בנושא לשכת התעסוקה והביטוח הלאומי מאמצע עד סוף מרץ. עם תום התקופה הם העבירו למען את התיקים שהטיפול בהם לא הסתיים ביחד עם 8 מתנדבים, מה שתרם רבות ליכולת הסיוע לפונים ולפונות. צוות מען ערך להם הדרכות זום, לווי ויעוץ אישי, והם ממשיכים את עבודתם המסורה גם בימים אלו.

הפונים לקו החרום של מען היו צריכים סיוע לא רק במילוי טפסים ושליחתם. על מנת להירשם ולקבל לדמי אבטלה הם היו צריכים לשלוח מסמכים כמו צילומי תעודת זהות, תלושי משכורת, אישורים מטעם מעבידים (שלעיתים קרובות סרבו לשתף פעולה ולעיתים כלל לא ענו); לפונים רבים היו חשבונות בנק מעוקלים, ולרבים אחרים לא היו חשבונות בנק כלל. כדי לקבל את הקצבה הם נאלצו לפתוח חשבונות בבנק הדואר, שהיה כל כך עמוס שהיה כמעט בלתי אפשרי לעשות זאת. היה צריך לתאם מראש עם מנהלי סניפי הדואר; לפעמים נתקלנו בתעודות זהות ביומטריות ש"לא הופעלו"; היו מי שהועסקו על ידי מעסיקים מהגדה המערבית ולא הגיע להם פיצוי; היו מי שעבדו רק שבועות ספורים ולא היה ברור מה מגיע להם; היו מי שעברו תאונות עבודה והיו צריכים להשיג מסמכים רפואיים; היו שהגישו את הבקשה בעצמם אך לא ידעו אם היא נקלטה; היו פונים שלא היתה להם תושבות מסודרת. טיפול בכל פנייה דרש לעיתים עבודה של ימים ומעקב.  

לינא אבו סנינה, מתנדבת של אל-בשאיר, גרה בבית חנינה, בירושלים המזרחית. היא לומדת שנה ב' בתחום "מדעים ביו-רפואיים" בהדסה עין כרם, ועוד לא החליטה אם לעבוד במחקר במעבדה, להמשיך לתואר שני ושלישי, או להשלים 4 שנות רפואה. היא התנדבה באל-בשאיר עד 31.3, והמשיכה להתנדב עם מען.

"זאת היתה הזדמנות לפגוש אנשים משכבות רבות, ולעזור להם" היא אומרת, "למשל פגשתי אדם שביקש הבטחת הכנסה, והתברר שהוא רשם במשרד הפנים רק 2 מתוך 6 מילדיו, כי הוא גר בגדה. הוא היה צריך לספק הרבה מאוד מסמכים ולא הצליח להשיג את כולם. בסוף מצאנו תלושי שכר, וביקשנו דמי אבטלה. הגיעו אלי גם שלוש מורות שלימדו במשרד החינוך אך לא קיבלו תלושי שכר. הן לא יכלו לפנות לביטוח הלאומי בלעדיהם, ובתי הספר היו סגורים. זה היה מאוד מתסכל, והפנינו אותן לטיפול משפטי במען. נתקלתי בהרבה מעסיקים שרצו לפטר את העובדים במקום לתת להם חל"ת. את חלקם שכנעתי לא לפטר, ומי שהתעקשו, דרשתי וקבלתי מכתבי פיטורים. אני אמשיך להתנדב במען עד חודש יולי, כי הם עושים עבודה מאוד חשובה, במיוחד בעזרה למועסקים שלא יודעים עברית ולא מעיזים לפנות למעסיקיהם. למדתי שלמתנדבים ערבים יש הרבה מה לעשות כאן."

שרה עפאף אברהים, גרה במחנה פליטים שועפאט, מעבר לחומה. היא  עבדה[RBE2]  בעבר כאחות בבית החולים מקאסד והתייצבה תקופה בלשכת התעסוקה. שם היא פגשה את דנה פומרנץ וארז וגנר, עובדי מען. במקרה היא פגשה את דנה פומרנץ במפגש של "חילופי שפות", שבו יהודים וערבים מדברים אחד עם השני, נודע לה שמען מחפשים עובדת, והיא התקבלה לעבודה ב- 23.2, ממש ימים ספורים ימים לפני שהוטל הסגר. היא קבלה הדרכה וליווי, והצליחה לטפל בלא פחות מ- 169 תיקים.

