"נשים עניות אינן יכולות לחכות"

מאה וחמישים עובדות חקלאות גדשו את מתנ”ס אל-חוארנה בכפר קרע ב-15.12, בכינוס שכותרתו “לשילוב נשים ערביות בעבודה”. עצם נוכחותן אחרי יום עבודה קשה מפריכה את הטענה המקובלת שנשים ערביות אינן רוצות לעבוד.  

פורסם בסלונה ב 17.12.14

מאה וחמישים עובדות חקלאות גדשו את מתנ”ס אל-חוארנה בכפר קרע ב-15.12, בכינוס שכותרתו “לשילוב נשים ערביות בעבודה”. עצם נוכחותן אחרי יום עבודה קשה מפריכה את הטענה המקובלת שנשים ערביות אינן רוצות לעבוד.

55uluund2q30orl515t3
יעל רשף, כביסה, 2010. 755×688

שבועיים לפני הפתיחה של תערוכת המכירות “לחם ושושנים” שהכנסותיה מוקדשות לפרויקט “נשים וחקלאות”, ערך ארגון העובדים מען כנס שבו הפגיש בין עובדות חקלאות ערביות ואנשי מקצוע במשרדי הממשלה.

מאה וחמישים נשים הריעו לופא טיארה, מנהיגתן, שעמדה על הבמה וקראה “נשים עניות אינן יכולות לחכות עוד. הן זקוקות לפתרונות כאן ועכשיו”. היו אלו עובדות חקלאות שחזרו מיום עבודה בשדות, מטעים ובתי אריזה הישר אל כנס הנשים השנתי של ארגון העובדים מען באולם אל-חוארנה בכפר קרע ב-15.12.

נוכחותן של הנשים בכינוס שכותרתו “לשילוב נשים ערביות בעבודה” היתה הפתעה למשתתפי הפנל, נציגי ממשלה ונציגי הציבור מהאזור, שלא נחשפו עד כה לקהל גדול של עובדות חקלאות העושות כל מאמץ לכלכל את משפחותיהן ולבנות להן עתיד. עצם נוכחותן אחרי יום עבודה קשה הפריכה את הטענה המקובלת שנשים ערביות אינן רוצות לעבוד.

alow8j37mw4d70ea3gf

עצם נוכחותן אחרי יום עבודה קשה הפריכה את הטענה המקובלת שנשים ערביות אינן רוצות לעבוד.

הכינוס אורגן על ידי ארגון העובדים מען, שמנהל מזה 9 שנים פרויקט בשם “נשים וחקלאות”. מטרתו לסיוע לנשים ערביות חסרות מקצוע למצוא עבודה בתנאי שכר הוגנים, במצב שבו פחות מ-30% הערביות משולבות בשוק העבודה.

מטרת הכנס היתה ליצור מפגש בין אנשי מקצוע במשרדי הממשלה לבין קהל העובדות הבלתי מקצועיות, כדי שיתמודדו עם הפער בין תוכניות הממשלה לפיתוח כלכלי במגזר הערבי, לבין המציאות של קהל גדול מאוד של נשים חסרות מקצוע שרוצות לעבוד אך אינן מצליחות להתפרנס.

מסיבה זו שלושה מתוך ארבעת משתתפי הפנל היו נציגים של משרדי ממשלה: גל יעקבי, מנהלת פרויקטים ותשתיות תעסוקה לחברה הערבית במשרד הכלכלה; סלימה מוסטפא-סלימאן, מנהלת אזור הצפון ברשות לפיתוח כלכלי במגזר הערבי במשרד ראש הממשלה; ג’מאל מידלג’, מהאגף לתכנון חקלאי כלכלי במשרד החקלאות; המשתתפת הרביעית, ניצן תנעמי מעמותת סיכוי, יצגה את המגזר האזרחי הפועל למען שוויון לאוכלוסיה הערבית. ראש המועצה המקומית כפר קרע, חסן עתאמנה, בירך את באי הכנס.

דוברי הפנל הציגו את תוכניות משרדיהם לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, ואת הקשיים והפתרונות המוצעים. הם דברו על תקציבים חדשים שהוקצו, על פתיחת מרכזי הכוונה למחפשי עבודה, על תמיכה במעוניינים להשלים את השכלתם ולהתמקצע, על שיפור התחבורה בישובים ערבים, ועל תוכניות לפיתוח מרכזי תעשיה ברשויות המקומיות. “היום כבר ברור שנשים ערביות רוצות לעבוד” אמרה סלימאן.

