יותר משנתיים עברו מאז שמוחמד אמארה, בן 48, נשוי ואב לחמישה ילדים, הפך נכה לצמיתות בעקבות פציעה באתר בנייה בחדרה שבו עבד. התאונה ארעה ב- 24.7.2014, אך אמארה חי אותה כאילו היתה רק אתמול. מהצילומים שהוא מראה לי ולפעיל החברתי חוסני טהא כאשר בקרנו אותו בביתו שבכפר כנא ב-22.9, עולה בברור שמדובר ברשלנות בבניית פיגום שגרמה לנפילתו מקומה 6. רואים בתמונות גם את פציעת הראש החמורה שבעטיה אושפז לתקופה ארוכה. ככל הידוע לו, עד היום איש לא הועמד לדין על התאונה הזאת.
אמארה מרגיש לכוד 3 פעמים: לא רק שהוא נפגע בתאונת עבודה קשה והפך לנכה; לא זו בלבד שאף אחד לא שילם מחיר על הפגיעה בבבריאותו, באיכות חייו ובפרנסתו; אלא שאין לו כתובת שהוא יכול לפנות אליה במצוקתו. אמנם הביטוח הלאומי הכיר בתאונת העבודה וקבע לו נכות זמנית, אך מעבר לקצבה הזעומה שהוא מקבל מהביטוח הלאומי, הוא אינו מקבל כל סיוע מהמעסיק או מקרן הפנסיה שהיתה אמורה להבטיח תוספת משמעותית להכנסת הבית בגלל אבדן כשר עבודה.
החור הגדול בפיגום שממנו נפל אמארה לנכות תמידיתאמארה אינו חוסך שבחים מהטיפול המסור והיחס האנושי שבו זכה בבית לוינשטיין ברעננה, אך הוא עדין סובל מכאבים. הוא יכול היה להשתלב בתכנית שיקום תעסוקתי במרכז השיקום של הביטוח הלאומי בנצרת, אלא שאין מי שיילווה אותו וייזהה את צרכיו ויכולותיו. בינתיים הוא סגור בביתו ואוסף חובות ותסכול.
אמארה עבד בחברת בנין גדולה, אך הועסק על ידי קבלן משנה מריינה, שקיבל בתורו את העבודה מקבלן הביצוע הראשי באתר, המתגורר ביפיע. אף אחד משלושת הגורמים אלו לא נמצא איתו בקשר ולא דאג לביטוח הפנסיוני שלו, למרות שלפי ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה בענף הבניין חובה על כל מעסיק לבטח את עובדיו, החל מיום העבודה הראשון, בביטוח פנסיוני הכולל ביטוח על אבדן כושר עבודה וביטוח שארים. עובד שבוטח ואיבד את כשר עבודתו עקב תאונה או מחלה, יכול לקבל גמלה לכל החיים בגובה 75% מהשכר המבוטח, בתוספת הפרשה מתמשכת לקרן הפנסיה, וגימלה עבור ילדים מתחת לגיל 21. גם קצבה כזו אינה מפצה אדם צעיר שהפך לנכה ותלוי בשל רשלנות, אבל היא מבטיחות מינימום של רווחה וכי בני משפחתו לא יפגעו.
החוק קובע שמעסיק שלא ביטח את העובד, חייו לשלם לעובד את הגמלה שהוא היה אמור לקבל מקרן הפנסיה לו היה מבוטח. במקרה של מוחמד אמארה, רק נס משמים או תביעה משפטית תעניק לו את הזכות המינימאלית הזו, אך זהו תהליך ממושך מאוד.
מוחמד עוקב ברשת אחר המתרחש בענף הבניין, ושמח שסופסוף נושא תאונות העבודה מקבל כיסוי תקשורתי וציבורי רחב. הוא מוכן להשתתף בכל פעולה שתועיל לעובדים אחרים ותסייע להסברה נגד תאונות הנובעות מרשלנות שהוא אחד מקורבנותיהם. יצאתי מהביקור המתסכל והמעודד הזה בתחושה שאסור לנו לשכוח את העובדים שנפצעו. למענם ולמען כולנו.
