מתגברים על הפחד ונפגשים – מפגש נער יהודי ערבי למען שינוי חברתי

תלמידי הכפר הירוק מתארחים בבית הספר התיכון בריינה

"אני מזועזע מעומק הנתק בינינו בני נוער יהודים מאזור מרכז הארץ לנוער שפגשנו מריינה ליד נצרת", מספר דניאל, תלמיד כיתה י' בבית הספר התיכון בכפר הירוק, "זו הפעם הראשונה שאני מבקר בכפר ערבי ופוגש בני נוער בגילי, ואני מבין עכשיו איזה פער יש בין האפשרויות הרבות שיש לבני הנוער במרכז הארץ לעבוד ולהתפתח באופן אישי, לעומת מה שעומד לרשותם של התלמידים מהכפר ריינה". דניאל ציין את הצורך המיידי בשינוי, ובשיתוף הפעולה הדרוש כדי להביא אותו.

דניאל וחבריו לכיתה התארחו ביום שני 4/6/12 בבית ספר התיכון בכפר ריינה הסמוך לנצרת בביקור גומלין. זה היה המפגש השני של שתי הקבוצות במסגרת פרויקט "נוער למען שינוי חברתי" ביזמתו של ארגון העובדים מען. במפגש השתתפו כחמישים תלמידים.

shabiba3את המפגש פתחו נציגי תלמידי בית ספר ריינה, שבירכו את האורחים מהכפר הירוק, וציינו שפרויקט הנוער של מען הפך עבורם לבמה לדיון חופשי, פתוח וביקורתי על החברה, וציינו את הצורך בשינוי חברתי. "בעידן בו שתי החברות, היהודית והערבית, סובלות מאותן בעיות: ניצול, העסקה פוגענית, אבטלה, עוני וגזענות, הצורך בשינוי הוא הכרחי". ציינה בפתיחת המפגש חנאן זועבי, רכזת הפרויקט בצפון. זעבי הוסיפה "שבתקופה היסטורית זו בה מתחולל האביב הערבי ותנועת המחאה בישראל ובעולם, על הנוער לצאת לרחובות ולהיות הכוח המוביל בתנועות אלה, במאבק על אי השוויון, הגזענות והעדר הצדק החברתי".

מורה מהכפר הירוק הדגישה את חשיבות המפגשים בין נוער יהודי וערבי, ואת הצורך לקיים אותם לאורך כל השנה, ובחיי היום יום, על מנת לטפח איכפתיות כלפי האחר ולזרוע זרעי/ ולנטוע שתילים של סולידריות בין עמים.

לאחר דברי הפתיחה התלמידים התחלקו לשתי קבוצות מעורבות, בהן ערכו סדנאות הכרות ודיונים במגוון נושאים, בתרגום סימולטני. בין היתר דנו בתופעות מסביבתם הקרובה שאותם היו רוצים לשנות בעצמם, ובשאלה מה נדרש ומה מונע מאיתנו כבני נוער להביא לשינוי?

 

התלמידים הסכימו על כך שהמאבק לשינוי מתחיל מהם, וידרוש מהם להשתנות בעצמם, וללמוד לקבל את דעתו של האחר. כמו כן דברו על תרומת המפגשים למאבק בדעות קדומות וגזענות, ולקירוב בניהם. אביב, תלמידת הכפר הירוק, ציינה "לא ידעתי למה לצפות כשבאתי לכאן. עכשיו אני מרגישה שאנחנו יותר דומים משונים. לא ציפיתי להרגיש כך לאחר זמן כה קצר".

שמס, תלמידה כיתת י' מריינה, אמרה, "אם אנו רוצים לעשות שינוי אנו חייבים להתחיל בשכנוע של הקרובים אלינו, ואחר כך להרחיב את המעגל." נאיל מריינה אמר ש"תנאי הכרחי להבאת שינוי הוא להילחם בדעות קדומות ובגזענות בין יהודים לערבים."

התלמידים בריינה ובכפר הירוק התלוננו על כך שמערכת החינוך, עסוקה בחינוך להשגיות ופחות מדי מתייחסת

shabiba1

לצורך שלהם כבני נוער להכיר את עצמם, להתמודד עם פערי הדורות וקונפליקטים רגשיים, ולהקנות להם כלי חשיבה ביקורתיים.

מג'די קדח, מחנך כיתת י' בבית ספר ריינה אמר שהפוליטיקאים הצליחו לפלג ולזרוע פחד בין שתי החברות, אך הוסיף, "אנו מבינים שיש מכנה משותף בין שתי החברות שעלינו לטפח ולפעול מתוכו." הוא ציין את החשיבות של המפגשים, וקרא לנוער שהשתתף במפגש להיות בחזית המאבק לשינוי".

עוד

עובדים ועובדות פלסטינים

קו לעובד ומען לרשות האוכלוסין: יש לאפשר לעובדים הפלסטינים, שפרנסתם נגדעה לפני 4 חודשים, למשוך את כספם מקרן הפנסיה מבלי שההיתר שלהם יתבטל.