מהפנל, משמאל: גל יעקובי, משרד הכלכלה; סלימה מוסטפא-סלימאן, משרד ראש הממשלה; ג’מאל מידלג’, משרד החקלאות
מהפנל, משמאל: גל יעקובי, משרד הכלכלה; סלימה מוסטפא-סלימאן, משרד ראש הממשלה; ג’מאל מידלג’, משרד החקלאות

מנחת הכינוס, ופא טיארה, מרכזת תוכנית “נשים וחקלאות” של ארגון העובדים מען, ברכה על כל יוזמה ממשלתית לפיתוח כלכלי בישובים הערבים, ולמציאת מקומות עבודה איכותיים. יחד עם זה היא אתגרה את הדוברים בהציגה את המצב בשטח: תוכניות הממשלה לפיתוח הכלכלה במגזר הערבי נוגעות בעיקר לשכבה המשכילה ולבעלי מקצוע, ואינן נותנות מענה לשכבה מאוד רחבה של נשים חסרות מקצוע שאינן עובדות (כ-400,000 נשים), בעיקר בגלל העדר מקומות עבודה. “נשים עניות אינן יכולות לחכות” היא אמרה, “הן זקוקות לפתרונות כאן ועכשיו”.

פתרון מעשי כזה מציע הפרויקט של מען. לולא מדיניות הממשלה, שאיננה עומדת מאחורי החלטותיה היא לצמצם את יבוא העובדים הזרים מתאילנד, התופסים 60% ממקומות העבודה בחקלאות, ענף זה לבדו יכול היה לקלוט מיד 25,000 עובדות מקומיות ולהעלות את ההכנסות מעבודה במיליארדי שקלים. מדיניות זו עומדת בסתירה להצהרות של עידוד תעסוקת נשים ערביות, ושינויה אינו דורש מהממשלה להשקיע ולו אגורה אחת. כל עוד העובדים התאילנדים מציפים את המשקים החקלאיים, נגזר על פועלות החקלאות הערביות לעבוד בעבודות עונתיות וזמניות, שאינן מחלצות אותן מהעוני. עדות חיה לקשיי הפרנסה מעבודות עונתיות נתנה הפועלת מוזה ג’אנם.

ופא טיארה: “נשים עניות אינן יכולות לחכות, הן זקוקות לפתרונות כאן ועכשיו”.
ופא טיארה: “נשים עניות אינן יכולות לחכות, הן זקוקות לפתרונות כאן ועכשיו”.

הכינוס שנערך השנה בכפר קרע הוא אחד מסדרה של כינוסים שמען מארגן מדי שנה. הוא נערך בסמוך לתערוכת המכירות “לחם ושושנים” שתתקים בתל אביב ב-26-27.12, וכל הכנסותיה הן קודש לפרויקט “נשים וחקלאות”.

אחת המסקנות החשובות שעולה מהכינוס היא, שבסופו של דבר אינטרסים כלכליים ופוליטיים רבי עוצמה קובעים את מדיניות הממשלה בנוגע ליבוא עובדים זרים, וחוסמים את דרכן של רבבות נשים ערביות לעבוד בתחום ולהתפרנס בכבוד.

לאור זאת מתכוון ארגון העובדים מען לפעול בתקופה הקרובה להקמתו של לובי, שיכלול רשויות ערביות וארגונים העוסקים בשוויון הזדמנויות ליהודים וערבים בתחום התעסוקה, ולפעול על מנת לשנות את מדיניות הממשלה. כל עוד זו תמשיך להעדיף את האינטרסים הצרים של הלובי החקלאי על פני הצרכים של החברה הערבית, זו תמשיך להתבוסס בעוני כרוני, מה שרק מחריף את הפערים בין יהודים וערבים במדינה.

עוד

עובדים ועובדות פלסטינים

קו לעובד ומען לרשות האוכלוסין: יש לאפשר לעובדים הפלסטינים, שפרנסתם נגדעה לפני 4 חודשים, למשוך את כספם מקרן הפנסיה מבלי שההיתר שלהם יתבטל.

קו לעובד ומען לרשות האוכלוסין: יש לאפשר לעובדים הפלסטינים, שפרנסתם נגדעה לפני 4 חודשים, למשוך את כספם מקרן הפנסיה מבלי שההיתר שלהם יתבטל.
Kav LaOved – קו לעובד ומען, ארגוני זכויות עובדים, פנו לרשות האוכלוסין – האחראית על העסקת עובדים פלסטינים – בבקשה לנקוט בצעדים שיקלו על סבלם של העובדים מחד וימנעו כאוס בשוק העבודה מאידך. הפנייה הציעה פתרון יצירתי למצב אבסורדי: מצד אחד הממשלה מונעת כניסת עובדים פלסטינים, ומאידך מונעת מהם אפשרות לפדות את חסכונותיהם הפנסיוניים בקרן עמיתים.

