כנס של נציגי מאבקי עובדים בתחום התרבות: די להעסקת אמנים בקבלנות

תחת הכותרת "אמנות בקבלנות" נפגשו הערב (רביעי) בסמינר הקיבוצים בתל אביב נציגים של ארגוני עובדים שונים בתחום התרבות לכנס, שעסק בהתפתחויות האחרונות במאבקי העובדים לשיפור תנאי העסקתם ושמירה על זכויותיהם. מאת שני ליטמן. פורסם במדור גלריה של "הארץ" 18.6.14

מאת שני ליטמן. פורסם במדור גלריה של "הארץ" 18.6.14

המלחין אריק שפירא, חתן פרס ישראל למוזיקה, אמר בכנס: "השלטון הימני לא אוהב מומחים באמנות" והציע "להשליך את כל לבלרי משרד החינוך לערימת הזבל של ההיסטוריה"

חת הכותרת "אמנות בקבלנות" נפגשו הערב (רביעי) בסמינר הקיבוצים בתל אביב נציגים של ארגוני עובדים שונים בתחום התרבות לכנס, שעסק בהתפתחויות האחרונות במאבקי העובדים לשיפור תנאי העסקתם ושמירה על זכויותיהם. ביניהם, מאבקי המרצים מן החוץ באקדמיה בצלאל ובמכללת שנקר, מאבק הנגנים בתזמורת האנדלוסית ומאבק עובדי מתחם בית ביאליק.

את הכנס ערכו ארגון "מען" הפועל למען זכויות עובדים ומגזין התרבות המקוון "ערב רב", לנוכח התרבות המאבקים המאורגנים של העובדים בתחום.

ישי גולן בכנס. צילום: עופר וקנין
ישי גולן בכנס. צילום: עופר וקנין

"'אמנות בקבלנות' היא התרסה נגד שלטון ההון בישראל. היא קריאה לאמנים לפעול נגד הממשלה שמרעיבה את התרבות ומעודדת העסקת יוצרים בתנאים משפילים", אמר ניר נאדר, ראש ארגון "מען". "כשאנחנו אומרים אמנות בקבלנות אנחנו חושפים את האמת על האופן שבו ממשלת ישראל ומוסדות התרבות מתנהלים אל מול היצירה והתרבות בכלל. בקבלנות מעניקים תקציבים, בקבלנות מעסיקים את היוצרים. הנהלות מוסדות התרבות הציבוריים אימצו את השיטה הקפיטליסטית. מגרונם של מעסיקים סוציאליסטים, שמשכורותיהם החודשיות הן עשרות אלפי שקלים, בוקע קולה של הממשלה ומדיניות הממשלה. אנחנו אומרים לממשלה ולמעסיקים, הפקרתם אותנו, ולכן אנחנו נאבקים בכם".

המלחין אריק שפירא, מרצה באוניברסיטת חיפה וחתן פרס ישראל במוזיקה, אמר כי המורים למוזיקה הם כולם מומחים, מכיוון שהם משקיעים שנים רבות מחייהם כדי ללמוד את השימוש בכלי שבו הם מנגנים. "הממשלה לא אוהבת מומחים באמנות. השלטון הימני לא אוהב מומחים באמנות. אמנות זה חופש ויצירה ודמיון ופריצת דרכים וחדשנות, והממסד המעסיק והממשלה לא אוהבת את זה. הפתרון היחיד שיכול להיות הוא לא לבחור בהם, להשליך את כל לבלרי משרד החינוך לערימת הזבל של ההיסטוריה. כל השאר זה בזבוז זמן לדעתי. אני מכיר אותם טוב. חיכיתי 27 שנים לביצוע יצירה למרות שהיא הוזמנה. יש לי יצירות שמוחרמות ברדיו, אסור להשמיע אותן כי הן נחשבות פוליטיות. במדינה הזאת הכל פוליטי, ספורט פוליטי, מחיר הסיגריות פוליטי, אבל לאמנות אסור להיות פוליטית".

השחקן ישי גולן, חבר ארגון השחקנים שח"ם, סיפר שמצבם של השחקנים המשתתפים בפסטיבלים או בתיאטראות ילדים הוא גרוע במיוחד. בשנה שעברה למשל, כך סיפר, השחקנים המשתתפים בפסטיבל הצגות הרחוב בבת ים לא קיבלו כל תשלום בעבור חודשים של חזרות אינטנסיביות, ותמורת בין 6-10 הופעות בפסטיבל, קיבלו אלף שקל בסך הכל. "הדרישה היא צנועה. המאבק כרגע הוא על ההכרה בפונקציה הזו כמשהו שצריך להיכלל בתקציב, התשלום לשחקנים על חזרות", אמר גולן. "שח"ם קם כי השחקנים בישראל נזנחו על ידי כל גוף אחר שייצג אותם, השחקנים נותרו מיותמים ומעמדו של השחקן הלך והידרדר. אני הקדשתי את חיי למשחק ומתייחס לזה מאוד ברצינות. כמדינה מתקדמת ונאורה שמאמינה בתרבות, חשוב למקם אותנו בתוך העוגה הזאת ולדאוג לכך ששחקנים יוכלו להתקיים וליצור".

