הקשר בין ארגון מען והעובדים ובין הנהלת החברה החל באוגוסט אך מאז לא התקדם הרבה. בינתיים החלה החברה לבצע פיטורי עובדים ותיקים שהצטרפו למען וזאת תחת הסוואה של פיטורי צמצום. עובדים עם ותק של 3 ו-4 שנים קיבלו זימון לשימוע ומכתבי פיטורים בעוד עובדי קבלן ועובדים זמניים ממשיכים לעבוד. המסר הברור היה – מי שרוצה להשאר בעבודה עדיף שיתרחק מארגון מען ויוותר על הרצון להגיע להסכם קיבוצי.
ביום ג' 21.10 הוסיפה לצעדים בלתי חוקיים אלו גם צעד כוחני של איום על שני חברי ועד העובדים בטענה חסרת כל שחר לפיה הם אייימו על עובדי קבלן בשטח המפעל.
בתגובה לצעדים חד צדדים וכוחניים אלו כינס מען את העובדים ביום ד' 22.10 לאסיפה כללית. באסיפה, שהתקיימה בתום יום העבודה, שררה תמימות דעים לגבי משמעות צעדיו של המעסיק שחותר לרסק את התאגדות העובדים. הצעת מען להכריז על סכסוך עבודה ושביתה התקבלה פה אחד על ידי העובדים. לאחר שההכרזה על סכסוך עבודה ושביתה אושרה על ידי הועד הארצי של מען נשלחו ביום ה' 23.10 הודעות רשמיות לממונה על יחסי עבודה במשרד העבודה וכן למנהלי המפעל.
במקביל ובכל הקשור למכתבי הפיטורים שנמסרו לעובדים הותיקים, הגישו עורכי הדין של מען בקשת צד לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים בדרישה שיעצור את התנהלות החברה הבלתי חוקית. דיון בענין זה נקבע ליום 2.11 אצל השופט משה ויליגר.
ההכרזה על סכסוך עבודה ושביתה מחייבת תקופת המתנה של 15 יום לפני שננקטים צעדי מחאה. מען והעובדים מקווים שהשכל הישר יגבר והחברה תחזור בה מדרכה השלילית. אם כך יהיה היא תמצא את צוות המו"מ של מען מוכן לשאת ולתת באופן עניני במטרה להגיע תוך זמן קצר להסכם קיבוצי ראשון בחברה.
