ביום ראשון ה- 26.5 יערך יום משותף של סדנאות על ידי ארגון העובדים מען ל- 50 תלמידי כיתות י' בבתי הספר טרה סנטה ותיכון מקיף י"ב. המפגש יערך בבית הספר טרה סנטה ביפו, בין השעות 12:00 ל-15:00.
אתה רוצה להרוויח קצת דמי כיס? את רוצה לעזור להורים לחסוך? אתם בני נוער שיוצאים לעבוד? שימו לב! בשוק העבודה ישנם מעסיקים רבים המנצלים את תמימותכם ואת חוסר הידע שלכם, ובכך מונעים מכם זכויות וכסף שמגיע לכם עבור עבודתכם.
מאת רחל מיכאלי – תכנית "נוער למען שינוי חברתי" של ארגון העובדים מען מציעה מודל אחר למפגשי נוער יהודי וערבי. לא ליצור עימות ולא להציג אוטופיה של דו קיום, אלא לאתר בעיות משותפות ולעודד מעורבות חברתית משותפת.
אחרי ההפגנות של תנועת המחאה בקיץ שעבר וגם לפניהן, המשרדים של ארגון העובדים מען פתוחים 365 ימים בשנה למפגשים עם עובדים בכל הארץ, אותם עובדים המתמודדים עם המציאות הקשה והמתסכלת, המציאות שנקראת בעגה של ביבי וחבריו "שוק העבודה הגמיש והדינמי של ישראל": עובדות חקלאות קשות יום בכפרים הערבים; מורים במכללות לאמנות המועסקים כקבלנים ללא זכויות סוציאליות; נהגי משאיות ערבים ויהודים, בעיקר בני עדות המזרח או יוצאי חבר העמים; עובדי חפירות ברשות העתיקות תושבי מזרח ירושלים; בני העדה האתיופית מעיירות הדרום; עובדי מפעל בנצרת עלית, יהודים וערבים; ורבים אחרים. המשותף לכולם הוא תחושת המחנק והניצול, התחושה שהכלכלה והמנגנון פועלים נגדם, ודורסים אותם, את משפחתם ואת עתידם.
האסיפה הכללית השנתית של מען, שנערכה במכללת מנשר בשבת, ה- 16.6 בתל אביב, שיקפה היטב את מגזרי העובדים המאורגנים במען – עובדים ונציגי מפעלים, נהגי משאיות, פועלות חקלאות, מרצים במכללות לאומנות, עובדים פלסטינים מירושלים המזרחית ומהגדה המערבית, ופעילים המאיישים את ששת המשרדים של מען ברחבי הארץ. שבעים הצירים שנכחו באסיפה, המייצגים את מקומות העבודה המאוגדים במען ואת הפעילי בסניפים שדרו תחושה של אחווה בין אנשים הבאים מרקעים שונים, אך כולם משתייכים למסגרת אחת ללא הבדלי דת, גזע, לאום, או מין.
תלמידי הכפר הירוק מתארחים בבית הספר התיכון בריינה "אני מזועזע
הייתי בטוחה שפעולת הנוער המיועדת לתלמידי כיתה י' בבית ספר טרה סנטה ביפו לא תעבוד הפעם, כי היא הולכת לנגוע בדבר שנראה לי מובן מאליו, ממש אקסיומה: כוחו של הפרט לעומת כוחה של הקבוצה. זה כבר הוכח בעבר והופנם, ויש בלי סוף פתגמים על חשיבות שיתוף הפעולה כגון "יד אחת לא מוחאת כפיים", ופתגמים וסיפורים אחרים ששיננו בהיותנו ילדים. על כל פנים נתתי צ'אנס לפעולה הזאת של "הנוער למען שינוי חברתי" של ארגון העובדים מען, כי נזכרתי שבכל זאת מדובר בנוער של ימינו שהראש שלהם תקוע עמוק בתוך האייפונים והמחשבים, ומנותקים מסביבתם, והדגש בימינו עבר לפתגמים אחרים שמפארים את הפרט ומטפחים את האינדיבידואל, כגון, אדם לאדם זאב, ואם אין אני לי מי לי, ובערבית אומרים "כול וואחד יא רב נפסי" (כל אחד אומר- אלוהים, קודם אני) וכיו"ב.