המשך
עובדים ועובדות פלסטינים

אי אפשר לדחות עוד את ההחלטה – יש להחזיר את העובדים הפלסטינים לעבודה בישראל עכשיו

מערכת הביטחון מנהלת בימים אלו דיונים קדחתניים בניסיון למנוע התלקחות בגדה המערבית. לפי ידיעה בוויינט הבוקר (יום ב' 5.2) הדיון מתמקד בשתי שאלות: האם להכניס את 100 אלף הפועלים הפלסטינים עם היתר לעבוד בישראל; והאם להתיר למתפללים מוסלמים מהגדה שיאושרו להיכנס לירושלים במהלך החג. הערכת גורמי הביטחון היא שחודש רמדאן, שיחל השנה ב-10 במרץ, עלול להיות נפיץ יותר מתמיד על רקע המלחמה בעזה, ולכן השאלות האלו מוגדרות כקריטיות.

המשך
פרויקט מזרח ירושלים

מתייצבים בשירות התעסוקה ולא רוצים שזכויותיכם יפגעו? חוששים להגיע לשירות התעסוקה בגלל העומס? ארגון "מען" עושה לכם סדר!

מאז 7/10, השתנו הנהלים של שירות התעסוקה. נכון להיום, שתי לשכות התעסוקה בירושלים פתוחות ומקבלות קהל ללא תור. עם זאת, לשכות התעסוקה עמוסות מאוד.

המשך
עובדים ועובדות פלסטינים

הממשלה בונה על עובדים זרים במקום פלסטינים – ורק מחמירה את הבעיה

הכתבה שפרסם היום 4.1 "כלכליסט" מבקרת בחריפות את מדיניות הממשלה בכל הקשור לנושא העובדים הפלסטינים ומדגישה כי עובדים זרים אינם יכולים להוות אלטרנטיבה לענף הבניין. כתב כלכליסט, שלמה טייטלבאום, מצטט כלכלנים וגורמים בענף הבניין שמאשרים את מה שטוען מען ארגון עובדים מזה זמן.

המשך
עובדים ועובדות פלסטינים

חזרת העובדים הפלסטינים לישראל: צורך קיומי לישראל ולפלסטינים

עד ה-7 באוקטובר הועסקו בשוק העבודה הישראלי למעלה מ-200 אלף עובדים פלסטינים מהגדה ועזה. עבודה שהיא למעלה מ-20% מהתל"ג הפלסטיני, כ- 3.5 מליארד דולר בשנה. עם פרוץ המלחמה הוכרז בישראל מצב חירום, נאסרה כניסת פלסטינים לישראל, ונסגרו באופן מוחלט 11 מחסומים המקשרים בין הגדה המערבית לישראל. כך נותרו מאות אלפי משפחות פלסטיניות ללא מקור פרנסה במשך חודשיים וחצי, וללא אופק לחזרה לעבודה. וגם המעסיקים הישראלים מתקשים לחזור לתפקוד בלי עובדיהם.

המשך

אנא כתבו את שמכם המלא, טלפון ותיאור קצר של נושא הפנייה, ונציג\ה של מען יחזרו אליכם בהקדם האפשרי.

رجاءً اكتبوا اسمكم الكامل، الهاتف، ووصف قصير حول موضوع توجهكم، ومندوب عن نقابة معًا سيعاود الاتصال بكم لاحقًا








כארגון שמחויב לזכויות עובדים ללא הבדלי דת, גזע, לאום, מגדר או מקצוע - דמוקרטיה היא נשמת אפינו.
מען מתנגד בחריפות לחוקי ההפיכה המשטרית שממשלתם הקיצונית של נתניהו, לוין, בן גביר וסמוטריץ' מנסה לכפות.

ללא דמוקרטיה אין זכויות עובדים,
כשם שארגון עובדים לא יכול להתקיים תחת דיקטטורה.

רק ניצחון המחנה הדמוקרטי יאפשר לפתח דיון בשאלה הפלסטינית, ולהגיע לפתרון אלטרנטיבי לכיבוש ולאפרטהייד, תוך הבטחת זכויות אדם ואזרח לכל, ישראלים ופלסטינים כאחד. כל עוד משטר האפרטהייד מתקיים, המחנה הדמוקרטי לא יצליח להביס את הפשיסטים הישראלים. לכן מען פועל לצרף את החברה הערבית והפלסטינית למחאה.

אנו מזמינים אותך:

לצעוד איתנו בהפגנות ולבנות אלטרנטיבה איגוד מקצועית, יהודית-ערבית דמוקרטית בישראל. הצטרפו היום לקבוצת הווטסאפ השקטה שלנו "צועדות/צועדים עם מען במחאה"

להצטרף למען ולאגד עובדים במקום העבודה שלך . קראו כאן איך מתאגדים במען.

לעקוב אחרי העבודה של מען ברשתות החברתיות