טרה סנטה

הייתי בטוחה שפעולת הנוער המיועדת לתלמידי כיתה י' בבית ספר טרה סנטה ביפו לא תעבוד הפעם, כי היא הולכת לנגוע בדבר שנראה לי מובן מאליו, ממש אקסיומה: כוחו של הפרט לעומת כוחה של הקבוצה. זה כבר הוכח בעבר והופנם, ויש בלי סוף פתגמים על חשיבות שיתוף הפעולה כגון "יד אחת לא מוחאת כפיים", ופתגמים וסיפורים אחרים ששיננו בהיותנו ילדים. על כל פנים נתתי צ'אנס לפעולה הזאת של "הנוער למען שינוי חברתי" של ארגון העובדים מען, כי נזכרתי שבכל זאת מדובר בנוער של ימינו שהראש שלהם תקוע עמוק בתוך האייפונים והמחשבים, ומנותקים מסביבתם, והדגש בימינו עבר לפתגמים אחרים שמפארים את הפרט ומטפחים את האינדיבידואל, כגון, אדם לאדם זאב, ואם אין אני לי מי לי, ובערבית אומרים "כול וואחד יא רב נפסי" (כל אחד אומר- אלוהים, קודם אני) וכיו"ב.