הכל התחיל בשיחת טלפון. חבר משותף הציע שנדבר… ששני הפרויקטים הקהילתיים שלנו יכולים להועיל אחד לשני. וכך התחילה ידידות שממש שינתה את חיי. אביב וסרמן, מייסד "סורגות קהילה", המליץ לי בחום לדבר עם הנא תאופיק מאום אל פחם.
תקשיבו לדברים האמיצים שאמרה ופא טיארה, רכזת השטח של מען – ארגון עובדים באזור המשולש ופעילה חברתית, בהפגנה בצומת כרכור אתמול: "דמוקרטיה חיונית לכולנו יהודים וערבים. דמוקרטיה היא תנאי ההכרחי ליציאת החברה הערבית ממצב העוני והפיגור שבה היא נמצאת. הלאומנות הקיצונית של בן גביר וסמוטריץ מופנית נגד ערבים אבל מטרתה לרסק את החברה הליבראלית בישראל. הגזענות המופנית נגדנו משמשת כסות לשליטת ההומופוב אבי מעוז על חינוך הילדים של כולם. זה מרשם לאסון שאנו – יהודים וערבים – חייבים להלחם נגדו ללא פשרה."
במבט שטחי נראה כאילו אנחנו באים משני עולמות נפרדים, אבל האמת היא שהשיטה של ניצול וזלזול בזכויות עובדים מאחדת אותנו. אנחנו חיים בעולם אחד שבו העבודה משרתת את הרווחים ולא את העובדים, בין אם אנחנו יהודים או ערבים, כפריים או עירוניים, נשים או גברים, משכילים או חסרי השכלה.
פורסם בדה-מרקר ביום 9.1.14 מאת טל חרותי סובר.
בישראל מועסקים 25 אלף פועלי חקלאות תאילנדים, בשעה שאלפי נשים ערביות המבקשות לעבוד בחקלאות נותרות ללא עבודה "אנחנו רוצות לעבוד", אומרת אחת העובדות, "אבל המעסיקים מעדיפים את הזרים שעובדים 15 שעות בשכר של שמונה שעות עבודה".
רק בגיל 31 יצאה ואפה טיארה לעבודה. רק אחרי שנתיים שבהן עבדה 8 שעות ביום והרוויחה 2,000 שקל בחודש, היא מצאה דרך לעצמאות
