בישיבת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים ביום 26.4 נחשפו לראשונה עובדות קשות באשר דרך ההתנהלות של רשות העתיקות וחברת כוח האדם "בריק" בכל הקשור להעסקת עובדים בחפירות. הדיון בבית הדין היה השלישי והאחרון בתביעתם של 21 עובדי חפירות מירושלים להכיר בהם כעובדי רשות העתיקות בהתאם לתיקון בחוק חברות כוח אדם.
לא באנו לכאן היום בכדי לחגוג ולא לעשות הפנינג. טרם הגיע הזמן לחגוג. אך זהו בהחלט הזמן לפעול. אנו באים לכאן היום מתוך מאבק: המאבק של עובדי חברת כוח האדם בריק ממזרח ירושלים, המאבק לאפשר לנשים ערביות להיקלט בעבודת חקלאות, המאבק לקביעות של המרצים והמאבק לפנסיה הולמת בעבור כולם. אין זה מאבק על עוד כמה שקלים למשכורת, זהו מאבק על הכבוד שמגיע לנו, על זכותנו הבסיסית ליצור ולייצר ולהיות שותפים בבניית החברה. זהו מאבק על הצדק החברתי, על הסולידאריות שאבדה, על השוויון שמעולם לא היה כאן, על החירות של עם הסובל למעלה מארבעים שנים של כיבוש. זהו מאבק על החיים.
אני רוצה להתחיל בלספר לכם על אסון שקרה לפני חודש ויומיים. ב-29 במרץ יותר מ-200 איש נספו בטביעה של אונייה שהפליגה מלוב לאיטליה. רוב הנוסעים היו מצרים שניסו להגיע בדרך לא חוקית לאירופה. מהגרים אלו שלא שמעתם עליהם בחדשות, מתו לא בגלל מכת טבע או מחלה כמו שפעת החזירים. הם מתו ממחלה הרבה יותר קשה: הם מתו מקפיטליזם חזירי. הם מתו מהקפיטליזם החזירי שמאלץ אנשים לסכן את החיים שלהם בשביל פרנסה. אלה מהגרים שנתנו את כל מה שיש להם, לוו כל מה שאין להם, ואבדו את החיים שלהם בתקווה להגיע למקום שאפשר לשרוד בו. כמובן שלא כל המהגרים מאפריקה מנסים להפליג לאירופה; יש כאלה, כמו שאתם בטח יודעים, שחוצים את סיני ומנסים להיכנס לישראל ברגל, כשהם חשופים למוות בירי, מוות בצמא, כליאה וגירוש. האנשים האלה הם קורבנות של מחלה הרבה יותר מסוכנת משפעת חזירים: הם סובלים מקפיטליזם החזירים שהורג אנשים שמחפשים עבודה.
מאות פועלים, ובני נוער החברים בעמותת מען צעדו ביום ו' האחד במאי תחת הסיסמא "לא לאבטלה! לא לקפיטליזם החזירי!".
מדי שנה ב-28 באפריל מציינת תנועת הפועלים הבינלאומית את יום הזיכרון לפועלים שנפגעו בתאונות עבודה. (Workers’ Memorial Day – WMD) לנוכח העובדה שהמודעות לסכנות שונות עולה, יחד עם עליית רמת ההשכלה בקרב עובדים, בשילוב עם נגישות גבוהה יותר למידע, ניתן היה לצפות לירידה בהיקף הנפגעים. בפועל מה שקורה הוא ההפך – במקביל לגלובליזציה ולהרס העבודה המאורגנת, יחד עם המירוץ להורדת עלויות השכר, אנו עדים למגיפת קבלני המשנה, הסרת הפיקוח על תנאי העבודה וכן אי-יישום הוראות הבטיחות. בהיעדר איגוד מקצועי וזכויות סוציאליות, אין גם הקפדה על הוראות הבטיחות, וכתוצאה מכך עולה כמות וחומרת התאונות עבודה.
ביום שישי, האחד במאי 2009 נצעד נגד האבטלה ומדיניות הממשלה שמיטיבה עם בעלי ההון ואינה נותנת מענה לאבטלה שנוצרה בעקבות המשבר הכלכלי העולמי.
אתר האינטרנט LabourStart פרסם עצומה מקוונת כנגד פיטוריהם הבלתי-חוקיים של 21 מפוטרי בריק אשר עבדו באתרי חפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות. הצטרפו למאבקם וחתמו על העצומה עוד היום:
הנכם מוזמנים לאירוע סולידריות עם עובדי בריק, פלשתינים תושבי מזרח ירושלים אשר עבדו באתרים ארכיאולוגיים של רשות העתיקות באמצעות חברת כ"א בריק. העובדים פוטרו באופן בלתי-חוקי על מנת להתחמק מקליטתם כעובדים מן המניין של רשות העתיקות על פי חוק.
עשרות עובדי קבלן ברשות העתיקות המועסקים בחפירות באתר ראס אל-עמוד בירושלים באמצעות חברת כוח האדם "בריק", נקראו בצהרי יום חמישי ה-8 בינואר 2009, לשיחה עם האחראי על החפירות מטעם החברה. הלה הודיע להם כי כל עובד המועסק למעלה מתשעה חודשים לא יוזמן עוד לעבוד. ארבעה ימים לאחר מכן נמסרה הודעה דומה גם לעובדים באתר החפירות אום טובא בבירה, המועסקים אף הם ע"י בריק. לא רק שאף אחד מהם לא קיבל מכתב פיטורים, מתברר כי זהו הנוהל המקובל בחברה – פיטורים בעל פה ללא מתן הודעה מוקדמת.
נפגעי עבודה תושבי רצועת עזה טוענים כי המוסד לביטוח לאומי הפסיק לשלם את קצבתם
