כך נילחם בתאונות שבהן מעורבות משאיות

פורסם בדה-מרקר, 23.3.2016 

לפי מידע שפירסמה עמותת אור ירוק, שיעור התאונות של משאיות ב–2014 היה גדול פי שלושה מזה של כלי רכב אחרים ■ מהן הסיבות לנתון החמור, ואיך אפשר לשנות את המצב בחמישה צעדים

למאמר בדה מרקר

אדם סביר לא ירצה לעבוד כנהג משאית. יום עבודה רגיל של נהג משאית נמשך 12 שעות, 68 שעות בשבוע, כולל חמישה ימים ארוכים ויום שישי "קצר" של 7–8 שעות. בפועל, נאלצים נהגים רבים לנהוג יותר מ–12 שעות בניגוד לחוק, ותחת איומי פיטורים אם יסרבו. שעות העבודה הארוכות גורמות לירידה בערנות הנהגים, והתוצאה, שיעור גבוה בתאונות דרכים קטלניות שמשאיות מעורבות בהן. לפי מידע שפירסמה עמותת אור ירוק, שיעור התאונות של משאיות ב–2014 היה גדול פי שלושה מזה של כלי רכב אחרים.

אחת הסיבות לשעות הנהיגה הארוכות בענף התובלה היא מבנה השכר הנהוג. נהג, גם אם הוא נוהג במשאית כבדה או מוביל חומרים מסוכנים, מקבל שכר מינימום בנוסף לפרמיה. זו נקבעת כל חודש על ידי מנהל זוטר או סדרן, על פי קריטריונים שרירותיים. סירוב של נהג לעבוד שעות בלתי־סבירות או לנהוג במשאית לא בטיחותית גורר איום בפיטורים, או במקרה הטוב פגיעה בסכום ששולם כפרמיה.

יתר על כן, כשהמשטרה עורכת ביקורות פתע ודורשת מהנהגים בדיקה טכוגרפית (המתעדת את שעות הנהיגה), נהג משאית שנהג מעבר לשעות העבודה המותרות על פי חוק, נושא באחריות על תשלום דו"חות התנועה ומקבל את הרישומים הפלילים. בעלי החברות יוצאים פטורים בלא כלום.

התשלום על פי פרמיה מעוגן חלקית בהסכם קיבוצי ענפי מורכב ובעייתי, הנשען על טענה שאי־אפשר למדוד במדויק את שעות העבודה של נהגי המשאיות. ואולם הטכנולוגיות המתקדמות כיום מאפשרות לרשום באופן מדויק את שעות עבודתו של כל נהג. תיקון 24 בחוק הגנת השכר מחייב כיום כל מעסיק לרשום באופן מדויק את שעות העבודה.

השכר הירוד ותנאי העבודה הפוגעניים יצרו מחסור בנהגי רכב כבד. להערכת אנשי מקצוע, חסרים כ–4,000 נהגים. נהגים שנקלטים בענף אינם עוברים הכשרת מתאימה. דו"ח ועדה מ–2012 בראשות המדען הראשי של משרד התחבורה, ועדת שדמי, מתח ביקורת על היעדר הכשרת נהגי רכב כבד. יו"ר מזכירות אגד שהופיע בוועדת הכנסת לאחר התאונה בכביש 1, שבה נהרגו שישה נוסעים בסוף פברואר, הסביר את העניין בפשטות: "כשהתשלום לנהגים היה סביר, כוח האדם היה טוב יותר".

את המציאות הזאת אפשר לשנות בחמישה צעדים. ראשית, יש לשנות את מבנה השכר בענף התובלה, כך שיהיה מבוסס על שכר שעה שתואם את מקצועיותם ואחריותם, וגם את הרף שנקבע לגבי נהגי תחבורה ציבורית (39 שקל בשעה). עלות שעות נוספות שלא נספרת תחייב את חברות התובלה לקצר את יום העבודה וכך לשפר תפקוד הנהגים.

שנית, יש לחייב את הטמעת הטכוגרפים הדיגיטליים. האיחור המתמשך בהכנסתם מעורר חשד שחברות התובלה מעדיפות להנציח את המצב הקיים. שלישית, יש להטיל עונשים כבדים על מנהלי חברות התובלה בשל חריגה של נהגים בשעות עבודה או נהיגה ברכב פגום.

רביעית, יש לחדש את ההכשרה של נהגי רכב כבד, ולהחיל פיקוח של משרד התחבורה על חברות התובלה גם בתחום הכשרת הנהגים וגם בתחום הבטיחות. חמישית, צריך לשים קץ לרדיפה של נהגים שיוזמים התאגדות בוועד. ועדי נהגים פעילים יכולים להיות שותפים בהטמעת טכנולוגיות מתקדמות בשיפור איכות הנהגים ולתרום לתרבות נהיגה חדשה ובטוחה.

עוד

עובדים ועובדות פלסטינים

קו לעובד ומען לרשות האוכלוסין: יש לאפשר לעובדים הפלסטינים, שפרנסתם נגדעה לפני 4 חודשים, למשוך את כספם מקרן הפנסיה מבלי שההיתר שלהם יתבטל.