קו לעובד ומען לרשות האוכלוסין: יש לאפשר לעובדים הפלסטינים, שפרנסתם נגדעה לפני 4 חודשים, למשוך את כספם מקרן הפנסיה מבלי שההיתר שלהם יתבטל.
Kav LaOved – קו לעובד ומען, ארגוני זכויות עובדים, פנו לרשות האוכלוסין – האחראית על העסקת עובדים פלסטינים – בבקשה לנקוט בצעדים שיקלו על סבלם של העובדים מחד וימנעו כאוס בשוק העבודה מאידך. הפנייה הציעה פתרון יצירתי למצב אבסורדי: מצד אחד הממשלה מונעת כניסת עובדים פלסטינים, ומאידך מונעת מהם אפשרות לפדות את חסכונותיהם הפנסיוניים בקרן עמיתים.

המשך
עובדים ועובדות פלסטינים

אי אפשר לדחות עוד את ההחלטה – יש להחזיר את העובדים הפלסטינים לעבודה בישראל עכשיו

מערכת הביטחון מנהלת בימים אלו דיונים קדחתניים בניסיון למנוע התלקחות בגדה המערבית. לפי ידיעה בוויינט הבוקר (יום ב' 5.2) הדיון מתמקד בשתי שאלות: האם להכניס את 100 אלף הפועלים הפלסטינים עם היתר לעבוד בישראל; והאם להתיר למתפללים מוסלמים מהגדה שיאושרו להיכנס לירושלים במהלך החג. הערכת גורמי הביטחון היא שחודש רמדאן, שיחל השנה ב-10 במרץ, עלול להיות נפיץ יותר מתמיד על רקע המלחמה בעזה, ולכן השאלות האלו מוגדרות כקריטיות.

המשך
פרויקט מזרח ירושלים

מתייצבים בשירות התעסוקה ולא רוצים שזכויותיכם יפגעו? חוששים להגיע לשירות התעסוקה בגלל העומס? ארגון "מען" עושה לכם סדר!

מאז 7/10, השתנו הנהלים של שירות התעסוקה. נכון להיום, שתי לשכות התעסוקה בירושלים פתוחות ומקבלות קהל ללא תור. עם זאת, לשכות התעסוקה עמוסות מאוד.

המשך
עובדים ועובדות פלסטינים

הממשלה בונה על עובדים זרים במקום פלסטינים – ורק מחמירה את הבעיה

הכתבה שפרסם היום 4.1 "כלכליסט" מבקרת בחריפות את מדיניות הממשלה בכל הקשור לנושא העובדים הפלסטינים ומדגישה כי עובדים זרים אינם יכולים להוות אלטרנטיבה לענף הבניין. כתב כלכליסט, שלמה טייטלבאום, מצטט כלכלנים וגורמים בענף הבניין שמאשרים את מה שטוען מען ארגון עובדים מזה זמן.

המשך
עובדים ועובדות פלסטינים

חזרת העובדים הפלסטינים לישראל: צורך קיומי לישראל ולפלסטינים

עד ה-7 באוקטובר הועסקו בשוק העבודה הישראלי למעלה מ-200 אלף עובדים פלסטינים מהגדה ועזה. עבודה שהיא למעלה מ-20% מהתל"ג הפלסטיני, כ- 3.5 מליארד דולר בשנה. עם פרוץ המלחמה הוכרז בישראל מצב חירום, נאסרה כניסת פלסטינים לישראל, ונסגרו באופן מוחלט 11 מחסומים המקשרים בין הגדה המערבית לישראל. כך נותרו מאות אלפי משפחות פלסטיניות ללא מקור פרנסה במשך חודשיים וחצי, וללא אופק לחזרה לעבודה. וגם המעסיקים הישראלים מתקשים לחזור לתפקוד בלי עובדיהם.

המשך

אנא כתבו את שמכם המלא, טלפון ותיאור קצר של נושא הפנייה, ונציג\ה של מען יחזרו אליכם בהקדם האפשרי.

رجاءً اكتبوا اسمكم الكامل، الهاتف، ووصف قصير حول موضوع توجهكم، ومندوب عن نقابة معًا سيعاود الاتصال بكم لاحقًا








כארגון שמחויב לזכויות עובדים ללא הבדלי דת, גזע, לאום, מגדר או מקצוע - דמוקרטיה היא נשמת אפינו.
מען מתנגד בחריפות לחוקי ההפיכה המשטרית שממשלתם הקיצונית של נתניהו, לוין, בן גביר וסמוטריץ' מנסה לכפות.

ללא דמוקרטיה אין זכויות עובדים,
כשם שארגון עובדים לא יכול להתקיים תחת דיקטטורה.

רק ניצחון המחנה הדמוקרטי יאפשר לפתח דיון בשאלה הפלסטינית, ולהגיע לפתרון אלטרנטיבי לכיבוש ולאפרטהייד, תוך הבטחת זכויות אדם ואזרח לכל, ישראלים ופלסטינים כאחד. כל עוד משטר האפרטהייד מתקיים, המחנה הדמוקרטי לא יצליח להביס את הפשיסטים הישראלים. לכן מען פועל לצרף את החברה הערבית והפלסטינית למחאה.

אנו מזמינים אותך:

לצעוד איתנו בהפגנות ולבנות אלטרנטיבה איגוד מקצועית, יהודית-ערבית דמוקרטית בישראל. הצטרפו היום לקבוצת הווטסאפ השקטה שלנו "צועדות/צועדים עם מען במחאה"

להצטרף למען ולאגד עובדים במקום העבודה שלך . קראו כאן איך מתאגדים במען.

לעקוב אחרי העבודה של מען ברשתות החברתיות