"אני צריכה לעבוד כדי לחיות, ועדיף לעבוד מהבית מאשר לא לעבוד בכלל. כל יום אני לומדת דבר חדש. במהלך הקורונה עזרתי בעיקר למובטלים, לחלקם הצלחתי להשיג כסף, ויש כאלו שצריך להמשיך לטפל בבעיות שלהם ולהשיג בעבורם עוד מסמכים. רוב הפונים מאוד מרוצים מהטיפול של מען ומודים שהארגון הציל אותם במשבר הנוכחי.  בין המעסיקים הפלסטינים יש רבים שמנסים לרמות ולא לשלם את מה שמגיע לעובדים. הם לא רוצים לתת אישור של הפסקת עבודה או חופשה ללא תשלום, ואז מוטל עלי לדבר אתם. את חלקם אני מצליחה לשכנע. גם מעסיקים ישראלים לא תמיד רוצים לשלם, אבל הם לפחות מכירים את חוקי העבודה.

"כתושבת שועפאט אני חווה יום יום את קשיי החיים מעבר לחומה. כשאין סגר אני יוצאת מהבית מוקדם ומגיעה לעבודה עם אוטובוס. לפעמים מעכבים אותנו במחסום, מבקשים מכל נוסע באוטובוס ת.ז., התהליך הזה יכול לעכב אותי למעלה משעה וחצי בדרכי לעבודה, תלוי במצב הרוח של החיילים. הבן שלי עובד כשיפוצניק בבית חולים. לפני כמה ימים הוא יצא לעבוד בארבע וחצי בבוקר, וחיילים עם נשק שלוף לא נתנו לו לעבור. הוא חזר הביתה, הצליח להגיע לעבודה לבסוף, וכשחזר בתשע בלילה לא נתנו לו להיכנס למחנה, למרות שהוא הראה להם שהכתובת שלו מוכיחה שהוא גר שם. הוא נאלץ לעשות עיקוף כדי לחזור הביתה."

כרמל הס, מתנדבת במען, מתכננת ללמוד פסיכולוגיה ועבודה סוציאלית בשנה הבאה. היא היתה במדרשת דרור, שערך חודש של פגישות עם ארגוני פעילים כדי ללמוד על הסכסוך, פגשה שם את מנכ"ל מען אסף אדיב, החליטה להתנדב ולא ידעה בדיוק איך עד שפרצה המגיפה.

"כשהתחילה הקורונה הבנתי שבמקום לשבת סגורה בבית בחוסר מעש אני יכולה לתרום לעשייה משמעותית, כי מדובר באנשים שפתאום לא עובדים, ואפשר לעזור להם בצורה מעשית בתקופה קצרה, מה גם שאני יודעת קצת ערבית. בהתחלה זה היה קשה. צוות מען שלח לי מספרי טלפון ומסמכים של פונים שהגיעו אליו באמצעות הקו החם. אני התקשרתי אליהם, הצגתי את עצמי, והגשתי תביעות ללשכת התעסוקה ולביטוח לאומי. אצל אדם מסודר זה תהליך פשוט, ואצל מי שלא שומרים ומתייקים את כל התלושים, זה יותר קשה. במקרה אחד פנתה אלינו אשה שהגישה את התביעה שלה לבד, אבל כשהיא נכנסה ל"אזור האישי" שלה באתר הביטוח הלאומי, היה שם רישום שהתעודה הביומטרית שלה לא מופעלת. התברר שצריך לאמת את הזהות של התעודה עם דרכון, כולל תאריך ההנפקה של הדרכון הראשון שלה, שהיא לא שמרה, וכל פעם היה מכשול נוסף. זה לקח כמה ימים עד שפתרנו את הבעיה.

"אדם שהיה חייב להוכיח את מעמדו כתושב קבע, נדרש להציג אינסוף מסמכים: תעודת נישואים, חשבונות חשמל ומים, חוזה של הדירה, קצבת ילדים, באיזה בתי ספר הם לומדים, וכאשר הוא השיג את הכל, התברר שהיתה סתירה בין מספר חשבון הבנק שהיה כתוב בתלושים, ובין מספר החשבון הרשום בבנק הדואר, מה שדרש זמן לבירור. טיפלתי ביותר מ-30 תיקים, ועדיין לא ברור לי איפה עומדות הפניות שלהם. הרבה אנשים קבלו מקדמה של 2,000 שקלים עד שהפנייה תטופל, ויכול להיות שבסוף הם יהיו חייבים כסף לביטוח לאומי. למרות כל זה, התעודדתי לדעת שביטוח לאומי נותן רשת ביטחון מסוימת גם לתושבים פלסטינים בירושלים. הפלסטינים בגדה ובעזה במצב הרבה יותר קשה, ואין להם שום סיוע, גם אם הם עובדים בישראל. אני אשמח להמשיך את הקשר עם מען גם אחרי הקורונה."

