העתירה הוגשה נגד ממשלת ישראל, בדרישה לחייב את הרשויות לתת דין וחשבון לציבור וכך למנוע ניצול קיצוני של מהגרי עבודה שעשוי להגיע עד תנאי עבדות ממש. העתירה מזהירה מההשפעה ההרסנית של ייבוא מסיבי ולא מבוקר של עובדים על שוק העבודה בישראל בכללותו; מהפגיעה האנושה ביכולתם של עובדים פלסטינים להתפרנס; ומהפגיעה הצפויה לכלכלה הפלסטינית ולביטחון האזורי. העותרים מאשימים את הממשלה בכך שהחלטות הרות גורל אלו מתקבלות למעשה במחשכים.
העתירה נוגעת לשינוי שהחל באופן בו מתקבלות החלטות לגבי דרך הגעתם והעסקתם של מהגרי עבודה בישראל: במקום הליכים של דיון ואישור על ידי הממשלה שהיו נהוגים במשך עשרות שנים, הוסמכה לאחרונה ועדת מנכ"לים לאשר הגעה של עשרות אלפי עובדים, בלי שהחלטות אלו נדרשות לעבור דיון ואישור ממשלתי או ציבורי. ועדת המנכ"לים, שקיבלה סמכויות מרחיקות לכת, כוללת שמונה חברים – כולם פקידים רמי דרג במשרדי הממשלה, ובראשם מנכ"ל משרד רה"מ, יוסי שלי. בשונה מוועדות האמורות להמליץ לממשלה, דווקא בנושא בעל השלכות כה הרות גורל, קיבלה ועדת המנכ"לים סמכות לקבל החלטות שיהיו מחייבות מיידית, מבלי שהיא מחויבת לשתף את הציבור. ואכן, הוועדה פועלת בחדרי חדרים וללא שקיפות: דיוניה לא מפורסמים ואפילו לא הנושאים בהם היא דנה, והוועדה לא משתפת ובוודאי לא מתייעצת עם נציגי עובדים ומעסיקים.
זוהי התנהלות מטרידה במיוחד, שכן החלטות הוועדה יכולות לשנות מדיניות, ובין היתר לקבוע מכסות לעובדים זרים; לפתוח ענפים חדשים לייבוא עובדים זרים (ואכן, מאז הוקמה לפני חודשיים, מספר ענפי המשק שהיא פתחה להגירת עבודה כמעט והכפיל את עצמו ביחס למצב ב-30 השנים שקדמו להקמתה); לקבוע את אופן גיוס העובדים ולאפשר גיוס בלתי מפוקח ללא הסכמים בילטראליים שעד היום היה אסור; לקבוע שכר מינימום נמוך משכר המינימום החוקי למהגרי העבודה; והוועדה אף הרחיבה לעצמה את סמכויותיה על ידי כך שפירשה אותן כחלות גם על העסקת עובדים פלסטינים.
לעתירה הוגשה ב-18.7.2024 שותפים הארגונים: "קו לעובד", הקליניקה לזכויות בעבודה באוניברסיטת תל-אביב, "האגודה לזכויות האזרח" ו"מען – ארגון עובדים". היא הוגשה בשל החשש שהחלטות ועדת המנכ"לים יגרמו לשינוי שוק העבודה הישראלי מהיסוד. הטענה שמוסברת בעתירה היא שכניסה מסיבית של מהגרי עבודה בענפים רבים וללא בקרה ותכנון כלכלי וחברתי תגרום לדחיקת עובדים ברמות השכר הנמוכות משוק העבודה; תשליך על רמות השכר במשק בכלל; תגרום להאטה של התפתחות טכנולוגית; ותוביל לתופעות של סחר בבני-אדם. בנוסף העתירה מזהירה מהמשמעות מרחיקת הלכת של כניסה מסיבית של עובדים מארצות חוץ על האפשרות של חזרת עובדים פלסטינים לשוק העבודה הישראלי, על כל המשתמע מכך ביחס לכלכלה הפלסטינית, דבר שעומד בניגוד להמלצות גורמי הביטחון ובנק ישראל.
יש לציין שבאמצע יוני הוזמנו נציגי קו לעובד מען ואדווה לפגישה עם ועדת המנכ"לים. אלא שהפגישה הקצרה (רק 30 דקות הוקצו לנציגי שלושת הארגונים ביחד להציג את עמדתם) יצרה רושם שוועדת המנכ"לים לא באמת מבקשת לקיים דיון בנושא אלא רק "לעשות וי" לצורך מראית עין של שימוע ציבורי. מאז הפגישה עם הועדה היו הארגונים עדים להתעלמות מוחלטת מההשגות שהעלו בישיבה ובמכתבים בנושא, ולסדרת החלטות מרחיקות לכת שאימצה ועדת המנכ"לים בנושא.