קו לעובד ומען לרשות האוכלוסין: יש לאפשר לעובדים הפלסטינים, שפרנסתם נגדעה לפני 4 חודשים, למשוך את כספם מקרן הפנסיה מבלי שההיתר שלהם יתבטל.
Kav LaOved – קו לעובד ומען, ארגוני זכויות עובדים, פנו לרשות האוכלוסין – האחראית על העסקת עובדים פלסטינים – בבקשה לנקוט בצעדים שיקלו על סבלם של העובדים מחד וימנעו כאוס בשוק העבודה מאידך. הפנייה הציעה פתרון יצירתי למצב אבסורדי: מצד אחד הממשלה מונעת כניסת עובדים פלסטינים, ומאידך מונעת מהם אפשרות לפדות את חסכונותיהם הפנסיוניים בקרן עמיתים.

המשך
עובדים ועובדות פלסטינים

אי אפשר לדחות עוד את ההחלטה – יש להחזיר את העובדים הפלסטינים לעבודה בישראל עכשיו

מערכת הביטחון מנהלת בימים אלו דיונים קדחתניים בניסיון למנוע התלקחות בגדה המערבית. לפי ידיעה בוויינט הבוקר (יום ב' 5.2) הדיון מתמקד בשתי שאלות: האם להכניס את 100 אלף הפועלים הפלסטינים עם היתר לעבוד בישראל; והאם להתיר למתפללים מוסלמים מהגדה שיאושרו להיכנס לירושלים במהלך החג. הערכת גורמי הביטחון היא שחודש רמדאן, שיחל השנה ב-10 במרץ, עלול להיות נפיץ יותר מתמיד על רקע המלחמה בעזה, ולכן השאלות האלו מוגדרות כקריטיות.

המשך
פרויקט מזרח ירושלים

מתייצבים בשירות התעסוקה ולא רוצים שזכויותיכם יפגעו? חוששים להגיע לשירות התעסוקה בגלל העומס? ארגון "מען" עושה לכם סדר!

מאז 7/10, השתנו הנהלים של שירות התעסוקה. נכון להיום, שתי לשכות התעסוקה בירושלים פתוחות ומקבלות קהל ללא תור. עם זאת, לשכות התעסוקה עמוסות מאוד.

המשך
עובדים ועובדות פלסטינים

הממשלה בונה על עובדים זרים במקום פלסטינים – ורק מחמירה את הבעיה

הכתבה שפרסם היום 4.1 "כלכליסט" מבקרת בחריפות את מדיניות הממשלה בכל הקשור לנושא העובדים הפלסטינים ומדגישה כי עובדים זרים אינם יכולים להוות אלטרנטיבה לענף הבניין. כתב כלכליסט, שלמה טייטלבאום, מצטט כלכלנים וגורמים בענף הבניין שמאשרים את מה שטוען מען ארגון עובדים מזה זמן.

המשך
עובדים ועובדות פלסטינים

חזרת העובדים הפלסטינים לישראל: צורך קיומי לישראל ולפלסטינים

עד ה-7 באוקטובר הועסקו בשוק העבודה הישראלי למעלה מ-200 אלף עובדים פלסטינים מהגדה ועזה. עבודה שהיא למעלה מ-20% מהתל"ג הפלסטיני, כ- 3.5 מליארד דולר בשנה. עם פרוץ המלחמה הוכרז בישראל מצב חירום, נאסרה כניסת פלסטינים לישראל, ונסגרו באופן מוחלט 11 מחסומים המקשרים בין הגדה המערבית לישראל. כך נותרו מאות אלפי משפחות פלסטיניות ללא מקור פרנסה במשך חודשיים וחצי, וללא אופק לחזרה לעבודה. וגם המעסיקים הישראלים מתקשים לחזור לתפקוד בלי עובדיהם.

המשך

אנא כתבו את שמכם המלא, טלפון ותיאור קצר של נושא הפנייה, ונציג\ה של מען יחזרו אליכם בהקדם האפשרי.

رجاءً اكتبوا اسمكم الكامل، الهاتف، ووصف قصير حول موضوع توجهكم، ومندوب عن نقابة معًا سيعاود الاتصال بكم لاحقًا








כארגון שמחויב לזכויות עובדים ללא הבדלי דת, גזע, לאום, מגדר או מקצוע - דמוקרטיה היא נשמת אפינו.
מען מתנגד בחריפות לחוקי ההפיכה המשטרית שממשלתם הקיצונית של נתניהו, לוין, בן גביר וסמוטריץ' מנסה לכפות.

ללא דמוקרטיה אין זכויות עובדים,
כשם שארגון עובדים לא יכול להתקיים תחת דיקטטורה.

רק ניצחון המחנה הדמוקרטי יאפשר לפתח דיון בשאלה הפלסטינית, ולהגיע לפתרון אלטרנטיבי לכיבוש ולאפרטהייד, תוך הבטחת זכויות אדם ואזרח לכל, ישראלים ופלסטינים כאחד. כל עוד משטר האפרטהייד מתקיים, המחנה הדמוקרטי לא יצליח להביס את הפשיסטים הישראלים. לכן מען פועל לצרף את החברה הערבית והפלסטינית למחאה.

אנו מזמינים אותך:

לצעוד איתנו בהפגנות ולבנות אלטרנטיבה איגוד מקצועית, יהודית-ערבית דמוקרטית בישראל. הצטרפו היום לקבוצת הווטסאפ השקטה שלנו "צועדות/צועדים עם מען במחאה"

להצטרף למען ולאגד עובדים במקום העבודה שלך . קראו כאן איך מתאגדים במען.

לעקוב אחרי העבודה של מען ברשתות החברתיות