רזאן משאהרה, מג'בל מוכבר התחילה לעבוד במען בתחילת השנה. היא עובדת מאז שהיא בת 19 כולל בתוך ישראל, מה שאיפשר לה ללמוד עברית ולפרנס את עצמה.

"מתחילת הסגר התחלנו להקדיש את כל העבודה לנפגעי הקורונה, ודחינו את הפעילות בתיקים הרגילים. אני מקבלת לפחות 30 הודעות ביום, ולפעמים מתקשרים אלי גם בלילה, ואני עונה כדי להפחית את הלחץ. אתן לך דוגמא לאדם שהיה צריך לפתוח חשבון בנק כדי לקבל דמי האבטלה. הוא חשב להעביר את מה שמגיע לו לחשבון של מנהל העבודה שלו, אבל הביטוח הלאומי מחייב כל אדם לפתוח חשבון, והתעקשתי אתו על כך. הוא גר בענאתה, ולא יכול היה לצאת ממנו בלי לקבל קנס. לבסוף הגיע לבנק הדואר ברחוב סלאח א-דין אבל היה שם תור בלתי אפשרי, והוא חזר. קבעתי לו תור בסניף הדואר ברחוב יפו, אבל גם שם היה עמוס מדי ולא איפשרו לו להיכנס. שכנעתי אותו לא לוותר, הוא חיפש סניף חדש של בנק הדואר שנפתח במזרח ירושלים, ולא מצא אותו. הוא חזר לבנק הדואר ברחוב יפו, אבל המשטרה עצרה אותו ואיימה לתת לו קנס, והוא חזר בידיים ריקות. בסוף שלחתי אותו לסניף הדואר בגבעה הצרפתית שקבעתי לו שם תור, הם אמרו לו שהם מקבלים רק את תושבי עיסאוויה, הסברתי לו איך להסביר בשקט את מצבו למנהל הסניף, ובסוף פתחו לו שם חשבון בנק. לקח חודש ימים לטפל בזה, מלאנו לו תביעה, ובסופו של דבר הוא קיבל כסף על מרץ ויקבל גם על אפריל".

התמונה הנגלית היא של טרגדיה אנושית עקב משבר הקורונה, כאשר אלפי עובדים חסרי כל מעמד אזרחי, שרשת הביטחון הסוציאלי והזכויות המגיעות להם מופרות, והרשויות האמונות על רווחתם וזכויותיהם נכשלות בטיפול בהם. למשל, היעדר הנגישות של טפסים בשפה הערבית היא נושא שארגוני זכויות אדם כמו מען ואחרים מעלים שוב ושוב ויש לקוות שהמשבר הנוכחי ייתן לרשויות את הדחף לפתור סוף סוף את הבעיה. תושבים רבים במזרח ירושלים רואים במען כתובת כמעט יחידה שמוכנה לתת להם מענה. גם העבודה של מען כאיגוד מקצועי הולכת ומתרחבת. הפנייה של עובדים פלסטינים העובדים בישראל ובהתנחלויות להתארגן, כדרך להשיג את זכויותיהם הולכת וגוברת. אך על כך בפרק נוסף.

עוד

פרויקט מזרח ירושלים

הישגים משמעותיים ל'מען – ארגון עובדים' בטיפול בזכויות עובדים מאז פרוץ המלחמה

מאז פרוץ המלחמה, טיפל מען במיצוי זכויותיהם של מעל 300 מתושבי מזרח ירושלים, בתחומים כמו זכויות בעבודה, הבטחת הכנסה, דמי אבטלה, תאונות עבודה, פתיחת מחסומים וקבלת תווי מזון. את ההישגים הללו ניתן לתרגם למעל ל-3 מיליון ₪. מעל ל-40% מהפונים שקיבלו סיוע היו נשים.

המשך
תעשייה וענפים אחרים

עובדות ועובדי האגודה לזכויות האזרח הצטרפו למען

 בחודש אפריל השנה ואחרי מו"מ מהיר, החודש חתמו על הסכם קיבוצי שמשפר את שכרם (רטרואקטיבית מתחילת השנה).
"אנחנו מאוד מרוצים שהצטרפנו למשפחת מען, ומהסיוע המקצועי והטוב שקיבלנו מהם שהוביל לחתימה מהירה על הסכם.
מצפים לשנים רבות של עבודה מאורגנת המיטיבה עם העובדים והעובדות", מסרה עו"ד דבי גילד חיו, חברת ועד העובדות.

