למרות הדווח על ירידה יחסית במספר תאונות העבודה הקטלניות בשנת 2012 (נכון ליום 1.10.12 נרשמו 38 הרוגים – מחצית מהם בענף הבניין, וזו ירידה של 30% לעומת שנה קודמת) קיימה ועדת הכנסת לנושא העובדים הזרים ביום ב' 15.10.12 דיון נוסף בנושא תאונות עבודה בענף הבניין. התחושה הכללית של הנוכחים היתה כי הטיפול בנושא לוקה מאד ברמה המערכתית וכי נדרש שינוי מהותי בתחום.בדיון השתתפו נציגים מגופים מרכזיים שעוסקים בענף כולל נציגת אגף האכיפה של הבטיחות במשרד התמ"ת, נציגת הביטוח הלאומי, נציגי הקבלנים, נציג ההסתדרות ונציג ארגון העובדים מען.
תמונת המצב שהוצגה על ידי נציגת אגף האכיפה בתמ"ת, גב' שרון בן גל, מדאיגה. לטענתה, המחלקה שבראשה היא עומדת סובלת מחוסר משווע בכוח אדם. היחידה כוללת 8 עובדים ברחבי הארץ והגדה, עם עוד שני תקנים שלא ממולאים בשל השכר הנמוך. התוצאה – היחידה לא עוסקת בחקירות של תאונות שלא הסתיימו במוות וזאת בשל המחסור בכוח האדם. כך, מאות תאונות בניין בשנה, בהן נפצעים כ-6,000 עובדים, לא נחקרות, גם אם הסתיימו בפציעה קשה, והקבלן ממשיך לעבוד כאילו דבר לא קרה.
בהמשך העלה נציג ארגון העובדים מען, ארז וגנר, את החומרה של המצב בו למעשה אין כתובת ברורה באתרי הבניין, וכל העבודה מתבצעת על ידי קבלני משנה. וגנר סיפר על עובד שנפגע בתאונה קשה באתר בנייה באוניברסיטה העברית שמנוהל על ידי חברת הבנייה הגדולה מנרב. אלא שכאשר ניסה העובד באמצעות מען להגיע לגורם שיחתום עבורו על טופס 250 המאשר קיומה של תאונה בשטח הסתבר שאף אחד אינו מוכן לקחת אחריות. תחת חברת מנרב עובדים במקום 10 קבלני משנה ואף אחד מהם לא מוכן לקחת אחריות על העובד שנפגע, ואף לא את כולם ניתן לאתר.
נציג מען הדגיש גם את העובדה שלא קיימת ענישה מרתיעה על הזנחה של הוראות הבטיחות מצד הקבלנים. כאשר עובד נפגע כתוצאה מרשלנות של חברת בנייה הדבר מסתיים תמיד בקנסות סמליים והליכים משפטיים ארוכים וחסרי תכלית. התוצאה היא זילות של חיי אדם. מצב זה קשור כמובן לעובדה שרוב העובדים הנפגעים בבניין הם מהגרי עבודה, פלסטינים או ערבים ישראלים, ולכן ישנה נטייה של המערכת להקל ראש. רק הסדרת נושא העסקת העובדים באופן מאורגן ויצירת סטאנדרט ברור של הרתעה יוכלו לשנות את המציאות העגומה.
את דבריו של נציג מען חיזק נציג רשם הקבלנים במשרד השיכון שציין את העובדה המטרידה כי בקריטריונים של רשיון לקבלנים אין בכלל קריטריונים של בדיקת הרקורד של בטיחות וכי היחידה לא מתעסקת כלל בענייני עובדים.
נציגת הביטוח הלאומי התלוננה מצידה על הקושי לאתר את הגורם האחראי לתאונות ועל כך שהקבלנים הראשיים מתנערים מאחריות באמצעות העסקה של קבלני משנה. עוד טענה כי לא אחת קורה שקבלני משנה נעלמים מהשטח ויש קושי לאתרם, דבר המביא לכך שגם במקרה של הגשת תביעות נגד המעסיקים הרשלנים נדחות תביעות אלו על הסף בהעדר גורם אחראי חד משמעי או בשל אי רישום העובד כמועסק במקום.
יש לציין כי גם נציג התאחדות הקבלנים וגם נציג ההסתדרות כפרו בתאור תמונת המצב החמורה. לטענתם המצב בענף מוסדר היטב והעברת העבודה לקבלני המשנה אינה מהווה בעיה ואין לה השלכות על הזנחת נושא הבטיחות.
