ביום הראשון של קמפיין המחאה המרשים, נאספו כ-25 אלף מבקשי מקלט (כמחצית מכלל הפליטים בישראל) בכיכר רבין בתל אביב במפגן אזרחי חסר תקדים שהוכיח לממשלה כי אכן מדובר בבעיה אנושית אמיתית. בהמשך הפגינו מבקשי המקלט מול שגרירויות זרות ומול נציבות האו”ם בישראל, והודיעו כי ימשיכו במאבקם עד לביטול החוק השרירותי המאפשר מאסר בלתי מוגבל בזמן, שלילת הזכות לעבוד, והמשך הנוהל הקיים של אי בדיקה של בקשות המקלט.
נייר עמדה של ארגון העובדים מען חושף כי חברות ביטוח ישראליות מסרבות לבטח עובדים פלסטינים באזורי ההתנחלויות על אובדן כושר עבודה. מדובר בקבוצה של כ-30 אלף עובדים המועסקים במובלעות ישראליות באזור C.
מזה 8 שנים אני עובדת בפרויקט נשים וחקלאות של ארגון העובדים מען. אני ממש מרגישה שאני נלחמת נגד הזרם. כמות הפניות אלי מצד נשים שמחפשות עבודה בצורה נואשת, ממש מתחננות שאמצע להם עבודה, עולה בהרבה על מקומות העבודה שאני מסוגלת לפתוח עבורן. רוב החקלאים שאני פונה אליהם אומרים בנימוס – אין לי צורך בעובדות, יש לי עובדים תאילנדים.
השבוע השתתפתי בכנס יוצא דופן שכותרתו: "סחר הוגן/העסקה הוגנת". הכנס, באונ' תל אביב (22 לחודש), גם פתח את אירועי שבוע לחם ושושנים, שמתמקד בצורך לשלב נשים ערביות בשוק העבודה על מנת להוציא אותן ואת משפחותיהן מעוני כרוני שכלל וכלל אינו מחויב המציאות.
ביום ראשון, ה- 22.12.2013 נערך באוניברסיטת תל אביב כנס "לשילוב נשים ערביות בשוק העבודה", תחת הכותרת "סחר הוגן, העסקה הוגנת". הכנס נערך ביוזמת עמותת סינדיאנת הגליל לסחר הוגן, ארגון העובדים מען, תערוכת לחם ושושנים, והארגון הבלתי ממשלתי האיטלקי Cospe, במסגרת הפרויקט Fair Trade Fair Peace שבמימון האיחוד האירופי. עשרות עובדות חקלאות מאזור המשולש, פעילות במרכז המבקרים של סינדיאנת הגליל מכפר מנדא, תל אביבים ויפואים נכחו באולם.
ב- 5.12.2013 העביר הקבינט הכלכלי חברתי החלטה להגדיל את מכסת העובדים הזרים בענף החקלאות בשנה הקרובה ולהביאה ל- 25,000. זאת בניגוד להסכם משנת 2009 בין משרדי האוצר והחקלאות להתאחדות חקלאי ישראל, על הקטנה הדרגתית של מכסת העובדים הזרים עד 2015.
אינסאף, בת 32 ואם לשני זאטוטים, עובדת במרכז המבקרים של עמותת סינדיאנת הגליל לסחר הוגן בכפר מנדא. היא הגיעה למרכז ללמוד קליעת סלים במטרה לשפר את הכנסתה, השתלבה בקבוצת למידה מעורבת של נשים יהודיות וערביות, ותוך זמן קצר התחילה ללמד נשים מהכפר ומחוצה לו.
"פעם נשים באום אל פחם לא יצאו לעבוד", אומרת עולא, "אבל היום הכל נהיה יקר, אי אפשר לחיות, ואנשים מתרגלים שנשים יוצאות לעבודה. לנו לדור הצעיר של הנשים, נמאס לשבת בבית בלי פרנסה ולחכות לגואל. הבעיה היא שבכפר משלמים על חודש מלא מה שבחוץ מקבלים על שמונה ימי עבודה!
נתוני הלמ"ס המצביעים על פערי השכר האדירים בין גברים לנשים ובין יהודים לערבים זכו לכותרות בולטות ויועלו לדיון דחוף בועדת הכספים של הכנסת. לא שהם לגמרי מפתיעים, אבל פרסומם מביך את ישראל גם מול עצמה וגם מול ארגון המדינות המפותחות, וחושף את נקודת התורפה שלה. פורסם בסלונה ב 7.11.2013