המשך
עובדים ועובדות פלסטינים

הכאוס במדיניות הישראלית לגבי העובדים הפלסטינים נחשף בישיבת ועדת הכנסת לעובדים זרים

ישיבת ועדת הכנסת לעובדים זרים הוקדשה היום לנושא העובדים הפלסטינים. אלא שהדיון בשאלה כלל לא עסק בעובדים. אף אחד לא סופר אותם. קיומם חשוב בגלל התפקיד החיוני שהם ממלאים בכלכלה הישראלית. למרות ההתעלמות מהמצב הקשה של העובדים הפלסטינים וגם התייחסות מבזה ומשפילה כלפיהם מצד חלק מהדוברים היה ברור בישיבה שנוכחותם של הפלסטינים בשוק העבודה קיימת ולא הולכת לשום מקום.

המשך
עובדים ועובדות פלסטינים

'מען – ארגון עובדים': החלטת הממשלה לייבוא מאסיבי של עובדים הזרים היא הפקרות כלכלית, ביטחונית וחברתית. יש לבטלה ולאפשר לפלסטינים לחזור לעבודה בישראל

החלטת הממשלה מיום ד' 15.5 לאשר העסקה של 330 אלף עובדים זרים במשק נוגדת כל היגיון כלכלי; עומדת בסתירה לתכנון שוק העבודה; ופותחת את הדרך להרחבה מסוכנת של סחר בבני אדם למטרות עבודה בישראל. בנוסף, ההחלטה משקפת התעלמות מוחלטת מההשלכות החמורות של המשך העצירה הזמנית של העסקת עובדים פלסטינים.
החלטת הממשלה משנה לרעה, ובאופן דרמטי, את מדיניות העובדים הזרים בישראל בחמש סוגיות קריטיות:

המשך
עובדים ועובדות פלסטינים

מעכשיו גם עובדים תושבי הרשות הפלסטינית יוכלו לגשת למידע האישי שלהם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי ולהגיש תביעות ומסמכים, ככל מבוטח ישראלי

לא כך היה עד לאחרונה עבור עובדים תושבי הרשות הפלסטינית שמועסקים בישראל. עובדים אלו לא יכלו לייצר קוד משתמש ולא נפתח להם אזור אישי במוסד לביטוח לאומי במקרה של תאונת עבודה. התוצאה היתה עיכובים של חודשים ושנים בטיפול בתביעות ופעמים רבות דחיית תביעות מוצדקות בשל העדר תקשורת.

המשך

אנא כתבו את שמכם המלא, טלפון ותיאור קצר של נושא הפנייה, ונציג\ה של מען יחזרו אליכם בהקדם האפשרי.

رجاءً اكتبوا اسمكم الكامل، الهاتف، ووصف قصير حول موضوع توجهكم، ومندوب عن نقابة معًا سيعاود الاتصال بكم لاحقًا








כארגון שמחויב לזכויות עובדים ללא הבדלי דת, גזע, לאום, מגדר או מקצוע - דמוקרטיה היא נשמת אפינו.
מען מתנגד בחריפות לחוקי ההפיכה המשטרית שממשלתם הקיצונית של נתניהו, לוין, בן גביר וסמוטריץ' מנסה לכפות.

ללא דמוקרטיה אין זכויות עובדים,
כשם שארגון עובדים לא יכול להתקיים תחת דיקטטורה.

רק ניצחון המחנה הדמוקרטי יאפשר לפתח דיון בשאלה הפלסטינית, ולהגיע לפתרון אלטרנטיבי לכיבוש ולאפרטהייד, תוך הבטחת זכויות אדם ואזרח לכל, ישראלים ופלסטינים כאחד. כל עוד משטר האפרטהייד מתקיים, המחנה הדמוקרטי לא יצליח להביס את הפשיסטים הישראלים. לכן מען פועל לצרף את החברה הערבית והפלסטינית למחאה.

אנו מזמינים אותך:

לצעוד איתנו בהפגנות ולבנות אלטרנטיבה איגוד מקצועית, יהודית-ערבית דמוקרטית בישראל. הצטרפו היום לקבוצת הווטסאפ השקטה שלנו "צועדות/צועדים עם מען במחאה"

להצטרף למען ולאגד עובדים במקום העבודה שלך . קראו כאן איך מתאגדים במען.

לעקוב אחרי העבודה של מען ברשתות החברתיות