דייוויד גוס, חבר ועד ארגון המרצים מן החוץ בשנקר, המשביתים כבר כמעט שלושה שבועות את הלימודים במכללה, סיפר כי כרגע המרצים נמצאים במגעים מתקדמים עם ההנהלה בניסיון להגיע להסכמה ולהפסיק את השביתה. גוס אמר כי המניעים להצטרף למאבק מרצים אינם רק ניסיון להשיג הישגים כספיים. "רוב האמנים בארץ מתפרנסים מהוראה. אלה אנשים שמועסקים לתקופות קצרות ולא יודעים מה קורה אתם. זו תלות ופחד. אלה אנשים שאנחנו רוצים לחשוב שהם בלתי תלויים ויכולים לצאת נגד כל נושא ללא חשש, אבל למעשה הם תלויים ברצונו הטוב של מי שמעסיק אותם, מסמסטר לסמסטר. מה שלי נראה כדבר העיקרי לאמנים ויוצרים היא יכולת אוטונומיה. אלה דברים שלא נוצרים בשיעור תיאורטי. לכן חשבנו שהדרך הנכונה להשיג את זה היא להשיג עוד שלב של עצמאות וחוסר פחד בעבור האמנים אצלנו במכללה".

חן שפירא, מרצה בבצלאל, שהיה אמור להיות מפוטר לאחר שהוחלט על ביטול המסלול הבין מחלקתי, סיפר כי לאחרונה הגיעו המרצים להישג חשוב, לאחר שבית המשפט כפה על הנהלת בצלאל להעביר את ההחלטה על ביטול המסלול הבין מחלקתי לסנאט של בצלאל, מכיוון שמדובר בהחלטה אקדמית ועל פי תקנון בצלאל הסנאט חייב להיות מעורב בקבלתה.

הסנאט התכנס אתמול (שלישי), ולאחר דיון סוער החליט להשאיר את היחידה הבין מחלקתית על כנה ולהקים ועדת היגוי שתבדוק את השינויים שצריכים להיעשות בה, במשך שנה של תהליך אקדמי מקצועי. פירוש הדבר הוא גם שפיטורי המרצים המתוכננים מוקפאים. שפירא זקף את ההצלחה לזכות הסולידריות בין מרצי הסגל לבין המרצים מן החוץ בבצלאל, שמאוגדים למעשה בארגון אחד. "זה דבר שמשנה את התמונה, זה עושה הבדל עצום מבחינת הכוח שזה נותן לארגון המרצים", אמר חן שפירא. "ניצחנו בשלב הזה אבל אני לא יודע מה יהיה הלאה. השמועות הן שבהנהלה כבר מכינים לנו כל מיני דברים אחרים. אבל אם השופט יקבל בשבוע הבא את החלטת הסנאט, אפשר להגיד שהושג הישג משמעותי".

עוד

התארגנות עובדים

'מען – ארגון עובדים' חתם על הסכם קיבוצי שלישי בעמותת יד ביד ("הדו-לשוני")

ההסכם משפר את שכרם ותנאי עבודתם של כ- 250 עובדות ועובדים המועסקים ב-6 מרכזים חינוכיים וכן במטה העמותה ובהן עובדות חינוך – מהפעוטון ועד לתיכון, עובדות מנהלה (ניקיון, אבות בית, מזכירות ועוד), עובדות המטה ועוד.

המשך
פרויקט מזרח ירושלים

המקרה של הדאיה: עזבה את עבודתה מסיבות בריאותיות – קיבלה את כל זכויותיה כמפוטרת

הדאיה, בת 58 ממזרח ירושלים היא המפרנסת היחידה של משפחתה, וששת ילדיה תלויים בה. היא לא רצתה לעזוב את עבודתה, אך בגלל מצבה הבריאותי לא יכלה להמשיך לעבוד. בעזרת מען היא קיבלה את מלוא פיצויי הפיטורים שמגיעים למי שמתפטרת בשל מצב רפואי, והבטיחה את זכאותה לדמי אבטלה כבר מהיום הראשון.

