הבעיה אינה שנשים ערביות אינן רוצות לעבוד – אלא שאין להן שום סיכוי למצוא עבודה הגונה וכדאית בשוק העבודה המדולדל, במיוחד בפריפריה
פורסם בדה מרקר, 28.3.2013
עם ההכרזה על הרכב הממשלה התחילה החגיגה במסדרונות האוצר. פקידי האוצר מכינים לשר הממונה, יאיר לפיד, תוכניות לשינויים מרחיקי לכת, שבעבר התקשו לקדמם. ככל הנראה מתכנן האוצר קיצוץ מקיף בקצבאות, במטרה להגביר את כדאיות היציאה לעבודה ולהגדיל את שיעור ההשתתפות של גברים חרדים ונשים ערביות בשוק העבודה. במקביל, פורסם ששר הכלכלה והמסחר (שמו החדש של משרד התמ"ת), נפתלי בנט, תומך בחידוש הפעלתה של תוכנית ויסקונסין, שבוטלה לפני שלוש שנים לאחר שכשלה.
בנוגע לנשים ערביות, זהו מיחזור של שקר ישן ומכובס. במקום ליצור מקומות עבודה ביישובים הערביים, ולהפסיק את הבאת העובדים הזרים לסיעוד וחקלאות, האוצר יחזיר אותנו עשר שנים אחורה, למדיניות האכזרית של קיצוץ בקצבאות ותוכנית ויסקונסין.
באותה תקופה, כאשר טומי לפיד ישב בממשלה עם הליכוד, קוצצו הקצבאות באופן דרסטי בלי שנוצרו מקומות עבודה חדשים, ובהמשך יישמו את תוכנית ויסקונסין, שהפריטה את לשכות העבודה, במטרה להכניס מובטלים למעגל התעסוקה. התוכנית אילצה אלפי נשים וגברים לבצע עבודות דחק בלא שכר, ושללה קצבאות ממי שסירבו או לא יכלו להשתתף בעבודות הכפייה.
תוכנית ויסקונסין הכניסה מספר מצומצם של נשים ערביות למעגל העבודה, אבל רובן הועסקו בעבודות קבלן בניקיון, בשכר ירוד ובלא כל זכויות סוציאליות, ולא החזיקו מעמד בעבודה. הבעיה אינה שנשים ערביות אינן רוצות לעבוד – אלא שאין להן שום סיכוי למצוא עבודה הגונה וכדאית בשוק העבודה המדולדל, במיוחד בפריפריה.
25 אלף עובדים זרים בחקלאות וכ-50 אלף בסיעוד מהווים משקולת אדירה על שוק העבודה בכל הקשור לנשים ערביות. נכון שנרשמה בעשור האחרון עלייה מתונה בשיעור ההשתתפות הכללי בכוח העבודה (דו"ח בנק ישראל שיתפרסם בקרוב מצא עלייה של 4% בין 2002 ל-2012). אלא שזו הושגה בעיקר בשל העלייה ברמת ההשכלה של האוכלוסייה, כשישנו מתאם ברור בין השכלה לתעסוקה, ובין היעדר השכלה לבין אבטלה גבוהה או העסקה שמייצרת עובדים עניים.
ביישובים הערביים העוני הזה מוכפל בשל מדיניות של אפליה מבנית. חסרים בהם תשתיות בסיסיות, אין השקעה בבנייה ובעידוד אזורי תעשייה, אין בהם ומהם תחבורה למרכזי התעסוקה בערים הסמוכות, וקיים חוסר משווע במעונות ובגני ילדים – תנאי הכרחי לנשים הרוצות לעבוד. אלפי אקדמאים ערבים מודרים משוק העבודה בגלל דעות קדומות ויחס גזעני. גם בתעשיית ההיי־טק, שבה פועלות כמה עמותות לקידום הקליטה של ערבים, נקלטו עד כה רק 1,200 מועסקים ערבים (פחות מ-1% מהמועסקים בענף).
הדיבורים על אומץ הלב ששר האוצר החדש יידרש לו כדי לבצע קיצוצים כואבים, מכוונים למטרה הלא נכונה. במקום לקצץ קצבאות של עניים, יש לעצור את הסחר במהגרי עבודה ולהדוף את הלובי של חברות כוח האדם, שאף ממשלה לא העזה עד כה להתמודד מולן.
האומץ נחוץ כדי לשים קץ לגזענות שמונעת העסקת ערבים, וכדי להיאבק בחברות הקבלניות למיניהן, שכיום משרדי הממשלה דווקא מעודדים את פעילותן. במקום למחזר את תוכנית ויסקונסין הכושלת והאכזרית, נדרשת מדיניות של השקעות מסיביות בתשתיות ביישובים הערביים ובפריפריה, פעולה ממשית ליצירת מקומות עבודה ועידוד עובדים להתאגד ולהגן על זכויותיהם.