המשך
פרויקט מזרח ירושלים

עובדת פלסטינית-ירושלמית העיזה ועמדה על שלה והצליחה לבטל האשמת שווא בגניבה ופיטורים שרירותיים

שוק העבודה במזרח ירושלים משתנה: נשים מתחילות להבין שהן לא חייבות להיות רק נשים שמרצות את כולם וכי יש להן זכויות והן יכולות להרים את קולן. אתן לא לבד! הקשבנה לסיפור של עולא, שיחד עם 'מען' הצליחה לעמוד מול כוונת מעסיקה לפטרה אחרי שהואשמה על ידי המנהלת הישירה שלה בגניבה:

המשך
עובדים ועובדות פלסטינים

במקום מעצרים ראוותניים צריך להחזיר עובדים פלסטינים לאתרי הבנייה

הסכם הפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה שנכנס לתוקף ביום ד' 27.11, מסמן את סופה של המלחמה. אם אכן הוא יחזיק מעמד תתחיל תקופה של שיקום שמשמעותה גידול דרמטי בצורך בעובדים לענף הבניין. בינתיים, עשרות אלפי עובדים פלסטינים מחכים לרגע בו תחליט הממשלה להתיר את חזרתם לאתרי הבניין בישראל. אלפי קבלני בניין משוועים גם הם לכוח אדם מיומן ומדווחים שהעובדים הזרים שהגיעו אליהם מעטים מדי ולא מקצועיים ברמה מספקת.

המשך
פרויקט מזרח ירושלים

העובדת לא ויתרה. התמודדה עם מנהל מטריד ונשארה בעבודה!

האם הרגשתם פעם שמנהל שלכם במקום העבודה מתייחס אליכם כאל אשפה שיש לפנות מהדרך? אינתיסאר חוותה את המצב הזה. המנהל הישיר שלה הטריד אותה. לאחר מכן הוא פעל לסלק אותה מהדרך ולגרום לה לעזוב. אלא שהיא לא הסכימה ל”התפנות” כל כך בקלות. בעזרת הפעילות הנחושה של משרד מען בירושלים היא אזרה אומץ והצליחה לשמור על מקום העבודה. לקח חשוב לכל עובד ובעיקר לנשים עובדות.

המשך
עובדים ועובדות פלסטינים

בית-הדין לעבודה חייב את חברת מיה תעשיות מזון בע"מ בפיצוי על הטרדה מינית של עובדת פלסטינית שהועסקה במפעל במישור אדומים

ביום 6.10.2024 פורסם פסק-דינו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (כב' השופטת רחל בר"ג-הירשברג) בתביעה של עובדת לשעבר של מפעל "מיה תעשיות מזון בע"מ" במישור אדומים.

המשך

אנא כתבו את שמכם המלא, טלפון ותיאור קצר של נושא הפנייה, ונציג\ה של מען יחזרו אליכם בהקדם האפשרי.

رجاءً اكتبوا اسمكم الكامل، الهاتف، ووصف قصير حول موضوع توجهكم، ومندوب عن نقابة معًا سيعاود الاتصال بكم لاحقًا








כארגון שמחויב לזכויות עובדים ללא הבדלי דת, גזע, לאום, מגדר או מקצוע - דמוקרטיה היא נשמת אפינו.
מען מתנגד בחריפות לחוקי ההפיכה המשטרית שממשלתם הקיצונית של נתניהו, לוין, בן גביר וסמוטריץ' מנסה לכפות.

ללא דמוקרטיה אין זכויות עובדים,
כשם שארגון עובדים לא יכול להתקיים תחת דיקטטורה.

רק ניצחון המחנה הדמוקרטי יאפשר לפתח דיון בשאלה הפלסטינית, ולהגיע לפתרון אלטרנטיבי לכיבוש ולאפרטהייד, תוך הבטחת זכויות אדם ואזרח לכל, ישראלים ופלסטינים כאחד. כל עוד משטר האפרטהייד מתקיים, המחנה הדמוקרטי לא יצליח להביס את הפשיסטים הישראלים. לכן מען פועל לצרף את החברה הערבית והפלסטינית למחאה.

אנו מזמינים אותך:

לצעוד איתנו בהפגנות ולבנות אלטרנטיבה איגוד מקצועית, יהודית-ערבית דמוקרטית בישראל. הצטרפו היום לקבוצת הווטסאפ השקטה שלנו "צועדות/צועדים עם מען במחאה"

להצטרף למען ולאגד עובדים במקום העבודה שלך . קראו כאן איך מתאגדים במען.

לעקוב אחרי העבודה של מען ברשתות החברתיות